בתיה ונפתלי כהן. צילום: זאב שטרן
בתיה ונפתלי כהן. צילום: זאב שטרן

זה הסוד שלנו: ארבעה זוגות מקומיים, אהבה בת חמישים ויותר

לדעת לוותר, להיות סבלניים, להיות נאמן, להשקיע, לבחור אחד בשני כל יום מחדש. ארבעה זוגות שחיים יחד כבר 50 שנה ויותר עם שיעור באהבה לדור של ימינו

פורסם בתאריך: 4.8.17 10:38

אמיר וויולט פוריאן. צילום: אילן חתוכה

אמיר וויולט פוריאן. צילום: אילן חתוכה

"היה שם מוזיקה וריקודים ושם התחלנו את החיים"

אמיר ו-ויולט פוריאן, אמיר בן 84, ו-ויולט בת 81, הורים לשלושה ילדים שהביאו עשרה נכדים ושלושה נינים. ביחד כבר 56 שנים. מתגוררים בשכונת גבעת טל בראש העין

איך הכרתם?

"הכרנו בשנת 1957", מספר אמיר, "גרתי אז בגבעת אולגה שבחדרה, כאשר ויולט גרה בכרכור שליד פרדס חנה. הכרנו בחתונה של אחות של ויולט. אני הגעתי עם המשפחה שלי, במהלך החתונה רקדנו ביחד, ולאט לאט התאהבנו. נפגשנו לאחר מכן בחדרה במועדון של הועד למען החייל. הלכתי לשם לשתות קפה והזמנתי אותה. היה שם מוזיקה וריקודים ושם התחלנו את החיים. יצאנו כמעט חצי שנה, לאחר מכן התארסנו ואחרי חצי שנה התחתנו. גרנו בהתחלה בגבעת אולגה יחד עם ההורים שלי. לראש העין הגענו בערך בשנת 1994".

איך שומרים על זוגיות ארוכה?

אמיר: "הטיפ שלי הוא שצריך לדעת בחיי נישואים גם לוותר. גם אם אתה צודק תלמד לוותר. תלמד לכבד את בת הזוג שלך ולהשתדל להיות איתה בראש אחד. לא תמיד זה מסתדר ומתקבל, אבל אם מוותרים אז כן יכולים להיות בראש אחד. אפשר לוותר בכל מיני מקרים, למשל רוצים לקנות טלוויזיה, ואני רוצה את זו הכי טובה והיא רוצה משהו אחר, אז מוותרים. זה נכון גם לגבי הצגות שמוותרים ומתפשרים על מה שהשני רוצה. על הכל צריך לדעת לוותר ולכבד אחד את השני. זה הסוד החשוב ביותר לחיי נישואים".

ויולט: "אני חושבת שבזוגיות תמיד צריך לדבר על הכל. בזוגיות גם צריך לדעת לוותר על דברים שהם לא חשובים. אם רוצים לעשות משהו אז שואלים אחד את השני ולכל אחד יש דעה משלו ומתחשבים בה".

מה זו אהבה? 

אמיר: "יש פתגם שאומר שלא האדמה נותנת את האושר לאדם, אלא האדם נותן את האושר לאדמה. משמע שאם יושבים עם כוס קפה עם האישה בבית קפה או בגינה שלנו, ואם יודעים ליהנות מזה, אז זו אהבה. אם אתה מזמין אותה לנופש במלון ואתה יודע ללכת איתה יד ביד אז זו האהבה. לצערנו היום האהבה היא זולה יותר ולא אמיתית. האהבה הנכונה היא לשים זר פרחים על השולחן או להגיד לה כמה השמלה שלה יפה".

ויולט: "אהבה בשבילי זה שאני ואמיר מארחים את המשפחה שלנו בימי שישי. זה שכולם מתאספים בליל שבת ופותחים שולחן כשאמיר בעלי יושב בראש השולחן, זו האהבה שלי לאמיר ולכל המשפחה. אהבה בשבילי זה גם שאנו חיים ביחד בצורה יפה ומכובדת והוא מקבל את מה שאני מחליטה לעשות".

