רצים קדימה: הצעירים הפתח תקוואים שלומדים לתואר ראשון כבר במהלך התיכון

ביום ראשון הקרוב תיפתח שנת הלימודים האקדמית. אם בעבר המסלול היה ברור, תיכון, צבא, טיול לאחר צבא ואז תואר, בשנים האחרונות המסלול השתנה ולא מעט תיכוניסטים מתחילים ללמוד לתואר ראשון כבר בזמן התיכון במסגרת 'אקדמיה בתיכון'. בדרך כלל זה מתוך הרצון לחסוך זמן ולהתחיל אחרי השרות בצבאי בלימודי תואר שני, או כדי להתחיל מוקדם יותר בעבודה נחשקת, או לחלופין, מתוך הרצון לתפקיד יותר נחשב ואיכותי בזמן השירות הצבאי.
פרויקט אקדמיה בתיכון מופעל על ידי משרד החינוך באמצעות האגף למחוננים ולמצטיינים. התכנית מיועדת לתלמידים מצטיינים בחטיבות העליונות, בעלי מוטיבציה גבוהה ללימודים, אשר מסוגלים להתמודד עם חומר לימודי אקדמי, והם בעלי הישגים גבוהים בלימודים. במסגרת התכנית ניתן במקצועות מסוימים, להמיר למידה בבית הספר והיבחנות בבחינות בגרות, בלמידה בקורסים אקדמיים והיבחנות על הנלמד בהם. הקורסים האקדמיים נלמדים במסגרת מוסדות אקדמיים ומזכים את התלמידים בציון בתעודת הבגרות ובאקרדיטציה אקדמית לקראת תואר ראשון (אקרדיטציה = הכרה בלימודים קודמים).
רגע לפני שהם מתחילים את השנה, פגשנו כמה תלמידים מהתיכונים בעיר שסיפרו לנו מה הם לומדים, מה הוביל אותם להתחיל לימודי תואר ראשון עוד במהלך התיכון, דווקא בזמן שהחברים שלהם יוצאים לבלות או יושבים מול המחשב, ואיך זה משתלב בחיי היום יום והלימודים בתיכון.

ניקול גרוסמן

"אם ארצה לכוון לאיזה נושא, זה כנראה הבינה המלאכותית" / ניקול גרוסמן, תיכון אחד העם

