מועמדים לראשות עיריית פתח תקוה. צילומים זאב שטרן,
גנאדי בורשבסקי, חיים בשארי, אורי דרשן הכהן, איתי שונשיין, רמי גרינברג, איציק ברוורמן. צילומים זאב שטרן, יוסי זליגר, מיקי סויסה

האתגרים והתוכניות: מה מכינים המועמדים לראשות העיר למורים ולתלמידים

לקראת ועידת החינוך הגדולה של פתח תקוה שתתקיים ביום שני הקרוב הצגנו למתמודדים על ראשות העיר שלוש שאלות זהות בענייני חינוך. קבלו את התשובות

10.8.18 13:48

ועידת החינוך של פתח תקוה, יום שני, 13.8, 09:00 בבוקר

לפרטים המלאים על הוועידה ולהרשמה

 

איציק ברוורמן. צילום זאב שטרן

איציק ברוורמן. צילום זאב שטרן

 

"מערכת החינוך העירונית תלווה את הילדים לאורך רוב שעות היום"

איציק ברוורמן, בן 60, ראש העירייה בחמש השנים האחרונות מטעם סיעת אכפ"ת

מהי הבעיה המרכזית בחינוך בפתח תקוה ואיך תפתור אותה?
"להבנתי, האתגר המרכזי כיום בתחום הוא להמשיך ולהצעיד את מערכת החינוך שלנו למאה ה-21. כמו שאני מאמין בהתחדשות עירונית, אני מאמין בהתחדשות חינוכית. מערכת החינוך שלנו היא מהטובות בארץ. אין עיר שקיבלה יותר פרסי חינוך מפתח תקוה בחמש שנים האחרונות. בין אם לעירייה או לבתי הספר השונים בעיר. אני מעוניין להגיד תודה גדולה למורות והמורים, המנהלות והמנהלים שהיו שותפים והובילו את המהפכה במערכת החינוך בפתח תקוה יחד עם העירייה. חשוב לציין שמנכ"ל משרד החינוך מגיע לעיר לעתים קרובות ועורך סיורים מקצועיים בפתח תקווה. הוא מביא איתו אנשי מקצוע נוספים מתחום החינוך כדי לחוות וללמוד כיצד מתפקדת מערכת חינוך מובילה. בחמש השנים האחרונות. ההגירה החיובית לעיר הגדילה משמעותית את מספר התלמידים בפתח וכמענה בנינו 14 בתי ספר וכ-100 גני ילדים חדשים, העשרנו את תכניות הלימוד והעלנו את רמת ההישגיות בבתי הספר".
איך לדעתך צריך לקלוט את ילדי העובדים הזרים בצורה המיטבית ביותר במערכת החינוך בעיר?
"כל ילד שחי בעיר ולא משנה מה מעמד הוריו חייב להיקלט במערכת החינוכית. על פי ראייה פדגוגית וחינוכית ראויה, אנחנו קולטים את הילדים בבתי הספר בתמהיל הכי מתאים על מנת לעשות את המירב למען כל הילדים".
איזה מהלך יוצא דופן תעשה בחינוך אם תיבחר?
"על פי תפישתנו מערכת החינוך העירונית תלווה את הילדים לאורך רוב שעות היום. בחינוך הפורמלי עתיד להתרחש שינוי כאשר הרעיון הוא עדכון של מבנה הלמידה, לא רק כיתות לימוד פרונטלי, אלא הקמת יותר מרכזי למידה וכיתות מחקר חדשות הרלוונטיות לשיטות הלימוד של המאה ה-21 שבהן יעודדו התלמידים לפיתוח המעורבות והסקרנות. חשוב לציין שהפעילות נמצאת בשטח ומיושמת בחלק מבתי הספר כבר היום, אך תלך ותתרחב בשנים הקרובות. על פי המסלול הקיים התלמידים מתחילים את יומם בבתי הספר ולאחר סיום הלימודים, ממשיכים למרכזי למידה שבין היתר מחליפים את השיעורים הפרטיים שמומנו על ידי ההורים. מלבד זאת מרחבי הלמידה הקיימים ואלו שעתידים להיבנות מעניקים חוויה שונה, זאת בעקבות קבוצות הלימוד קטנות על מנת למצות את הפוטנציאל מכל תלמיד ותלמיד".

