מרכז נוער באדיבות אגף הנוער באדיבות אגף הנוער
מרכז נוער באדיבות אגף הנוער באדיבות אגף הנוער

"החינוך לא יכול להסתכם רק בחשבון, אנגלית ומדעים"

עשרות סניפים של תנועות נוער, חוגים, בתי תלמיד, מועצת נוער, מרכזי נוער ועוד. החינוך הבלתי פורמלי בפתח תקוה, זה שמתחיל כשמסתיים יום הלימודים בבית הספר, משמעותי מאוד

תלויים ברשות המקומית. אם בעבר מערכת החינוך התבססה על כיתה עם לוח וגיר ומורה שעומדת מול התלמידים ומעבירה את חומר הלימוד, בשנים האחרונות תופס נפח לא קטן החינוך הבלתי פורמאלי, שהוא חלק מהמטרה שהיא ליצור רצף חינוכי, מבוקר ועד ערב. ממשלת ישראל מפנה לחינוך הבלתי פורמלי כשלושה אחוז מסך תקציב החינוך הכולל ולכן מי שבאמת מפעיל את מערכות החינוך הבלתי פורמאליות הן העיריות והמועצות המקומיות, תוך שהן מסתמכות על התקציבים המוניציפליים ונותנות מעטפת חינוכית היקפית שכוללת תנועות נוער, חוגים מסובסדים, מרכזי נוער, פעילות פנאי ופעילויות העשרה חינוכיות.
"איכות החינוך נובעת יותר מכל מחוסנה הכלכלי ומיקומה הגיאוגרפי של הרשות המקומית", מסביר גיא אליהו, מנהל אגף חברה, נוער וצעירים בעירייה. "בעיר פתח תקוה הרשות יכולה ומשקיעה המון בחינוך הבלתי פורמאלי. כמות מרכזי הנוער היא חסרת תקדים וכמעט בכל שכונה קיים מרכז נוער עירוני שנותן מסגרת חינוכית וערכית אחר הצהריים. בני הנוער משתתפים בסדנאות העשרה מסובסדות במלואן והם יכולים לבוא לידי ביטוי ולהגשים את עצמם הן בפן האישי והן בפן החברתי כבוגרים מעורבים ומחוברים יותר לקהילה".
החינוך הפורמלי יכול להתקיים בלי הבלתי פורמלי?
"במידה והחינוך הפורמאלי יתקיים בפני עצמו נוכל לקיים חברה משכילה ומלומדת אבל לא נקיים חברה צודקת ערכית עם סולידריות חברתית. החינוך לא יכול להסתכם רק בחשבון, אנגלית ומדעים. בכדי שנעצב חברה שרואה את האחר ובכדי להעצים את הביטחון והיכולות של היחידים בה חייב להתקיים חינוך בלתי פורמאלי לצד החינוך הפורמאלי. העוסקים בחינוך יכולים לזהות קורלציה מובהקת, כך ככל שהילד נמצא בפעילויות בלתי פורמאליות ומתמיד בה גם הישגיו הלימודיים עולים ומשתפרים".
מתחלק לשניים. החינוך הבלתי פורמלי בפתח תקוה, מתחלק לשניים. מצד אחד יש את הפעילות של אגף חברה, נוער וצעירים אשר כולל בין היתר את מרכזי הנוער, תנועות נוער, מועצת הנוער, מרכז הכנה לצה"ל, בתי תלמיד, פעילות מד"צים, מרכז הצעירים "החממה" וכדומה. מצד שני יש את הפעילות הרבה של מפגשים- מרכזים קהילתיים פתח תקווה (מקפת) אשר להם 42 מרכזים קהילתיים, שלוחות ואולמות ספורט הפזורים בעיר הנותנים מענה בחינוך הבלתי פורמאלי לתושבי העיר מגיל לידה ועד 120. במפגשים מציעים פעילות קהילתית, חוגים כגון מחול, העשרה, לימוד שפות, מרכזי למידה, צהרונים, ליגות קהילתיות, מרכזי גמלאים ועוד. הפעילויות מתקיימות בשיתוף עם מחלקות העירייה השונות בהן מינהל החינוך, האגף לשירותים חברתיים, אגף השכונות, עיר ללא אלימות, אגף הקליטה, אגף חברה נוער וצעירים והחברה הארצית למתנ"סים. "מפגשים למעשה משלימה את החינוך הפורמאלי בעיר על ידי מתן כלים לחיזוק הביטחון העצמי, פיתוח המנהיגות, הרחבת האופקים וזאת באמצעות חוגים במגוון רחב של תחומים המעצימים את תחושת המסוגלות, התגברות על קשיים ואתגרים וחוויית הצלחות רבות", מסבירה לאה כץ, מנכ"לית מפגשים.
