בתחילת החודש פרסם משרד הבריאות את ההנחיות לחודש תשרי הכוללות בין היתר מספר המתפללים בבתי הכנסת, שווקי ארבעת המינים, הקפות שניות וכן הנחיות על כניסת ילדים לא מחוסנים. בין היתר המליץ משרד הבריאות להתפלל במקומות פתוחים והנחה את בתי כנסת בהם מספר המתפללים גדול מחמישים, לקיים בדיקת תו ירוק בכניסה, גם אם התפילה מתקיימת בחצר.
לקראת יום הכיפורים, שוחחנו עם האנשים האמונים על הלוגיסטיקה הכרוכה בתפילות תשרי בקורונה – גבאי בתי הכנסת בפתח תקוה, ועם יו"ר המועצה הדתית בראש העין, על ההכנות השנה בצל המגבלות, על ראש השנה ועל יום כיפור בשנה שעברה. כך למשל, בבית הכנסת הגדול בפתח תקווה מחלקים כרטיסים מראש לבעלי תו ירוק, בבית הכנסת נחלת ישראל (קריצמן) שומרים על המתפללים הוותיקים. ובראש העין דואגים לכל הציוד הדרוש כדי שמי שירצה יוכל להתפלל בחוץ.
בית הכנסת הגדול בפתח תקוה. צילום באדיבות בית הכנסת
"רק מי שיש לו כרטיס ייכנס לבית הכנסת"
משה בלומנטל, גבאי בבית הכנסת הגדול בפתח תקוה מספר: "מבחינת משרד הבריאות אין הנחייה קפדנית, כמו שהייתה בשנה שעברה. בשנה שעברה היו תפילות בקפסולות של 25 אנשים בכל קפסולה, זה היה מאוד מסודר ומדויק. כמובן הושבנו במרחקים של שני מטר בין המתפללים וחילקנו כרטיסי כניסה ושומר שעמד בכניסה בדק אותם. השנה אנחנו לא שם אבל עדיין צריך לקחת אחריות ולהישמר. אז מה שקורה בעצם זה שכל מי שרוצה להתפלל, יגיע מראש להסדיר את מקומו, יציג תו ירוק ולמעשה מקבל כרטיס מושב – יעמוד שומר בכניסה עם דוגמת כרטיס שידע שהוא יכול להכניס רק מי שיש לו את הכרטיס – כך יהיה ביום הכיפורים וכך היה גם בראש השנה".
משה בלומנטל, גבאי בית הכנסת הגדול
מה עושה מי שאין לו כרטיס?
"בראש השנה למשל יצא שמדי פעם הסתכלתי לכניסה ואם ראיתי בחוץ אנשים שאני מכיר ויודע שאני יכול להכניס – הכנסתי. מי שאני לא מכיר או לא בטוח שאומר לי את האמת, לצערי נשאר בחוץ. מה שכן, ביום כיפור אני מתכוון להקפיד יותר, בעיקר כי מגיעים הרבה אנשים מבחוץ שבדרך כלל זה הביקור היחיד שלהם בבית כנסת. אמנם לא נעים לי להשאיר אנשים בחוץ, אבל כן צריך קצת לנהוג בקשיחות בעניין הזה בשביל שנעמוד בתנאי ונשמור על בריאות המתפללים".
לדבריו בכיפור תהיה פחות גמישות וספונטניות: "מי שירצה להצטרף בחוץ לתפילה, מוזמן. גם שנה שעברה עשינו את זה, היינו עם מזגן וחלונות פתוחים כיאה לקורונה ואנשים פשוט הביאו כסאות והניחו ברחוב וברחבה מאחורה ועמדו או ישבו והשתתפו בתפילה מבחוץ".