רוחל'ה ואבי פיינגולד

רוחל'ה ואבי פיינגולד

"לא לקחת את הזוגיות כדבר מובן מאליו. צריך לעדור, לדשן ולטפח כדי שהאהבה תפרח"

רוחל'ה ואבי פיינגולד, בני זוג כבר 53 שנה, והורים לשלושה ילדים. מתגוררים בשכונת עין גנים

איך הכרתם?

רוחל'ה: "הכרנו בשנת 1964 במסיבה סלונית, אחרי שהות ממושכת בצופים שנמשכה החל מכיתה ד' ועד גיל 15. מסיבה סלונית זו מסיבת ריקודים, כי בצופים אז היו רק ריקודי עם. אבי קלט אותי ורקד איתי כל הערב ומאז אנחנו ביחד. הוא היה אז בן 18. זה לא היה בפתח תקוה אלא בגבעתיים, כששנינו מרמת גן. אני זוכרת שהוא הזמין אותי לרקוד ומאז התחלנו לצאת. הייתי עוד ילדה ונשאבתי פנימה. עברתי עם אבי את כל המסלול, שכולל את סוף התיכון, את הצבא ואת הלימודים. התחתנו בגיל 20, חמש שנים אחרי ההיכרות. עברנו לגור בפתח תקווה ממש אחרי החתונה, בערך בשנת 1970".

מה הסוד לזוגיות ארוכה?

רוחל'ה: "הסוד הוא השקעה, נאמנות, אהבה וחברות. זה המדד לנישואים מאושרים ועמוקים. אבי ואני חברים טובים. מלבד זה שאנו בני זוג אנחנו גם חברים טובים. אנחנו מתייעצים ועושים הכל ביחד. לפעמים חברים שלנו אומרים לנו שזה מפליא אותם ושאנחנו מאוד מחוברים וקשורים. אפילו את ההחלטה מה אבי ילמד קיבלנו ביחד. החלטנו על קניית בית ומשרד והכל נעשה ביחד".

אבי: "לבחור אחד בשני כל יום מחדש, לא לקחת את הזוגיות כדבר מובן מאליו. צריך לעדור, לדשן ולטפח כדי שהאהבה תפרח".

מה זאת אהבה?

רוחל'ה: אני ואבי בקשר טלפוני בערך 6-7 פעמים ביום. אהבה זה להיות מחוברים ביחד. זה להתקשר ולדעת כל רגע מה קורה, ואם יש בעיה אז פותרים אותה ביחד. אם הוא לא מצלצל אלי אז אני מתקשרת אליו. אבי מצלצל שהוא מגיע למשרד ואחרי זה בצהרים ויותר מאוחר. זה לא קיים היום ולכן צוחקים היום, וקוראים לזה אהבה. אנו 53 שנה ביחד וזה לא הולך ברגל. אהבה מבחינתי זה הביחד. זה להיות שותפים בגידול הילדים והנכדים".

אבי: "אהבה היא בעיני כמו אהבת נעורים אמיתית. אהבה היא לחיות בשיתוף, בכבוד הדדי, בפרגון ובמימוש עצמי".

בתיה ונפתלי כהן. צילום: זאב שטרן

בתיה ונפתלי כהן. צילום: זאב שטרן

"נפגשנו בכנס בחירות של גולדה מאיר. לא יודע למה הלכתי לשם"

נפתלי ובתיה כהן, שניהם גמלאים, הכירו בשנת 69 ונשואים משנת 1975. יש להם שלוש בנות, ושני נכדים. מתגוררים ברחוב חפץ חיים בפתח תקווה

איך הכרתם?

נפתלי: "הכרנו באוגוסט של שנת 1969, בשעה 00:30 בלילה. הלכתי ברחוב אחרי מסיבה בשיכון מפ"ם בפתח תקווה, וראיתי במרפסת של בית פרטי בחורה צעירה עם מכנסיים קצרים בצבע אדום ורגלים לבנות ארוכות. היססתי בהתחלה אבל פניתי. היא למדה למבחן בתנ"ך. אני הייתי בן 18 ובתיה בת 15. ראיתי אותה דרך השער. פתחתי איתה בשיחה כשהיא ישבה על המעקה. התחלתי לדבר איתה אך באותו ערב קבעתי עם מישהי אחרת ולכן לא המשכנו את השיחה. אחרי חודש נפגשנו פעם נוספת באמפי תיאטרון אורון, בכנס בחירות של גולדה מאיר. לא יודע למה הלכתי לשם, אך שם נפגשנו בפעם השנייה במקרה. היא הייתה במלוא תפארתה. ליוויתי אותה הביתה וקבענו להמשיך להיפגש".