מי ומה: ניקול גרוסמן היא תלמידת כיתה י"א בתיכון אחד העם, ולומדת מדעי המחשב לתואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה. היא חברה בנבחרת לאולימפיאדה במדעי המחשב ומשתתפת בתחרות- WSC – גביע המלומדים.
אני והתואר: "לפני כשלוש שנים התחלתי ללמוד באוניברסיטת תל אביב לתואר ראשון", מספרת ניקול. "הגעתי לשם דרך האולימפיאדה למתמטיקה, לאחר שקיבלתי זימון ללמוד במסלול למתמטיקה. אחרי כמה קורסים בתל אביב, הבנתי שאני יותר מחוברת למדעי המחשב והחלטתי לעבור ללמוד באוניברסיטה הפתוחה, שם הזמנים והאפשרויות ללימודים הרבה יותר נכונים לי מבחינת השעות ותוכנית הלימודים. הקורסים שלמדתי בתל אביב עברו איתי לפתוחה והשנה אני מתחילה את השנה השנייה שלי בפתוחה, שזה בסך הכל השנה השלישית בלימודים באוניברסיטה. במקרה שלי אני לומדת פיזית בכיתה ולא לימודים מקוונים במחשב, מאחר ואני חושבת שאני רגילה ללמוד בכיתה ויותר קל לי שזה פרונטלית ויש אפשרות לשאול שאלות והמרצה נמצא ממש מולי. אני מניחה שאם זה היה מול מחשב, אולי הייתי דוחה את השעורים ואם יש לי שאלות זה יותר בעייתי. במקרה הזה, זה מחייב אותי ללכת לשיעור, להקשיב ולכתוב".
מה מוביל ילדה בכיתה ט' להתחיל ללמוד לתואר ראשון?
"כשהציעו לי להצטרף למסלול זה היה לפתוח דלת עבורי. אמא שלי אמרה לי שאנסה ואפתח את הדלת ומלכתחילה זה היה נשמע לי מעניין, היה לי זמן פנוי ורציתי לעשות משהו שיאתגר את החשיבה שלי. אפשר להגיד שמאז די התאהבתי בתוכניות האלה. לא רק שזה ממלא לי את הזמן, זה פותח את הראש להרבה דברים חדשים שאולי הייתי לומדת אחר כך וזה מעניין אותי ללמוד עכשיו. את התואר הראשון אני רוצה לסיים עם דחיית שירות של שנה".
היא מספרת גם שעוד לפני שהחלה ללמוד לתואר באוניברסיטה, הקדישה זמן נוסף לתחום ולמדה קורסי קיץ בתחומים שנוגעים למדעי המחשב. "עכשיו זו תכנית יותר מסודרת, אני מצליחה ללמוד יותר, לתרגל ולא לשכוח את החומר וזה נותן לי רעיונות לגבי במה ארצה לעסוק בעוד כמה שנים. כרגע אני מאוד מתחברת לכל הנושא של האלגוריתמיקה ואם ארצה לכוון לאיזה נושא, זה כנראה הבינה המלאכותית למרות שאני כרגע פתוחה לעוד דברים".
איך בבית הספר, איך החברים וההורים מקבלים את הלימודים?
"בית הספר מאוד תומך ואם אני מפספסת שיעורים, צריכה לצאת למבחנים או להישאר בבית יום לפני המבחן ללמוד, אז בית הספר עוזר לי להשלים את החומר ומציע שעורים פרטניים. לצד זה, הלימודים באוניברסיטה נותנים לי פטור ממקצועות שונים. גם ההורים מלכתחילה מאוד תמכו ודחפו אותי לכיוון הזה. מבחינת חברים, יש לי מספר מעגלי חברים, החברים בכיתה מקבלים את זה, כי אני לומדת הרבה זמן, בנוסף, תוך כדי הלימודים אתה מכיר הרבה חברים מבחוץ, מקורסים שאתה לומד, ממפגשים בנושא והם מבינים אותך, כי גם הם חווים אותו דבר".
ומי לומד איתך בכיתה?
"הלימודים בפתוחה הם של סטודנטים בוגרים לצד תלמידי תיכון ולרוב אני לא מרגישה בהבדל ויש תמיד לפחות תלמיד תיכון אחד איתי. יש לי תמיד שפה משותפת איתם".
ויש עומס?
"אני לא יכולה להגיד שזה קל. אבל כשהייתי בתל אביב הכל היה הרבה יותר מסובך. מאז שעברתי ללמוד בפתוחה אני מצליחה לשלב עוד דברים, לפגוש את החברים, לצאת ולעשות כל מיני דברים שאני רוצה בשביל עצמי. אני ממליצה למי שאוהב ללמוד ורוצה לנסות משהו קצת מעבר להצטרף לתוכנית. אבל חשוב לדעת שחייבים להשקיע וזה לא בא בקלות".

יהונתן אלון

"כשאתה מגיע לצבא עם תואר ראשון, אתה מקבל תפקידים יותר טובים" / יהונתן אלון, תיכון יצחק שמיר