משה בלומנטל, גבאי בית הכנסת הגדול
"איחוד הקהילות מעמיד בפנינו אתגרים חדשים"
מאיר כהן, גבאי בית הכנסת נחלת ישראל (קריצמן) מסביר כי אצלם בבית הכנסת מרבית המתפללים הם מחוסנים, "מלבד הילדים, בקרב המבוגרים כמעט כולם מחוסנים". עוד הוא מציין: "אני מעריך שנהיה בסביבות 70 מתפללים ואנחנו מתכוונים להקפיד בין היתר גם על עטיית מסכות".
מאיר כהן, גבאי בית הכנסת נחלת ישראל
לדבריו הוא ויתר מתפללי בית הכנסת רואים בשמירה על הנחיות הקורונה חשיבות גבוהה במיוחד, בעיקר מאחר ומדובר בשתי קהילות מאוחדות המשלבות בין היתר תושבים ותיקים. "לפני כחצי שנה, בפסח האחרון, בית הכנסת 'חתם סופר' שישב ברחוב איכילוב 21, התאחד עם הקהילה הוותיקה של בית הכנסת נחלת ישראל (קריצמן), ברחוב חובבי ציון 3, שהגבאים שלה הם אהרון ויינברג ושמעון שפיזאייזן, שאביו היה גבאי וממקימי בית הכנסת. זה אחד מבתי הכנסת הוותיקים ביותר בעיר שחוגג עוד מעט 94 שנים", הוא מסביר. "בעקבות האיחוד וימים נוראים היו לא מעט אתגרים, סביב איחוד שתי הקהילות, כשהאחת היא קהילה מבוגרת יותר שצריך לשמור עלייה במיוחד והשנייה קהילה צעירה".
על השנה שעברה מספר כהן: "בית הכנסת הקודם בו ישבנו היה צר מלהכיל את כמות האנשים בקהילה שהלכה וגדלה. עוד לפני הקורונה היינו מוצאים כל מיני פתרונות נקודתיים לימים הנוראים, כמו להקים אוהל ממוזג בחוץ. בסופו של דבר הכרנו את הקהילה בחובבי ציון ובשיתוף פעולה הצלחנו למצוא פתרון ולהגיע להבנות סביב המצב שנוצר, בעזרת איחוד שתי הקהילות. בתפילות יום הכיפורים זו בעצם תהיה הפעם הראשונה ששתי הקהילות יהיו מאוחדות תחת קורת גג אחת".
"מרבית הקהילות הן קהילות קטנות של הציבור התימני"
שמעון חזות, הממונה על המועצה הדתית בראש העין מספר כי המועצה יחד עם עיריית ראש העין דאגו לציוד לטובת תפילות שיתקיימו בחוץ. "בשנה שעברה רכשנו הרבה אוהלים לאור המגבלות שהיו, ובמהלך כל השנה התפללו בהם. השנה משרד הפנים הקצה תקציב מכובד לעיריות, כדי שירכשו ציוד לקראת התפילות מאחר ויש צפי לכמות מתפללים גדולה יותר בתקופה הזו. לכן השלמנו ציוד כמו מחזורי תפילה, שולחנות, כסאות ובחלק מהמקומות גם מזגנים".
שמעון חזות, הממונה על המועצה הדתית בראש העין
בהקשר להנחיות הקורונה מציין חזות: "לכל בית כנסת בעיר אמור להיות אדם שהוא אחראי קורונה, שתפקידו לוודא הנחיות משרד הבריאות ומשרד הדתות נשמרות. מבחינת המועצה הדתית, עשינו כל מה שאפשר כדי לסייע שזה יקרה", הוא מסביר. "בשנה שעברה היו הנחיות מאוד קפדניות, אך השנה ההנחיות יותר מקלות. בין היתר העובדה כי בראש העין מרבית הקהילות הן קהילות קטנות של הציבור התימני, כלומר מתחת לחמישים מתפללים, משמעותה פחות התנהלות סביב בדיקת התו הירוק. במתחם החדש שבו ישנן קהילות גדולות יותר, הצבנו את האוהלים עם כל הציוד הדרוש, מה שיאפשר לקהילות לנהל תפילות באוויר הפתוח בקלות".
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