מרכזי הנוער. בפתח תקוה יש 13 מרכזי נוער שמנוהלים על ידי עובדים שלרובם יש תואר ראשון או שני בתחומים של חינוך, קידום נוער, קרימינולוגיה, ניהול מערכות חינוך, פסיכולוגיה ועוד. "פתח תקוה נחשבת לפורצת דרך בכל תחומי החינוך הבלתי פורמאלי", מסביר אליהו, שמציין שלצד השקעה בתקציבים ומבנים ייעודיים רבים לטובת המסגרות הבלתי פורמאליות, הרשות משקיעה גם בהון האנושי שפועל בתחום. "אנו מבינים שהגורם המשמעותי ביותר בפיתוח החינוך הבלתי פורמאלי הוא המשאב האנושי – הדמות החינוכית הקבועה שפועלת מול בני הנוער – היא המפתח למשיכת בני נוער לצרוך פעילויות פנאי מוסדרות וערכיות". אליהו מציין שעובדי הנוער פוגשים את הנוער גם בבוקר, נפגשים עם הרכזות וכך מתחזק הקשר ומתהדק הרצף החינוכי מבוקר עד ערב.
"אני זוכרת שבחופש הגדול של שנה שעברה, ידיד מאוד טוב שלי אמר לי שיש דבר כזה מרכז נוער וזה מאוד נחמד והציע לי לבוא, והיה לנו מאוד נחמד", מספרת יהב גנלין בת ה-13 ממרכז הנוער נווה עוז. "בשבילי זה מקום שבו אני יכולה להיפגש עם חברים שלי, בלי לחץ של זמן, אף אחד לא שופט אותך ואני יכולה להיות שם מה שאני רוצה ולא לפחד מהדעה של האנשים".
גנלין מתנדבת בכנפיים של קרמבו. "אני מגיעה לשם קודם כל בשביל הכיף", היא מספרת, "יש אווירה נהדרת".
"מרכזי הנוער פתוחים לכל נער בעיר מכיתה ו' ועד כיתה י"ב. העשייה מאוד ערכית וחינוכית והמנהלים ואנשי הצוות שבמרכזים נמצאים עבור הנוער 24/7 ותופסים את התפקיד כתפקיד של שליחות", אומרת שיר ליצקי, מנהלת מרכז הנוער נווה גן ומנהלת מדור חינוך ערכי באגף הנוער. ליצקי, שבמסגרת תפקידה באגף הנוער אחראית על הרצף החינוכי בין הפורמאלי לבלתי פורמאלי, מדגישה את חשיבות הקשר שלהם עם בתי הספר ואומרת: לבתי הספר נכנסים בין היתר הש"ש (בני נוער שעושים שנת שירות), הקומונרים, חיילי הנחל וגורמים נוספים, במטרה להגיע ולתת לבני הנוער כמה שיותר ולהגיע לבני הנוער גם אם הם לא מגיעים למסגרות אחר הצהריים. מכיוון שאנחנו למעשה מכניסים את הבלתי פורמלי לפורמלי, אנחנו מצליחים לא פעם לסייע לבני הנוער בדרך. הרבה פעמים אנחנו מגלים דברים. בגלל שאנחנו בקשר טוב עם בתי הספר, אנחנו יכולים להשלים את התמונה, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא גם עם הרכזות החברתיות".
איך מתנהל הקשר עם בתי הספר?
"הקשר עם בית הספר מאוד רחב. מצד אחד יש את הש"ש והקומונרים שנמצאים תחת רכז חברתי של בית הספר והם מעבירים בדרך כלל פעילויות פנאי, חוגים, מנהיגות וכל מה שקשור לתנועות הנוער. הפעילות מתקיימת בהפסקות. יש בתי ספר שיש בהם פרויקטים נקודתיים. חיילי הנח"ל, נמצאים תחת המרכז האחראי בבית הספר לצה"ל והם חלק מהתוכנית השנתית. הם משתלבים במהלך השעורים, עוסקים עם התלמידים בכל הנושא של לקראת הגיוס לצבא. ויש את הפעילות שמעבירים רכזי הנוער ומנהלי המרכזים – זה תלוי בית ספר".