בתיה: "המעקה של המרפסת היה מאוד קרוב לגדר, והיה מרחק של שני מטרים מהגדר, ככה שראו את מי שהלך על המדרכה. נפתלי דיבר בנימוס והייתה שיחת היכרות. היה שיח שצמח ליד המעקה של המרפסת ואני זוכרת שנפתלי דיבר בעברית יפה והוא אמר שהוא קוטם את העלים".

מה הסוד לזוגיות ארוכה?

נפתלי: "אני חושב שאנחנו נפש תאומה. אנו בהרבה דברים הפכים ומשלימים אחד את השנייה. אנחנו נותנים אחד לשני מרחב גדול. מחבקים אחד את השנייה ואנו צריכים לגשר על פני פערים עדתיים. אני יליד עדות המזרח ובתיה היא ילידת הארץ ממוצא רומני. אני גם באתי ממשפחה דתית והיא באה ממשפחה יותר חילונית".

בתיה: "קודם כל יש חיבור רגשי שנושמים אחד את השנייה. לתת לכל אחד את המרחב שלו ומצד שני צריך לדעת שאנו ביחד אחד בשביל השנייה. בנוסף, אני חושבת שהצלחנו גם להתחבר לצדדים הפחות מוכרים שלנו בהיכרות של השנים הרבות. אני באה מתחום האומנות ונפתלי בא מתחום אחר, אך הוא תמך בי כל השנים והתחיל להתעניין באומנות".

מה זאת אהבה?

נפתלי: "אנו כל הזמן ביחד. בשנים האחרונות אנו גמלאים ביחד, אני פרשתי לפני 14 שנה ובתיה לפני שנתיים. אני חושב שיותר מהכל אנו משפחה שצמחה מלמטה. התחלנו ממש מכלום. לאורך כל השנים התמדנו בעבודה שלנו ונשארנו צנועים ואני מילאתי תפקידים ציבוריים בפתח תקווה. אך מעל הכל תמיד זאת הייתה המשפחה. עד היום אנו חוזרים הביתה ואומרים שהכי טוב בבית. אנו נוסעים לחו"ל ולבתי מלון תמיד ביחד".

בתיה: "אני חושבת שלהרגיש אהבה זה קודם כל להרגיש שטוב לך להיות עם בן הזוג. טוב נוגע בהמון תחומים, אך הוא מורכב מהתחושה שאתה נותן טוב לבן הזוג ומנגד גם מקבל מבן הזוג את התשובה הטובה".

רבקה ואשר גליק. צילום: זאב שטרן

רבקה ואשר גליק. צילום: זאב שטרן

"הוא נותן לי את החופש שלי ואני נותנת לו את החופש שלו"

אשר (76) ורבקה (71)  גליק, חגגו השנה 50 שנות נישואים. הוא גמלאי אגד, היא פנסיונרית של קופת חולים. גרים 30 שנה בפתח תקוה, 3 ילדים, שאחד מהם נפטר מסרטן לפני 6 שנים, ולהם 6 נכדים

איך הכרתם? 

אשר: "עבדתי כנהג על קו טבריה-תל אביב. יום אחד ראיתי חיילת מהנח"ל יושבת באוטובוס והיא נתנה  לי כסף כדי שאמכור לה כרטיס ומשם זה התפתח".

רבקה: "הייתי חיילת בת 19, כשהכרתי אותו, נסענו עד טבריה, והוא שואל אותי פתאום איפה יש פה חוף טוב לים? ואני שירתתי בנח"ל, בבסיס ליד מושב כנרת. אמרתי לו שאני יודעת איפה  החוף שאנחנו מתרחצים בו. ואז הוא בא לים ואני הלכתי לים גם, ומאז הוא היה בא לבקר אותי כבר באופן קבוע, כי הוא היה יודע שאני משרתת שם. חצי שנה אחרי כן התחתנו. הוא היה בן 24".

