בוועידת החינוך של מלאבס, שהתקיימה בבית ביד לבנים בפעם השנייה ברציפות, התקיימה שיחה אישית של המנחה, אשת התקשורת מרב בטיוטו, עם ח"כ פנינה תמנו שטה מכחול לבן, תושבת פתח תקוה. "אחד הזיכרונות הצרובים בתודעה שלי, הוא שהגענו אני ושתי האחיות שלי לבית ספר נר עציון ועשו לנו מבחני כניסה. ואז היועצת אומרת לנו שהציונים מאוד גבוהים וזה לא יכול להיות כי אנחנו עולות חדשות. אז למרות שהתוצאות היו מאוד גבוהות, שמו אותי בכיתה פחות גבוהה וזו הייתה שנה מאוד קשה, שנה בה אני צריכה להוכיח את עצמי והרגשתי שרימו אותי וזו הייתה לי חוויה לא נעימה. ולצד זה, בכל שיעור למרות שהייתי תלמידה מצטיינת, תמיד ביקשו מכל התלמידים האתיופים לצאת לתגבור וזה תמיד היה בזבוז זמן מבחינתי".
צפו בראיון עם ח"כ פנינה תמנו שטה:
למרות מה שתיארה כאן, יש לתמנו שטה זכרונות טובים מנר עציון. זה היה עוד לפני התקופה הסוערת בה אוכלס בית הספר בתלמידים עולים מאתיופיה בלבד, עד שנסגר לאחר מחאות סוערות. "בתקופתי נר עציון היה בית ספר מאוד מכיל עם מורים מדהימים ולא בכדי היה קשה לי לראות בשנות האלפיים, שהוא הפך להיות כולו על טהרת יוצאי אתיופיה. מורה טוב הוא מורה לחיים והגענו לארץ, שבטים שבטים, אבל לא הגענו לחיות שבטים, אלא להיות שבט אחד גדול". היא התייחסה גם לכך שפתח תקווה עולה לכותרת בהקשרים שליליים של אפליה: "פתח תקווה עולה הרבה פעמים לכותרות בהקשר של אפליה במערכת החינוך ולא ניתן להכחיש את זה. תחילת דרכי הציבורית היתה סביב מאבק באפליה וגזענות במערכת החינוך וכמיקוד היו פתח תקווה ואור יהודה ששם תמיד סרבו לקבל ילדים אתיופים. עד היום ילדים יוצאי אתיופיה מוצאים את עצמם, אחרי פתיחת שנת הלימודים, בלי מסגרת לימודית וזו מציאות קשה. אני לא רוצה בתי ספר על טהרת יוצאי אתיופיה, אלא שתהיה אינטגרציה אמיתית. למשל בבית ספר למרחב עד היום אין אף תלמיד יוצא אתיופיה. הם איבדו את הדרך. בשם מה? זה בית ספר דתי. אני גדלתי בציונות הדתית ואני אוהבת אותה, אבל היא צריכה להסתכל במראה. אנחנו כאן, להציב את האופציה והאלטרנטיבה, עם חיים של חוסן וראיה רחבה לכל ילד. קיימת אפליה והיא לא בהכרח גזענות, אבל יכולה להוביל לגזענות, ואם לא נסתכל על הילדים ונאבק בנחישות, בוודאי שפתח תקווה תעלה שוב ושוב לכותרות".
עוד אמרה תמנו שטה: "ברמת המקרו, התחושה שלי היא שצריך אינטגרציה, אבל לא כערך של סיסמה, אני הובלתי את התוכנית 'הדרך החדשה', על שינוי תפיסה במערכת החינוך, שאומרת שעוברים מבידול לשילוב של יוצאי אתיופיה. סגרנו את המסלולים הנפרדים בצבא כשהיה גיוס מיוחד רק ליוצאי אתיופיה, אמרנו להם שלא ייתכן שיהיו תגבורים לילדים יוצאי אתיופיה אחרי שעות בית הספר לבד. והמטרה בלשנות תפיסה, היא להבין שהילדים הם לא בעיה וצריך לתת להם להרגיש חלק. זו העיר שלי ואני גאה בה ואוהבת אותה ואת האנשים שבה, אבל אם לא נטפל בדברים ונהיה אמיצים כל אחד בגזרתו ותפקידו, נעשה עוול לא רק לילדים האלה, אלא אנחנו פוגעים גם בחוסן הישראלי, פוגעים בתדמית שלנו כחברה ובעיר וזה לא המקום שאנחנו רוצים להיות בו".