רמי גרינברג. צילום זאב שטרן

"אדאג להוספת מוסדות לימוד וצמצום מספר התלמידים"

רמי גרינברג, בן 40, חבר אופוזיציה במועצת העיר מטעם הליכוד

מהי הבעיה המרכזית בחינוך בפתח תקוה ואיך תפתור אותה?
"הבעיה המרכזית בחינוך בפתח תקוה היא העובדה שהחינוך לעיתים רבות נתפס כמשימה של ההורים, או לפחות כאינטרס שלהם שהילדים יקבלו את החינוך הטוב ביותר, את הערכים, הידע והכישורים הנדרשים לתפקוד מיטבי בחברה במאה ה־21. צריך לצאת מהקונספט הזה ולהבין כי כיום, בנוסף להורים, יש הכרח כי אנשי החינוך – אלו השותפים בעיצוב דמותם ואישיותם של הילדים – יקבלו את מירב הכלים כדי להצליח במשימתם העליונה. במקביל אליהם, חייבים לייצר אפקט משלים בעיצוב אופיים של הילדים, שייעשה במסגרות החברתיות המתקיימות מעבר לשעות הלימוד – בתנועות הנוער ובמתנ"סים. האינטרס בפיתוח וקידום החינוך אינו האינטרס הבלעדי של ההורים אלא גם של המערכת העירונית בכללותה. כראש עיר, אפעל לבניית תכנית אב שבה נציב יעדים מוגדרים, נתקצב תשתיות ומשאבים נחוצים, נגביר את שיתוף הפעולה בין כל גורמי החינוך בעיר ונגייס גורמים שיכולים לשמש כמרחבי חינוך נוספים כגון חברות הייטק ומוסדות רפואיים שעירנו משופעת בהם".
איך לדעתך צריך לקלוט את ילדי העובדים הזרים בצורה המיטבית ביותר במערכת החינוך בעיר?
"תופעת העובדים הזרים הביאה למצב שרבים מילדיהם נכנסו ללמוד בשכונות הוותיקות, בבתי ספר מתקשים שיש לחזק אותם. אך במקום לחזק את אותם בתי ספר, העירייה מחלישה אותם כי המשאבים הולכים לילדי העובדים הזרים ולא לילדי השכונה. למעשה, העירייה מתעלמת מהבעיה. יש לראות את הבעיה של העובדים הזרים כמכלול ולא להסתכל ספציפית על עניין החינוך לילדיהם. אני אטפל בסוגיה זו כמכלול ואתן פתרונות לשלל הבעיות שנגרמות כתוצאה מהימצאותם בעיר".
איזה מהלך יוצא דופן תעשה בחינוך אם תיבחר?
"ישנם מספר מהלכים יוצאי דופן שיש לנקוט כדי להגיע למצוינות בחינוך בפתח תקוה. כל הצעדים יביאו לטיפוח כישרונותיו ויכולותיו של כל ילד בעיר 24/7 באמצעות שותפות בין כל גורמי החינוך, התרבות, הרווחה, הבריאות, הספורט והפנאי. נטפח חדשנות וכישורי המאה ה-21 תוך קיום קשרי גומלין עם מוסדות הייטק, מדע, רפואה ומחקר עירוניים. לדוגמא אפעל להוספת גנים ומוסדות לימוד יסודי ועל יסודי, כך שמספר התלמידים יצומצם. אקצה משאבים מספקים לשיפוצי קיץ במוסדות החינוך הוותיקים. אפעל להקמת מינהלת שכונתית אשר תרכז את כל התכניות והמשאבים תחת קורת גג אחת ותייצר חזון חינוכי קהילתי. אפעל לשילוב בני הנוער הנושרים בפעילויות חינוכיות ותעסוקתיות כדי לתת להם אפשרויות לשילוב בחברה בעתיד ושלא יזנחו מאחור, לצד הקמת מרכזי נוער לטיפוח המנהיגות – מסגרות נוער אשר יקנו כלים מנהיגותיים לבני הנוער בדרכם לצבא ולאחר מכן בתפקידי הובלה בכירים. וכן אפעל לשיתוף פעולה לטובת עידוד ותמיכה במצוינות עם תעשיינים, כלכלנים, אנשי היי טק מובילים ואנשי צבא בכירים שיפגשו עם הנערים ויחשפו בפניהם את עולמם. כמו כן, אקים מנהלת התנדבות עירונית באגף הרווחה אשר תרכז את פניות התושבים לעזרה ובמקביל תפעל מול מנהלי בתי הספר והתיכונים בעיר לעידוד התלמידים בעשייה התנדבותית. בכל סוף שנה יערך אירוע שבו יחולקו פרסים ותעודות הוקרה לבתי הספר שבלטו בעשייה ההתנדבותית לצד חלוקת מלגות שישמשו את 10 התלמידים המובילים עם כניסתם לאקדמיה".