מה הסוד לזוגיות ארוכה?

רבקה: "אין סודות, צריך להיות סבלניים, והדור שלנו לא היה כמו שהיום, שכל מה שרוצים חייבים לקבל עכשיו. להתגרש בזמננו זה היה וואו, זה באמת היה צריך להיות סיבה נורא גדולה ולא כמו על שטויות שמתגרשים היום. מריבות יש בין כל בני זוג. אבל אנחנו יודעים לוותר, ולהכיל אחד את השני, והוא נותן לי את החופש שלי ואני נותנת לו את החופש שלו. הרבה פעמים אנחנו נוסעים לחו"ל בנפרד, אני עם החברות שלי והוא עם החברים שלו, ואין בינינו קנאה. כמו שזה היה בהתחלה שלנו זה לא יכול להיות, היום אנחנו בעיניים מפוקחות יותר. הוא דואג לי מאוד ואני דואגת לו מאוד, וזה עניין של להכיר את ההרגלים אחד של השני. אנחנו פשוט אחד בשביל השני ואין לנו מישהו אחר".

אשר: "צריך סבלנות ולדעת לוותר אחד לשני. חייבים לוותר ולא להיות עקשנים, או להתביית על משהו ולא לזוז ימינה או שמאלה על משהו. תמיד צריך לדעת ללמוד לוותר אחרת אין עתיד בכלום. כי אם לא מוותרים אז תמיד יהיה קרע. היא בשבילה לנסוע לחו"ל לראות חנויות זה בילוי. בשבילי לעומת זאת, אני מעדיף לראות את הנופים, אז היא נוסעת עם החברות שלה ואני עם החברים שלי וכשאנחנו נוסעים ביחד אנחנו יודעים למצוא את האיזון. האהבה היום אינה אותו דבר כפי שהייתה לפני 40 שנה וגם לא מה שלפני. אנחנו לא בני 18, וזה גם לא יכול להיות כמו שזה היה אז".

מה זאת אהבה? 

רבקה: "אהבה זה דאגה לבן הזוג ורצון לעזור אחד לשני. אני לא יכולה להגיד שהיום האהבה שלנו מלאת תשוקה כמו בהתחלה, כיום האהבה שלנו בעיקר מתאפיינת בדאגה. לא בדאגה במובן של מה עלול לקרות אחד לשני, אלא באכפתיות ודאגה לפרטים הקטנים. הוא לא ילך לקחת לשתות מים למשל בלי לשאול אותי רבקה את רוצה גם? הוא לא ייתן לי נניח לסחוב 2 שקי סל. היום בגילנו זאת האהבה, האכפתיות אחד כלפי השני בפרטים הקטנים".

אשר: " אהבה זה מסירות אחד לשנייה, ובעיקר הדאגה והעזרה אחד לשני וזה שאנחנו בביחד שלנו. אני יודע שכשאני נוסע לבד, או כשאני בבית חולים, אני יודע שכשהיא איננה אז חסר לי משהו. אהבה אצלנו זה לא מתבטא בחיבוקים ובנשיקות, אבל יש אהבה, זו האהבה שלנו".

איך אתם חוגגים את ט"ו באב?

אשר: "רק באחרונה לדעתי  ט"ו באב נהיה חגיגה יותר גדולה, אבל אנחנו פחות חוגגים את ט"ו באב. בגלל הגיל ובגלל סיבות נוספת. צריך להיות בגיל שלנו כדי להבין אותנו".

רבקה: "ט"ו באב דווקא אף פעם לא היה נושא חשוב מבחינתנו. אנחנו יותר חוגגים את יום הנישואים וימי הולדת. אנחנו יכולים ללכת למסעדה או לבית קפה. כשכולם חוגגים משהו אנחנו מעדיפים לעשות משהו קצת יותר שקט".

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"מלאבס - פתח תקוה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר