הפאנל השני בוועידת החינוך המרכזית של פתח תקוה, שתתקיים ביום חמישי ב-09:00 בקרית המוזיאונים – יד לבנים (לפרטים והרשמה כנסו כאן) ידון במערכת החינוך בעידן הסלולר, ביתרונות ובחסרונות, וביוזמת הטלפונים הבטוחים, המוכרת גם כיוזמת הטלפונים הטיפשים בבתי ספר ברחבי הארץ. בפאנל זה ייקחו חלק נציג הורים, סיגל רובין שהם, מייסדת שותפה בתנועת "תנו לגדול על שקט", פרופ' יאיר עמיחי המבורגר, ראש המרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט (CIP) בבית ספר סמי עופר לתקשורת, המרכז הבינתחומי הרצליה, לאה גל, סגנית מנהל בית חינוך יד לבנים, ונועה ויובל בן ישראל, אחי ואחות, תלמידי כיתות ז' ו-י' בעיר.
"אני התחלתי לעסוק בנושא כאשר הבת שלי, שהיום עולה לכיתה ד', סיימה כיתה א' וחזרה מהצהרון ואמרה שכל הילדים נמצאים בטלפון ואי אפשר לשחק איתם", מספרת סיגל רובין שהם, אמא לשלושה ילדים, בת העולה לכיתה ג', בת העולה לכיתה ד' ותינוק בין חמישה חודשים. "שברתי את הראש מה הפתרון לדבר הזה ואמרתי שמצד אחד זה לא נכון לנתק אותה חברתית מהחברים ומצד שני הרגשתי שזה לא נכון להתמכר למסך בגיל כל כך מוקדם". רובין שהם החלה לבדוק את השימוש בטלפון פשוט – "טיפש", ללא אינטרנט והחלה לגייס את ההורים מסביבה, פתחה את דף הפייסבוק 'תנו לגדול על שקט' ולאט לאט הצטרפו אליה עוד ועוד הורים שביקשו ליישם את זה גם בבית הספר שלהם. "אנחנו לא משפחה אנטי טכנולוגית, להפך, אבל מתוך הידיעה מה זה עושה למבוגרים, הבנתי שזה מוקדם מאוד להציב את הבית שלי לפני האתגרים ולא להתמכר".
בהמשך יצרה קשר עם נעמה גלעדי מרעננה ופרופסור המבורגר מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, והעשייה בנושא העלתה הילוך. "יש לנו כרגע למעלה מ-500 הורים שפנו אלינו ומבקשים להוציא את היוזמה לפועל אצלם", היא אומרת ומציינת שהתהליך הוא סביב הטלפון הראשון של הילדים בבית הספר היסודי, כאשר המטרה היא לדחות את המעבר לטלפון חכם כמה שניתן. "מדובר בתקופה דרמטית בצמיחה של הילדים וביצירת קשרים", היא מדגישה, ואני לא מדברת על מעגל הפורנו והבריונות שקיים ברשת, אלא ברמה היום יומית והאתגרים שבהחזקת טלפון שהוא ממכר וסוחף רגשית". היא מציינת שגם בפתח תקוה מקווים להעביר הילוך וקבוצה של אימהות קבעה פגישה עם ראש העיר בנושא. "אנחנו נתנו פוש ביסודי, כשהחזון הוא חינוך מסודר לטלפון גם בחטיבה, בתיכון ולאוכלוסייה בכלל וליצור איזון". פרופ' המבורגר, תושב העיר בעבר ופסיכולוג, מסביר שכיום החשיפה המוקדמת של ילדים לניידים גורמת לנזק שלילי: "הילדים הופכים להיות יחצנים כבר מגיל צעיר, הם חושבים איך הם מרגשים את הקבוצה ואיך מקבלים כמה שיותר כפיים, דבר שיוצר לא פעם בעיות בדימוי העצמי שלהם והגדרת האושר שלהם היא לפי כמות הלייקים שהם מקבלים. בדרך כלל ההורים הם מודל חיקוי של הילדים ואם ההורה יהווה דוגמא חיובית, יצור זמן איכות עם הילד, שבו מתנתקים מהטלפון ומסתכלים לו בעיניים, המסר יוביל לשינוי".
אורחים חשובים יהיו יובל ונועה בן ישראל, תלמידים, אח ואחות, שחלוקים בדיעותיהם לגבי השימוש בסמרטפונים בבתי ספר.
לקראת הוועידה שוחחנו בנושא גם עם ליהיא ממן שעולה לכיתה י' בתיכון אחד העם, וסיימה את חטיבת אחד העם אם המושבות, סגנית יו"ר מועצת התלמידים בפתח תקוה. "אצלנו בחטיבה אסור היה לנו להשתמש בטלפונים הניידים בהפסקות ויש לכך המון יתרונות", מספרת ליהיא, "זה פחות זמן מסך שנותן לנו יותר זמן להיות אחד עם השני וזה מפתח משהו שלא היית עושה אם היה לך טלפון – שיחות אמיתיות ולא ווירטואליות". היא מתייחסת גם למקומו של הסמארטפון במסגרת השעורים: "מבחינת המערכת, הטלפון זה סוג של ריענון, לחשוב אחרת ולהיות בתוך השיעור. היו מספר מורים שהשתמשו בנייד בשיעור, אם זה לראות כתבה או סרטון באנגלית ולכתוב עליו מאמר וזה משמעותי, כי להקשיב למורה במשך 45 דקות זה לא תמיד תופס אותך וזה אמצעי ווירטואלי לראות את הנושא בצורה יותר מעניינת. צריך להבין שביום יום הטלפון הוא כלי חברתי שאתה צמוד אליו 24/7 ולהיות בלי טלפון זה להרגיש מנותק ולא תמיד זה משהו רע". על מערכת החינוך בפתח תקוה היא אומרת: "אני חושבת שבסך הכל יש לנו בעיר מערכת חינוך טובה, מנהלים אכפתיים ולכל אחד יש את היתרונות והחסרונות שלו. תמיד צריך להתאים את המערכת לצרכים העכשוויים של בני הנוער, כמו שיעורים קצת יותר מעניינים ואטרקטיביים, אנחנו מתחילים להרגיש שינוי, בתקווה שהדורות הבאים ירוויחו מכך".