מי: יהונתן אלון הוא תלמיד כיתה י"א בתיכון יצחק שמיר. הוא לומד לתואר ראשון בפיזיקה ובמתמטיקה באוניברסיטת בר אילן.
אני והתואר: "מאז ומתמיד אהבתי את תחום המתמטיקה", מספר יהונתן, "ובמסגרת הלימודים שלי בכיתת מופת, למדנו את לימודי המתמטיקה באופן מוגבר ואת הבגרות עשינו כבר בכיתה י'. לאחר שסיימתי את הבגרות במתמטיקה והעומס בתיכון ירד, שמעתי על המסלול לתואר ראשון בבר אילן והחלטתי שאני אנסה להתקבל אליו. בקיץ לקחתי שני קורסים מקדמיים על מנת לבדוק את הרמה שלי וכשעברתי אותם בהצלחה, הצטרפתי למסלול. הלימודים בבר אילן הם שלוש פעמים בשבוע אחר הצהריים משלוש עד תשע וחצי ולצד זה צריך ללמוד גם בבית, להכין עבודות לבית הספר וזה כמובן עומד להיות עמוס, אבל זה משהו שלקחתי בחשבון וצריך לדעת לשלב".
מה הוביל אותך להתחיל לימודי תואר עוד בתיכון?
"עכשיו כשאני משלב את הלימודים בזמן התיכון, זה אומר שאני אסיים את התואר תוך שלוש שנים, שזה כולל שנה של דחיית שירות ואני חוסך את הזמן של הלימודים לאחר הצבא, שאז אוכל להתחיל לעבוד או לחלופין להתחיל כבר לימודי תואר שני. בנוסף, כשאתה מגיע לצבא עם תואר ראשון, אז אתה מקבל תפקידים יותר טובים".
יהונתן מוסיף שהוא בן לזוג הורים אקדמאים ואב שעובד כדיקן באוניברסיטת חיפה. לכן, הוא מסביר, זה היה טבעי שהוא יתחיל ללמוד לתואר ראשון מוקדם מהרגיל. "ההורים מאוד גאים בי ומדרבנים אותי לעשות זאת, מצד שני הם לא שוכחים להזכיר לי שאני גם ילד ושזה לא יהרוס לי את הילדות", הוא מציין. עוד הוא מציין שכרגע מבחינתו הוא רואה את העתיד שלו בתחום הפיזיקה: "הייתי רוצה לעסוק בבוא היום בתחום הפיזיקה, אני לא יודע אם באקדמיה או במסלול אחר, אבל זה הכיוון, כמובן שזה עוד יכול להשתנות".
יש לך חברים נוספים שלומדים לתואר?
"כן. יש לי עוד חברים מבית הספר שלומדים לתואר ראשון ושני חברים שנמצאים יחד איתי באותו מסלול. זה מאוד קל ונוח שיש לך עם מי להתייעץ. בשנה הראשונה אנחנו לומדים במסלול שמיועד רק לתיכוניסטים וגם הלימודים בכיתה הם נפרדים, ייתכן שבהמשך שנשתלב עם סטודנטים בוגרים, זה תלוי אם יהיו מספיק תלמידי תיכון, מאחר ואנחנו לומדים גם בבית הספר, אז מנסים כמה שפחות לפגוע לנו בלימודים בבית הספר".
היית ממליץ לתלמידים נוספים לעשות את זה?
"כן. אבל כמובן רק למי שזה מתאים ומבין שצריך להשקיע שעות רבות בלימודים ולא פעם זה בא על חשבון דברים אחרים כמו חוגים, חברים ובילויים".

ליאם ברנהיימר

"בית הספר מעולם לא היה אתגר אינטלקטואלי עבורי" / ליאם ברנהיימר, תיכון בן גוריון

מי: ליאם ברנהיימר הוא תלמיד כיתה י"ב בתיכון בן גוריון, ולומד לתואר ראשון בכימיה באוניברסיטת תל אביב.
אני והתואר: "אני נכנסתי לסיפור של התואר כבר בכיתה ח' כשקיבלתי הזמנה לתוכנית אודיסאה באוניברסיטת תל אביב. הסינונים התחילו בכיתה ח' והתוכנית החלה בכיתה ט'. מדובר בתוכנית שמיועדת לנוער בתיכון שמעוניין להכיר את הלימודים האקדמאים ובתור מישהו שהיה לו מאז ומתמיד קל בבית הספר, רציתי לראות איך זה ואמרתי שאולי זה יספק לי את הצורך בלמידה שלא סופק לי במסגרת בית הספר. בית הספר מעולם לא היה אתגר אינטלקטואלי ומבחינתי זה בעיקר דברים טכניים שצריך לסמן וי".
ליאם ניגש לבחינות הקבלה ולאחר שהתקבל החל את התוכנית. "התחלנו בקורס אחד במהלך השנה, על מנת להכיר את המערכת. מאוד אהבתי את האתגר ובעיקר שמדובר בחומר הרבה יותר מתקדם ומעניין מבית הספר והחלטתי להישאר בתוכנית. עכשיו זה הגיע למצב שאנחנו לומדים כמו כל סטודנט רגיל עם מערכת מלאה, קורסים ולימודים בכיתה". ליאם החליט שהוא בוחר את מסלול הכימיה מאחר ולטענתו זה תחום שמעניין אותו מגיל צעיר: "הסימסטר האקדמאי שמתחיל עכשיו, ידרוש ממני להיות כל יום באוניברסיטה, ראשון עד חמישי וכמעט בכל הימים אני אפספס את השעות של בית הספר ולצד זה כמובן יש עבודות ובגרויות שצריך להגיש. זה לא הכי נוח, אבל אני אשתדל לעשות מה שאני אוכל ולתיכון אני אגיע בעיקר להיבחן. זאת למרות שלפעמים זה גם נופל אחד על השני, למשל התאריך של אחד ממבחני הבגרות נופל על מועד של מבחן אקדמאי, אלך לבגרות ואבקש מועד ב' באוניברסיטה. בחלק מציוני הבגרות אותם אני לומד באוניברסיטה אקבל המרה, כלומר הציון שאקבל באוניברסיטה ייחשב לציון בבגרות".
יש לך זמן לחברים?
"רוב המעגלים החברתיים שלי, החברים וקשרים יותר רחבים, התפתחו במסגרת אודיסאה, לעומת בית הספר ששם כמעט אף פעם לא מצאתי את עצמי, שם יש לי חברים של יום יום".
ומתי אתה אמור לסיים את התואר?
"התכנון הוא שאדחה את הצבא בשנה ואוכל לסיים את התואר לפני הגיוס. מבחינתי הלימודים לפני השירות הצבאי יאפשרו לי התקדמות יותר מהירה בחיים האקדמאים שאני רואה לעצמי. אני מתכוון לאחר הצבא להמשיך ללמוד לתואר שני ולדוקטורט ואז להיות במצב שבגיל צעיר אני מתחיל את הקריירה שלי בנקודת מפתח טובה יותר. כרגע אין לי מושג מה אני אעשה בעתיד, אבל חשבתי ללכת על מחקר".
ואתה ממליץ?
"זה מאוד תלוי בתלמיד ומה הוא מחפש. אם מישהו לא רואה את בית הספר כמשהו שמועיל לו ומפתח אותו, אז מאוד. הלימודים פותחים לך את האופקים בצורה הרבה יותר רחבה ומתקדמת ממה שיש לבית הספר להציע, אבל צריך להיות מוכנים לזה מבחינה נפשית ואינטלקטואלית. צריך להבין שיש מבחנים קשים וצריך להתנתק כמעט לחלוטין מהמסגרת של בית הספר, יש אנשים שיכולים לשלב בין שתי המסגרות בצורה יותר טובה, לי באופן אישי המסגרת של בית הספר פחות מתאימה".