איתי שונשיין. צילום מיקי סויסה

איתי שונשיין. צילום מיקי סויסה

"הכיתות חייבות להיות קטנות יותר, מרחבי הלמידה צריכים להיות מגוונים"

איתי שונשיין, בן 40, סגן ראש עיריית פתח תקווה, ועד לפני כחודש כיהן כראש מינהל תרבות ויו"ר ועדת החינוך העירונית, מתמודד מטעם סיעת מחוברים

מהי הבעיה המרכזית בחינוך בפתח תקוה ואיך תפתור אותה?
"גני הילדים בעיר סובלים מתנאים פיזיים ירודים מאוד. גנים מלאים בחול, חיידקים וזוהמה. ילדים מבלים שעות ארוכות בגנים וחשופים לתנאים מבישים. כראש עיר אגדיר סדרי עדיפויות שונים ואשים דגש מיוחד על נושא זה. גני ילדים יזכו לקבל שדרוג וטיפול ראויים לשנת 2018 לרבות סילוק החול (בדגש על ארגז חול קטן בהתאם לתקן) התקנת דשא סינתטי וקירוי של החצרות. ככלל לא ברור לי למה במשך קדנציה שלמה ראש העיר לא מצא לנכון לשים את הנושא האמור בראש סדר העדיפויות. במישור המקצועי, גני הילדים סובלים מצפיפות. 30 ילדים ומעלה בגני הילדים זה נוראי, כוח האדם המסייע בגני הילדים לא מקבל את ההכשרה הנדרשת ושכר הולם. מפעל הפיס, הטוטו ומשרד החינוך בנו בתי ספר חדשים בהתאם לגידול האוכלוסיה בשכונות מסוימות אבל אנחנו כרשות צריכים לטפל גם באותם בתי הספר הוותיקים ולא להזניח מבנים בני 50 ו־60 שנה בהם התנאים אינם ראויים ללמידה במאה ה־21. ראש העיר קיבל החלטה לבטל את שיפוצי הקיץ שתוכננו לחודש אוגוסט. למה? כי כמעט כל התקציב נשפך לאגם. מדובר בסדרי עדיפויות ממש לוקים. מספר התלמידים בכיתה הוא עצום ומקשה מאוד על תהליכי למידה. הכיתות חייבות להיות קטנות יותר, מרחבי הלמידה צריכים להיות מגוונים ואינם מחייבים למידה צמודה לשולחן וכיסא. תהליכי הלמידה צריכים להיות יותר חווייתיים ומשמעותיים. משרד החינוך כיום מפרסם קולות קוראים שנועדו ליישם תהליכי למידה מודרניים. יש להוסיף מורים במגוון תחומים כדי שהלמידה תעשה בקבוצות קטנות יותר. מבחינת חינוכית בטיחותית בכוונתי לרשת את מוסדות החינוך בעיר במצלמות אבטחה (בתיאום מלא עם ארגוני ההורים ,הגננות והסייעות) ולהציב שומר חמוש בכניסה לגנים הסמוכים לאתרי בנייה. בשאר הגנים תיושם תוכנית אבטחה היקפית".
איך לדעתך צריך לקלוט את ילדי העובדים הזרים בצורה המיטבית ביותר במערכת החינוך בעיר?
"העובדים הזרים המרוכזים במרכז העיר, השוק וסביבתו, בין היתר בשל היעדר התחדשות עירונית. האזורים הללו הפכו לחסרי ביקוש לתושבי העיר, המחירים באזורים הללו ירדו ונותר ואקום שאליו נכנסה אוכלוסיית העובדים הזרים המתגוררים בדירות מחולקות. תהליכי התחדשות עירונית מידיים שיש לנקוט במרכז העיר יובילו לפיתוח מאסיבי של מרכז העיר, קידום תמ״א 38 ותכנית פינוי בינוי יהפכו את האזור לאטרקטיבי לאוכלוסייה המקומית, מה שישנה את הדמוגרפיה המקומית. חינוך יש לתת לכולם, ילד הוא ילד ללא הבדל של דת, גזע ומין ויש לדאוג לו לחינוך איכותי".
איזה מהלך יוצא דופן תעשה בחינוך אם תיבחר?
"כראש עיר אשקיע יותר בחינוך הבלתי פורמאלי. כיום סדרי העדיפות התקציביים לא תומכים בהשתתפות בתנועות הנוער, אגודות ספורט ופעילויות חינוך בלתי פורמאליות שונות. איישם מדיניות של רצף חינוכי לילדי העיר מרגע שהם נכנסים למסגרת החינוכית בבוקר ועד שהם מסיימים את יומם בערב בשת״פ ובמעורבות הורית בדומה ל״מודל האיסלנדי״ – לכל ילד בעיר תהיה אפשרות לבחור פעילות א- פורמלית שתעניין אותו והוא יתמיד בה. הפעילות תהיה מפוקחת על ידי צוותים מקצועיים. נאפשר תקשורת בין הצוותים המלווים את הילדים הן בחינוך הפורמאלי והן בבלתי פורמאלי, כך שכל ילד יזכה לתשומת לב מלאה, הכרה והבנה של צרכיו. ישנן אוכלוסיות חזקות שידן משגת להעשיר את עולמם של הילדים, אבל ישנן שלא. ולנו יש אחריות לדאוג לכולם".

גנאדי בורושבסקי צילום יח"צ

גנאדי בורשבסקי צילום יח"צ

"יום לימודים ארוך משפיע באופן דרמטי על המשפחה"

גנאדי בורשבסקי: בן 51, חבר מועצת העיר מטעם סיעת פתח תקוה ביתנו

מהי הבעיה המרכזית בחינוך בפתח תקוה ואיך תפתור אותה?
"חינוך היא מילה שעוטפת תוכן עצום בהיקפו ובמשמעותו. אין פתרון קסם. המצע שלי מדבר על שינוי תפיסה רוחבי לכל המערכת: מצוינות כערך מוביל – בלי לוותר על אף תלמיד (ואפשר), שיפור מבנים והפיכתם לקמפוסים. תיכון צריך להיראות ולהרגיש כמו מכללה. הבעיה שאני מזהה אם כך היא בראייה המערכתית ובהתנהלות הנובעת ממנה: חוסר סדר, חוסר יעילות בניהול מבני החינוך. במקרים רבים המתקנים לא ראויים. תהליכים של שיפוץ המתקנים בוצעו חלקית. צריך להחליף את כל משטחי החול בגנים בדשא סינטטי. בנוסף, דרוש יותר פיקוח על כוח האדם בגני הילדים. כל נושא השיבוץ לבתי ספר ראוי לבחינה מחדש, ישנם ילדים שנאלצים ללמוד בבתי ספר מרוחקים מהם ללא כל סיבה. בנוסף לכך צריך לשפץ את בתי הוותיקים. יש להתחשב בילדים עם צרכים מיוחדים, גם מבחינת התקנים, גם מבחינות אחרות. יש להתחשב אנשים עם אלרגיות. מבחינת תכני הלימוד יש לשים יותר דגש על קבלת השונה ועל אזרחות פעילה, יש לדאוג שהילדים ובני הנוער יהיו יותר מעורבים בנעשה סביבם בעיר ובמדינה ולא רק במסכים המחשב והסלולרי".
איך לדעתך צריך לקלוט את ילדי העובדים הזרים בצורה המיטבית ביותר במערכת החינוך בעיר?
"זו סוגיה רגישה ולכן צריך לנהל אותה ברגישות המתבקשת. אינני סבור שיש להפריד בין בני אדם, וליצור "קהילות מגודרות". צריך להיות חכם מראש ולא להתעורר בוקר אחד ולגלות שרחובות שלמים מאוכלסים בדירות מחולקות על ידי עובדי זרים. השאלה היא אחת: מוסדות נפרדים או מוסדות מעורבים? תיאורטית אין שום מניעה שילדים של עובדים זרים ילמדו ביחד עם ילדים של הורים שנולדו כאן. השפה של המשחק, של מוזיקה ושל ספורט יכולה לגשר על פערים גיאוגרפיים ופערי תרבות. אולי אם הילדים יסתדרו יחדיו, זה יחלחל ויגרום לכך שנוכל לנהל כאן עיר שחיה ומתנהלת בהצטיינות למרות ההבדלים. בכל מקרה, יש חובה לפזר את הילדים במספר רב ככל האפשר של גני ילדים – כדי שמחד לא ייוצרו חצרות, קהילות ומאידך יחייבו את הילדים להשתלב. אני לא הייתי רוצה בשום אופן שדימוי של בית ספר יפגע בגלל שיגידו שזה בית ספר מסוג מסוים. ובאופן כללי לא אוהב ולא רוצה שבפתח תקוה יהיו שכונות של אריתראים, שכונות של אתיופים או שכונות של רוסים או שכונות של חרדים".
איזה מהלך יוצא דופן תעשה בחינוך אם תיבחר?
"יום לימודים ארוך משפיע באופן דרמטי על משפחה. הורים שיודעים שילדם נמצא במסגרת חינוכית תומכת הכוללת ארוחה חמה עד השעה 17:00 יוצאים לעבודה. 2 משכורות במשפחה משפרות את רמת החיים. כשאבחר אמשיך את פעילותי למען יום לימודים ארוך. יום לימודים ארוך זה win – win הן לתלמידים, הן להורים והן לבתי הספר. ליישום של יום לימודים ארוך שאותו הנהגתי בעבר יש משמעויות רבות: הילדים יוכלו לקבל יותר סיוע בלימודים, סיוע בשיעורי בית, ארוחה חמה, כל זה יקל על ההורים. הקשר בין בתי ספר לתלמידים אינו חייב להסתכם במבחנים וציונים".

חיים בשארי

חיים בשארי

"צריך להחליף את השיטה לקמפוסים אזוריים"

חיים בשארי, בן 60, פעיל חברתי, היה חבר מועצת העיר בעבר, התמודד גם בבחירות הקודמות

