את הכנרת הילה בן טובים מראש העין, כבר אין צורך להציג. היא כנרת מקצועית ומוכרת, מוזיקאית, הילרית ואישיות מקסימה אשר כיכבה לאחרונה על בימת יום העצמאות בעיר מגוריה והנחתה את פסטיבל תימנה. חוץ מזה, היא מופיעה במשך שנים עם שלמה ארצי. בשבוע שעבר היא הופיעה ב"פסטיבל הפסנתר" לצד הזמר והיוצר בועז שרעבי במופע אינטימי, שילוב בין כינור וקלידים אותו היא מסכמת כעילוי.
"אני מוזיקאית וכנרת מגיל 6", מספרת הילה. "כבר בגיל צעיר מאוד הייתי הולכת להבימה ולהיכל התרבות עם ההורים שלי, במיוחד עם אמא שלי שהייתה לוקחת אותי להצגות ומופעים. אז גרנו בפתח תקווה ורק לפני הצבא עברנו לגור בראש העין. עברנו כל המשפחה כמובן, לגבעת טל".
מה היו ההשפעות המוזיקליות עליך בתור ילדה?
"אני באה מבית דתי, תימני וכל מה ששמענו בבית בילדות שלי זה היה רדיו ומוזיקה קלאסית שזה גם מה שניגנתי. היו גם דברים אחרים כמו פיוטים של מזמורי קודש ותפילה ומוזיקה תימנית אסלית שורשית. כמובן שבשנים מאוחרות יותר הגיעה ההשפעה של האמנים שאני מופיעה איתם, כמו למשל שלמה ארצי. (ההופעה הקרובה באמפי שוני לסיום סיבוב הופעות הקיץ, חמישי ה-1.11)".
הבנתי שמאוד התלהבת להופיע עם בועז שרעבי בפסטיבל הפסנתר.
"להופיע עם בועז שרעבי בפסטיבל כזה זה מאוד מכובד. מבחינתי בועז שרעבי ושושנה דמארי נחשבים לעילוי והאזנתי לשירים שלהם כבר בתור ילדה. לשים אותי במקום כזה יחד עם בועז זה היה עילוי מבחינתי וזה משהו שממש חיכיתי לעשות. שרעבי הופיע בתימנה בראש העין וזה היה מדהים כי גם שם הופעתי איתו. זה היה עבורי חלום שהתגשם, כי אלו שירים מבית אבא ואני מאוד מתחברת לז'אנר הזה, לאדם עצמו ולמה שהוא עושה. אני חושבת שהוא אמן יחיד ומיוחד וגם המופע האחרון בפסטיבל הפסנתר היה עבורי ממש מיוחד מול אולם גדוש, מופע איכותי ואינטימי והייתי מאוד מחוברת לזה".
איך התחלת להופיע עם שלמה ארצי?
"שלמה ארצי פנה אלי לפני שמונה שנים. הופעתי במהלך החיים על במות שונות ועם אמנים שונים ואיכשהו הוא הגיע אלי. אני זוכרת שהייתי מאוד עסוקה ודחיתי את הפנייה שלו באדיבות. כשהם פנו אלי שוב הבנתי שזו קארמה ובגלל שאני הילרית החלטתי להיענות לפנייה. יש לי גישה נקייה ואני עושה דברים מהלב, במיוחד דברים שמרגישים לי נכון, מתוך אינטואיציה. אנחנו עדיין מופיעים ביחד וגם הופענו בחו"ל ביחד ויש בינינו קשרים של עבודה וגם חברות. מעבר לכך אומנים פונים אלי ואם אני פנויה אז אני בודקת איזה מופע זה ואם זה מדבר אלי אני מופיעה".
את משפיעה על העיבודים של האומנים איתם את מופיעה?
"נכון שיש דברים שאי אפשר לגעת בהם, אבל האמנים אומרים לי להיכנס לשיר ולנגן ולקחת את השיר או הקטע למקומות אחרים. אני מביאה אליו משהו ממני, מהיצירתיות שלי בזמן אמת ולוקחת אותו לכיוונים אחרים לגמרי. אני לא חושבת על זה מראש אלא עושה את זה תוך כדי וכולם מרגישים את זה תוך כדי המופע. זה מה שיוצר הרמוניה ואת מה שקורה על הבמה".
בעצם שרתת שרות צבאי רגיל למרות שיכולת לשרת כאמנית.
למדתי כל כך קשה במשך 13 שנים בקונסרבטוריון בפתח תקוה, הייתי בתזמורת שלוש פעמים בשבוע והייתי הולכת לבית הספר עם הכינור ואז הביתה. היו לי לימודים מאוד מקובעים ורציתי לעשות שרות שהוא אחר, שלא קשור למוזיקה, כי הלימודים היו מאוד צפופים. לא סיפרתי לאף אחד שאני מוזיקאית בזמן השירות הצבאי. פשוט לקחתי הפסקה. שרתתי כאלחוטנית קשר ראשית בקציעות בגבול מצרים והייתי מגיעה הביתה אחת לחודש, אבל כשחזרתי למוזיקה כעבור כמה שנים, אחרי שטיילתי בעולם במשך שנתיים (מזרח, אוסטרליה ויפן), חזרתי בגלל התשוקה לנגינה בתזמורת קלאסיות, ג'אזיסטיות וגם עם להקות אנדר גראונדיות במקומות כמו מועדונים ופאבים וחוויתי את המוזיקה ממקום אחר שלא הספקתי לחוות בילדות שלי. כאן חיפשתי את הכאסח, הרוק ואותי בתוך הכינור. אז כיום אני הכל, כי הכל מגיע מבחינתי מהנשמה והאינטואיציה ולעשות דברים במינון הנכון".
מה הדבר הבא שלך?
"אני מתפתחת היום לכיוונים נוספים. אם בעבר הייתי כנרת וציירת, היום אני גם מנחה ומעבירה סדנאות הילינג כי זה כיף לעשות כמה דברים במקביל ולתת. לאחרונה עשיתי דברים נוספים כמו למשל הנחיתי את הכנס של הבחירות של ראשות העיר בראש העין, והנחיתי את התימנה שלושה ימים על הבמה המרכזית בראש העין. וגם את יום העצמאות הנחיתי בגלל שאני מאוד אוהבת במה. אין לי חלום להופיע עם איזה זמר או אמן מוכר מסוים, גם כי אני מופיעה עם האמן הכי מוכר בארץ וגם בגלל שאני כן רוצה להמשיך ולחפש אחר המשהו החדש שידליק אותי בתחום. חוץ מזה, שיש לי כמובן רצון למשפחה וילדים ואני מוכנה לזה עכשיו".