החינוך הפורמלי יכול להתנהל בלי הבלתי פורמלי?
"בזכות שיתוף הפעולה בין שני הגורמים, אפשר להגיע לתוצרים ואפקטים יותר גדולים. אנחנו מצליחים לגעת בנוער, להגיע אליהם והיופי זה שאנחנו הולכים יד ביד".
תנועות הנוער. בפתח תקוה יש עשר תנועות נוער שמפוזרות בעיר, מתוך התפיסה העירונית, לאפשר לבני הנוער לצרוך את הפעילות במרחק סביר מהבית. באגף הנוער יש רכזת ייעודית שמטפלת בנושא תנועות הנוער. בשנה האחרונה היה גידול של כ־20 אחוז במספר החניכים בתנועות. למרות זאת, עולות לא מעט טענות, בעיקר של הורים מאם המושבות, על כך שיש מחסור במבנים, שבני הנוער נאלצים לקיים פעילויות בבתים או לבטל פעילויות, על כך שתנועת הצופים לא יכולה לקלוט את כל החניכים וכן תלונות על מצב המבנים עצמם. "זו בעיה שנוצרה מכך שיש 36 סניפים של תנועות נוער", מסביר אליהו. "להבדיל מערים אחרות ששם יש שבט אחד שכולם נוסעים באוטובוסים, פה התפיסה היא שתנועת הנוער תהיה בקרבת מקום המגורים ושזה יהיה נגיש. זה הפלוס וזה גם המינוס, מאחר ואין מספיק מבנים עירוניים פנויים".
אז מה הפתרון?
"אחד הפתרונות הוא להפוך את בתי הספר למרכזים רב תכליתיים מבוקר עד ערב והם יכללו גם את תנועות הנוער, אבל לא כל המנהלים משתפים איתנו פעולה. יש קושי, מאחר ויש תפיסה אצל חלק מבתי הספר שזה משבש אצלם את הסדר ויש קצת התנגדויות בתוך המערכת. זה משהו שאנחנו מנסים בשנים האחרונות להנחיל וזה גם משפיע על תנועת הנוער שלעיתים לא נוח להם להישאר במבנה ואנחנו מחפשים חלופה אחרת, שלא תמיד נמצאת בתוך השכונה".
באם המושבות, עולות תלונות גם על כך שלא כל בתי הספר יכולים להצטרף לצופים.
"הסיבה היא, ששבט המושבה הוא שבט בצמיחה, כמו בית ספר צומח וצריך לבנות את התשתית של המדריכים וזה תהליך ארוך. אנחנו מתחילים לבנות את השכבה הבוגרת וכל שנה מוסיפים עוד שכבה ועוד בית ספר, כשהמטרה בסופו של דבר היא לקלוט את כל בתי הספר בשכונה ולהתחיל בפעילות מכיתה א".
דניאל עמרם בן ה-16, מדריך בתנועת בני עקיבא, מוסיף: "התפיסה בבני עקיבא, זה לנסות ולשלב בין החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי ומרבית החניכים מצטרפים לתנועה כבר מגיל צעיר. לא פעם החינוך הבלתי פורמאלי, נותן מענה לחבר'ה שלא מסתדרים בבית הספר והוא נותן להם תשובות ופתרונות שהם יותר מתחברים אליהם. מה שכן, לדעתי החינוך הבלתי פורמאלי, לא יכול להסתדר בלי הפורמלי, הם משלמים אחד את השני". עמרם, שלומד בישיבת א"מית כפר גנים, מספר: "יש תוכנית שאמורה להיכנס בבית הספר, שמדריך או מורה מהצוות ייפגש פעם בשבוע עם מדריכי התנועה, על מנת לתת להם כלים נוספים, לעזור להם בהדרכה ודרך זה יש חפיפה בין בית הספר לתנועת הנוער".