מהי הבעיה המרכזית בחינוך בפתח תקוה ואיך תפתור אותה?
"הבעיה המרכזית של מערכת החינוך בפתח תקוה הינה הפער העצום בין מערכת החינוך האמורה להתמודד ארגונית עם סביבה חברתית מורכבת בעלת מגזרים חברתיים החל ממגזר העלייה, שכונות, ישן מול חדש, דתיים-חילוניים, מחד, ומאידך להתמודד עם צרכים מתקדמים ביותר של עולם היי-טקי, עולם פתוח ותחרותי. פער שבא לידי ביטוי בחוסר יוזמות חינוכיות פורצות דרך, ברמת תחזוקת מבני החינוך בעיר והזנחתם, תקצוב בחסר, חוסר שוויונות בתקצוב המגזרים השונים והחמור מכל מערכת החינוך בפתח תקוה הינה בזבזנית בעלת פיצול אירגוני גס, בוטה וחסר יעילות. הפתרון: בנית מנהיגות חינוכית אחידה, יעילה, חדשנית ונמרצת בעלת חזון, מעוף ודמיון, פורצת דרך ומסונכרנת עם מערכות החיים המתקדמות.
איך לדעתך צריך לקלוט את ילדי העובדים הזרים בצורה המיטבית ביותר במערכת החינוך בעיר?
"ראשית, מי אמר שצריכים לקלוט, השלטון המוניציפאלי חייב לפעול על מנת להרחיק את הפליטים מפתח תקוה, אשר "נדדו" מתל אביב לפתח תקוה. לפעמים לשלטון המוניציפאלי יש כלים יותר בוטים על מנת לפתור בעיות כאלה ואחרות, השלטון המקומי היה צריך לפעול מתוך הכרה ולימוד של בעיית הפליטים. בימים אלו, לאחר הכרזת מנהיגי אתיופיה ואריתריאה על סיום הלחימה נפתח הפתח להתחיל את תהליך חזרתם של הפליטים לארצות המקור. על העירייה לפעול מיידית מול ממשלת ישראל על מנת להשיב את הפליטים לארצות המקור שלהם. זהו הפתרון המעשי ביותר. אילולא כך, קליטת ילדי העובדים הזרים מורכבת, קשה ובעלת משברים בעלי טווח ארוך שנים אשר יכבידו על מערכת החינוך אשר קשייה תוארו לעיל".
איזה מהלך יוצא דופן תעשה בחינוך אם תיבחר?
"המהלך העתידני, המתחייב, הינו התאמת מערכות החינוך למציאות חיינו העשירה ולהחליף את מבניות החינוך מהשיטה המבוזרת והמבוזבזת של בתי ספר שעצרו מלכת, שאינם מסונכרנים עם מערכות החיים המתקדמות בתעשייה הישראלית המתקדמת ובצה"ל, לשיטה מתקדמת של בניית מערכות מבניות של חינוך בקמפוסים איזוריים הן לשכבות הצעירות החל מכיתות ג-ח והן לתיכוניים מ- ט-יב', (כיתות א-ב' ימשיכו ללמוד בסמוך לבית הוריהם). בקמפוסים יהיה כל מה שלא קיים כיום בבתי הספר (ואם קיים הינו במודלים מוקטנים), כגון: מדשאות, ספריות, מעבדות, חדרי מוזיקה (קונסרבטוריון), אודיטוריום, מגרשי ספורט, בריכות שחייה ועוד. תלמידים ישהו בקמפוסים החל מ- 08:00 ועד 17:00. לתלמידים החיים כיום בעידן המודרני והעשיר מגיעה מבניות חדשה של מערכת החינוך אשר תוכל לפתח, להעשיר ולשגשג את תלמידי פתח תקוה בכל תחומי החיים, בלימודים, בתרבות, בספורט, באמנות וכו'".

אורי דרשן הכהן צילום יוסי זליגר

אורי דרשן הכהן צילום יוסי זליגר

"אכניס תוכניות חדשות שמתאימות למאה ה-21"