נדב שרעבי

"זה לא מתאים לכל אחד, אלא רק למי שבאמת רוצה" / נדב שרעבי, תיכון גולדה

מי: נדב שרעבי הוא תלמיד כיתה י"א בתיכון גולדה. הוא לומד לתואר ראשון במדעי המחשב ומתמטיקה באוניברסיטת בר אילן.
אני והתואר: "אני וחברים שלי, התחלנו ללמוד בחטיבה במסגרת 'נוער מוכשר למתמטיקה' של אוניברסיטת בר אילן", מספר נדב. "מדובר בתוכנית האצה לתלמידים שמוכשרים במתמטיקה שבכיתה י' אמורים לגשת לבחינת הבגרות. למדנו שלוש שנים וסיימתי את הבגרות במתמטיקה בכיתה י' בציון 100 ואז הסבירו לנו קצת על האקדמיה לתיכון. אני מאוד נמשך לתחום המתמטיקה וכשהבנתי שאפשר להתחיל לעשות תואר כבר בתיכון מאוד התלהבתי. בקיץ עשיתי שני קורסים בסיסיים שבחנו את הרמה שלי, שבסופם קיבלתי גם שש נקודות והחלטתי שאני מתחיל ללמוד לתואר ראשון".
מה זה דורש ממך?
"למידה והשקעה מאוד גבוהה. אתה צריך לקחת בחשבון שאתה צריך להשקיע לא מעט מהזמן שלך. כבר בתוכנית של הנוער מוכשר למתמטיקה, לא מעט תלמידים נשרו, כי הבינו שמדובר בהשקעה מאוד גבוהה ועכשיו מדובר בלימודים הרבה יותר מורכבים. אני אלמד שלוש פעמים בשבוע, משעה שלוש עד תשע בערב ואני לוקח בחשבון שזה יבוא על חשבון דברים אחרים. היו איתי יחד בקורסי קיץ עוד חברים, שהחליטו בסוף שזה לא כיף להם ושזה קשה והחליטו שהם לא ממשיכים. מבחינתם לא צריך למהר ואפשר ללמוד אחרי הצבא".
ואתה?
"אני מאוד אוהב את התחום ואומר שזה לא מתאים לכל אחד, אלא רק למי שבאמת רוצה ומי שבאמת רוצה יצליח. אני יודע שאצטרך להקריב הרבה זמן, אבל זה משהו שאני לוקח בחשבון. בתוכנית בבר אילן, ניתן לדחות את השירות הצבאי בשנה אם סיימת לפחות חמישים אחוז מהתואר וזה מה שאני מתכוון לעשות. בחרתי את תחום המתמטיקה כי הוא מדבר אלי ואני מאוד אוהב את מדעי המחשב ושמעתי דברים מסקרנים".
מה אומרים ההורים?
"הם מאוד בעד זה והם מכירים חברים שגם הילדים שלהם למדו והם יחד איתי בזה".
ולמה דווקא לפני הצבא?
"קודם כל כי זה תחום שאני אוהב ומאוד מעניין אותי. מעבר לכך, יש לזה הרבה יתרונות. מדובר בתוכנית ברמה מאוד גבוהה וזה יכול לסייע לי לעשות תפקיד יותר מעניין בצבא. כשאשתחרר אוכל ישר להתחיל לעבוד בתחום, להתחיל ללמוד לתואר שני ואולי גם לדוקטורט. מבחינת הזמן, אחרי שסיימתי את הבגרות במתמטיקה התפנה לי זמן רב ויש לי הרבה זמן חופשי בזמן שהכיתה לומדת מתמטיקה, מאחר ולי יש פטור".
וחוגים, חברים?
"אני לוקח בחשבון שזה יגזול זמן מדברים אחרים. למשל הייתי מתאמן באופן חופשי על טבעות אולימפיות מספר פעמים בשבוע ואני יודע שאצטרך להוריד את מספר האימונים".

אלעד ערוסי

"צריך להתחיל ללמוד כמה שאתה יותר צעיר" / אלעד ערוסי, תיכון ברנר

מי: אלעד ערוסי הוא תלמיד כיתה י' בתיכון ברנר, ולומד במסלול מתמטיקה באוניברסיטת תל אביב.
אני והתואר: "בתור תלמיד, תמיד הייתי טוב במקצוע המתמטיקה וכשהייתי בכיתה ח', אמא שלי שמעה על התוכנית בבר אילן והמליצה לי לנסות להתקבל", מספר אלעד. "התקבלתי לתוכנית והייתי שם טוב מאוד. אהבתי ללמוד במסלול והתחלתי להתקדם לבד, סיימתי את ספר הלימודים והתחלתי לחפש קורסים באינטרנט. ואז בעצם הבנתי שזה מה שאני רוצה לעסוק בו. הבעיה הייתה שבבר אילן ניתן להתחיל לעשות את התואר רק בכיתה י"א והייתי בכיתה ח'. בכיתה ט' עברתי לתוכנית אחרת באוניברסיטת תל אביב ששם ניתן היה להתחיל ללמוד כבר ב-ט'. עשיתי מכינה ובאמצע כיתה ט' התחלתי בלימודים".
איך זה משתלב עם בית הספר?
"עד עכשיו הלימודים היו פעמיים בשבוע ומהשנה זה שלוש פעמים בשבוע. חלק מהלימודים מתקיימים בשעות אחר הצהריים וחלק בשעות הצהריים ולכן אני אצטרך לצאת מוקדם יותר מבית הספר. זה דורש ממני הרבה יותר השקעה, אבל כשאוהבים את זה, זה לא משנה לך. מבחינתי זה לא מעמיס עלי, להפך אני עושה את זה בכיף".
וזה בא על חשבון בילויים וחברים?
"ממש לא. אני נפגש עם חברים ומבלה. אבל זה בא במקום להיות בטלפון, במחשב או בטלוויזיה. אני אוהב את זה ולפעמים יושב ולומד רק בשביל הכיף".
ולמה להתחיל בתיכון ולא לחכות אחרי הצבא?
"בתיכון לומדים לאט והחומר הנלמד זה חומר שאני כבר מכיר. מבחינתי אני לא מתייחס ללימודים באוניברסיטה כמקום להוציא תואר ראשון, אלא מבחינתי זה כמו חוג, זה משהו שאני נהנה לעשות. כרגע, אני פחות חושב על מה שיהיה אחרי הצבא, אלא לומד מתוך אהבה למקצוע. אני יושב בבית וקורא ולומד כל הזמן, אני רוצה להתקדם ולאתגר את עצמי".
מה חושבים ההורים והחברים?
"ההורים תומכים בי, כי הם רואים שטוב לי וגם החברים יודעים שאני עושה את זה כי כיף לי. יש לי גם חברים חדשים מהאוניברסיטה שלומדים איתי".
ואתה ממליץ על כך לתלמידים נוספים?
"מאוד. ואני חושב שצריך להתחיל ללמוד כמה שאתה יותר צעיר. רק כשאתה מתחיל ללמוד לימודים גבוהים אתה מבין את ההבדל. מדובר בדרך למידה שונה, זה לא מתמטיקה של בית הספר, אלא למידה הרבה יותר מעניינת ומאתגרת, זה מביא אותך לרמת חשיבה מאוד גבוהה וזה כיף".