המועצה. אחד הגופים המשמעותיים בעיר היא מועצת הנוער העירונית. ופתח תקווה היא הרשות היחידה שמקיימת בחירות למועצת הנוער העירונית כבחירות כלליות בהן כל בני הנוער יכולים להצביע. "בשנה האחרונה 8,600 מימשו את זכות הבחירה", מציין אליהו. צור הנדל, יו"ר מועצת הנוער העירונית, מוסיף: "לעניות דעתי, החינוך הפורמלי לא מספק את מיטב הדרישות על מנת להפוך לאזרח משפיע, מעורב ועצמאי בישראל וזאת מפאת מיקוד בדברים חשובים, אך מעטים מדי. החינוך הבלתי פורמלי בפתח תקווה מצוין, החל מתנועת נוער ועד מועצת הנוער ומרכזי הנוער בעיר".
יש חפיפה בין הפורמאלי והבלתי פורמאלי?
"יש חפיפה, אבל היא לא מספיקה. מי שנמצא אך ורק בחינוך הפורמאלי, אין לו את יריעת בד המספיקה על מנת לקבל את הכלים והמעלות הרבות שיש בחינוך הבלתי פורמלי, יש לו טעימה פה וטעימה שם, שיעור חינוך פה שיעור חינוך שם וזה לא יכול לעצב דמות של אדם ובטח לא של אזרח משפיע בישראל. אני חושב שצריך להכניס יותר את החינוך הבלתי פורמאלי לתוך מסגרות בתי הספר. יותר מדריכי נוער, יותר שיתופי פעולה וצריך לעשות את זה כמה שיותר מהר. אי אפשר להתקדם בלי הכלים המדהימים שמקבלים בחינוך הבלתי פורמאלי".
ומה קיבלת ממועצת הנוער?
"המועצה הכשירה אותי בשנה האחרונה ונתנה לי כלים דיפלומטיים להבין את מהות הפוליטיקה, מהות ההיררכיה ונתנה לי להבין את יסודות העולם. אני מאמין שכל מי שרוצה לחוות ולהשפיע שיגיע אלינו, זו חממה נהדרת למנהיגים צעירים".
מתכוננים לצה"ל. עוד תחום שבפתח תקווה נחשב למוביל, הוא מרכז הכנה לצה״ל שמקיים פעילות גם במסגרות הבוקר בבתי הספר וגם במסגרות אחר הצהריים. השנה דרך מרכז הכנה לצה״ל יועברו סדנאות להכנה לצו ראשון לכל תלמידי שכבת כיתה י"א בעיר. בנוסף, אגף חברה ונוער יסבסד למלש״בים אפליקציה להכנה לקראת גיוס במימון מלא.
כאן לומדים. במפגשים רואים את החינוך הבלתי פורמאלי והפורמאלי כגוף אחד. מרכזי הלמידה של מפגשים פרוסים בשמונה מוקדים ברחבי העיר ונותנים מענה לילדי העיר בכיתות ד'-ו' במקצועות מתמטיקה ואנגלית. זאת, לצד פיתוח כישורי חיים, חידוד מיומנויות למידה ומתן פתרונות המתאימים לילד באופן אישי. כמו כן מפעילה מפגשים את תוכנית פל"א, לילדים עולים בחטיבת אחד העם. לצד זה, וכחלק מהראיה של מפגשים, הם נותנים מענה גם לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים בשיתוף עם האגף לשירותים חברתיים, קהילה נגישה והורים מובילים שינוי. "רשת מפגשים מהוה את חוד החנית בתחום החינוך הבלתי פורמאלי בעיר, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם אגף החינוך בעיר בראשות רמי הופנברג", מסבירה המנכ"לית לאה כץ, שמציינת שבימים אלו הם מפתחים מודל מיוחד של שיתוף פעולה בין החינוך הפורמלי לחינוך הבלתי פורמלי: "המודל ייבנה באמצעות מפגשים בין מנהלי בתי הספר למנהלי המרכזים הקהילתיים וזאת על מנת לעבות את הקשרים וליצור מעטפת שלמה לילד משעות הבוקר ועד שעות הערב".

, תודה על הרשמתך.
עתה אשר את קבלת הדיוור במייל וקבל את הידיעות החמות בעיר למייל שלך
תגיות:
אולי יעניין אותך גם

תגובות

הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר