מה קורה כשמקהלת נשים נכנסת אל חללי התערוכות והיצירות מקבלות קול? מוזיאון פתח תקווה לאמנות ומקהלת הנשים "נווה שיר" יוצאים בשיתוף פעולה חדש, שיפגיש בין אמנות חזותית לשירה חיה בתוך חללי המוזיאון.
במסגרת הפרויקט, "כשצלילים פוגשים אמנות", יוזמן הקהל לסיור בין התערוכות המוצגות במוזיאון. בכל אחת מהן תבצע המקהלה שיר שנבחר מתוך הרפרטואר שלה והותאם לרוח התערוכה ולנושאים שבהם היא עוסקת.
הרעיון הוא שהשירה לא תשמש רק כפס קול לעבודות, אלא תהפוך לחלק מחוויית המפגש איתן: הקול והמוזיקה יוסיפו רובד נוסף להתבוננות ביצירות וייצרו דיאלוג בין שתי צורות אמנות שונות.
בימים אלה מוצג במוזיאון מקבץ תערוכות יחיד של אורית חופשי, אורית חסון ולדר, אסף הינדן, מיכאל רוזנברג וטליה קוץ שמיר.
השירים שנבחרו במיוחד לכל תערוכה
עוד לפני הכניסה לתערוכות תקבל המקהלה את פני המבקרים עם "הדודאים נתנו ריחם", למילים משיר השירים וללחן של צבי שרף. הבחירה בשיר נועדה להכניס את המבקרים לסיור דרך עולם של חושים, טבע, אהבה וקול, כאשר הטקסט העתיק מקבל חיים חדשים באמצעות הביצוע החי.
בתערוכה "תאי בקרה" של אורית חופשי תבצע המקהלה את "בגני", למילותיה של רחל וללחנה של נעמי שמר, וכן את הקוודליבט "I Believe". השירים נבחרו כחיבור לעיסוקה של חופשי במרחבים, בזיכרון ובגבולות, כאשר ריבוי הקולות בקוודליבט מדגיש את האפשרות של קולות שונים להישזר יחד ליצירה אחת.
בתערוכה "A Site For Sore Eyes" של אסף הינדן יבוצע "ההד", למילותיה של רחל וללחנה של מרים שתל. השיר מתחבר לעיסוק בדימויים ובזיכרון, ובתוך חלל התערוכה מקבל מושג ההד גם משמעות מוחשית – הקול פוגש את החלל, חוזר ממנו ומייצר דיאלוג עם העבודות.
היצירה "רוקמת עיניים" של טליה קוץ
ב"היי, הייתי פה וחשבתי עלייך" של מיכאל רוזנברג תבצע המקהלה את "מאי קא משמע לן", למילותיו של אברהם רייזען וללחן עממי. השיר היידי מעלה שאלות של משמעות, חידוש והבנה ומתחבר לעיסוק בנוכחות ובהיעדר, בזיכרון ובקשר שבין אדם למקום ולאדם אחר.
ב"חוט וחסר" של טליה קוץ שמיר יבוצע "רקמה אנושית אחת גדולה", למילים וללחן של מוטי המר. במקרה הזה, החיבור נובע גם משמה של התערוכה: החוט מחבר בין חלקים נפרדים והופך אותם לרקמה, בעוד החסר מסמן את המקום שבו החיבור נקטע. גם המקהלה עצמה מבטאת את הרעיון – כל זמרת היא קול בפני עצמו, והחיבור בין הקולות יוצר את השלם.
רעות פסטר, מנהלת מוזיאון פתח תקווה לאמנות: "'כשצלילים פוגשים אמנות' הוא בדיוק מה שאנחנו אוהבים לעשות במוזיאון, לפתוח את חללי התערוכות למפגש בין תחומים ובין קהילות. הסיור עובר בין תערוכות המקבץ המוצג אצלנו כעת, ובמרכזו 'תאי בקרה' של אורית חופשי. כשמקהלת הנשים 'נווה שיר' ממלאת בשירה את הגלריות, האמנות נשמעת אחרת, והמוזיקה נראית אחרת".
אסף הינדן, "Studio (Slaves)", צילום, הדפס פיגמנטי ארכיוני (צילום: באדיבות מוזיאון פתח תקווה לאמנות)
לשיתוף הפעולה יש גם חיבור היסטורי למקום. מקהלת נווה שיר נוסדה בפתח תקווה בשנת 1961 כמקהלת ילדים ונוער, ואחת התמונות המזוהות עם ראשית דרכה צולמה על מדרגות יד לבנים – המתחם שהוא כיום חלק מקריית המוזיאונים. 65 שנים לאחר הקמת המקהלה חוזרות חברותיה אל המקום, הפעם כנשים, כדי לשיר בתוך חללי האמנות.
בתום הסיור יתקיים באודיטוריום קונצרט קצר של נווה שיר, תחת הכותרת "מקהלת נשים – 20 זה ה־65 החדש שלנו". הקונצרט יציג את המסע של חברות המקהלה מילדות לנשיות באמצעות רפרטואר שנאסף לאורך עשרות שנים.
הסיורים והקונצרטים יתקיימו במוזיאון פתח תקווה לאמנות בשני מועדים: 15 בספטמבר בשעה 17:45 ו־23 באוקטובר בשעה 10:15.
תגובות