אורי דרשן הכהן, בן 51

מהי הבעיה המרכזית בחינוך בפתח תקוה ואיך תפתור אותה?
"על פי הסקרים שנעשו ושיחות עם תושבים, נראה כי מערכת החינוך בעיר מתנהלת ברוטינה, ללא חשיבה מחוץ לקופסה, ללא התקדמות ופיתוח, הלימודים עוברים בשיטות ישנות שלא תואמות את העידן הנוכחי. הילד היום לא מעוניין לקבל וללמוד תחת שבלונות ישנות ששמע מהאחים שלו, הוא פתוח יותר, נחשף יותר דרך אמצעי המדיה לתכנים ולכן עלינו לשנות את אופי הלימוד. אין קידום ופיתוח נוער מצטיין, אין עידוד ללכת לתחרויות בארץ ובעולם בפיזיקה, רובוטיקה. אני אפעל לאיתור ילדים עם קשיים שיזוהו כבר בחינוך גיל הרך, אפעל לסייע להם ולתגבר אותם כבר מהגיל הזה".
איך לדעתך צריך לקלוט את ילדי העובדים הזרים בצורה המיטבית ביותר במערכת החינוך בעיר?
"במקום שברוורמן יבצע אכיפה וסילוק מהעיר, הוא מקבל אותם, בונה להם גנים, מסייע להם בכל דרך וכל זאת תחת ניצול משאבים, ניצול כספים שהעירייה יכולה לתת לחינוך, לניקיון, לתרבות ולתושב עצמו. בכוונתי לסלק אותם לאלתר מהעיר. אני אפעיל צוותים מיוחדים ואגדיל את מספר עובדי הפיקוח ואפעל בכל הכוח שהם לא יישארו כאן. במקביל אשב יחד עם משטרת ישראל ואעבוד בשיתוף פעולה מלא מולם. אפעל לשיפוט מהיר של מפצלי דירות המלינים שוהים בלתי חוקיים ולקנסות גבוהים".
איזה מהלך יוצא דופן תעשה בחינוך אם תיבחר?
"אכניס תכניות חדישות שמתאימות למאה ה-21, חינוך שמאפשר לילדים לבחור את חלק מהדברים שהוא רוצה ללמוד ולהעשיר את הידע, להכניס את שיטת הגיימינג- שכך ילמדו את הדברים. באשר לחינוך בלתי פורמלי, אני אפעל לחוג חינם אחד לילד. דבר שקורה במקומות אחרים בארץ. אין סיבה שלא נעשה את זה גם בעיר. והגברת לימוד שפות כבר בכיתות א ו- ב' ( לפחות אנגלית וערבית ) אפעל לשינוי החשיבה שהכל צריך לעבוד ברוטינה עם חשיבה ישנה שמאלצת את התושבים בעלי צרכים להשקיע בילדיהם ואלו שללא צרכים משאירים את הילדים בבית, מסתובבים ברחובות ובמקום לפתח את עצמם אנחנו מזניחים את הנוער. בראשותי, אפעל בכל על מנת להעניק אירועי תרבות, חינוך לכל מי שחפץ בו".


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הנושאים החמים בפתח תקוה?

הורידו את אפליקציית "מלאבס" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "מלאבס" באייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק של "מלאבס"


כל הידיעות החמות בעיר אצלך במייל

, תודה על הרשמתך.
עתה אשר את קבלת הדיוור במייל וקבל את הידיעות החמות בעיר למייל שלך

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

6 תגובות
  1. דוד

    חיים בשארי אני מאמין שאתה הוא זה שיכול באמת להביא לשינוי במערכת החינוך לטובת התלמידים וההורים.
    שכן רעיון הקמפוסים הינו רעיון מקורי וחשוב שיכול להביא לשינוי משמעותי בחינוך בפתח תקווה ובארץ בכלל. שכן רעיון זה עובד בחו"ל ומקנה רשת חינוך לילדים ועזרה להורים.
    חזק ואמץ מקווה שציבור בפתח תקווה יבין שאתה הוא הראוי ביותר לשמש כראש העיר הבא.

  2. יוסימלכי

    מי שעשה אפס אינו ראוי להמשיך לעדות אפס. היחיד שראוי הוא חיים בשארי עם קבלות ביצוע ללא כחל ושרק. הכל אמיתי

  3. יוסי מלכי

    תגידו חברי מועצה נכבדים מה עשיתם ומה התועלת בכם במשך כל הקדנציה בניתם מגדלים אבל לא דאגתם ללבתי ספר לא דאגתם לחינוך לא דאגתם לרווחת התושבים. דאגתם לקניונים לקניונים ועד קניונים הכל לרווחת אי רבנים בעלי הון. אפס לחינוך. יד לכם קבלות על חוסר המעש. מה עם רעיון חינוכי ועם קבלות של עשיה לשמה הוא חיים בשארי נקי מכל לא היוהרה.

  4. שלומי יוסף

    רק חיים באמת עם רקורד אמיתי של עשייה ציבורית רחבה גם במשמעות וגם בהיקפים הכלכליים. הכי חשוב ובולט דיירקטור בראשות שדות התעופה ועוד בוועדת ביקורת, זה אחד הדברים הקשים ביותר.

  5. ארטיום

    לחיים בשארי יש תוכנית סדורה בנושא החינוך, וגם בנושאים אחרים שחשובים לעיר, ויש לו את הניסיון ואת הכישורים בשביל להוציא אותה אל הפועל.

🔔

עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר