בחזרה ללימודים

אז איך יהיה בבית ספר? הורים, תלמידים, מורים ומנהלת אחת מספרים על ההתרגשות והחששות

זאת הולכת להיות שנת לימודים לא שגרתית ומאתגרת במיוחד. רגע לפני שהיא נפתחת תפסנו לשיחה מנהלת, הורים, מורים ותלמידים ושמענו על ההתרגשות הגדולה לצד לא מעט חששות. פרויקט מיוחד

פורסם בתאריך: 31.8.20 18:38

"בשבועיים הראשונים יהיו בעיקר שיחות על המקום הרגשי"

שולרית קנטר, מנהלת בית הספר ביאליק, בית ספר יסודי בשכונת כפר גנים

שולרית קנטור- מנהלת בית הספר ביאליק

שולרית קנטור- מנהלת בית הספר ביאליק

"אני כל שנה מתרגשת מחדש, אבל השנה אני מתרגשת יותר מהרגיל", אומרת קנטר. זו שנה שמצריכה מאתנו ראיה נרחבת ואתה כמנהל נמצא במקום המוביל, המכיל והקשוב. זו הולכת להיות שנה שתשנה את כל תפיסת העבודה שלנו. שנה מעניינת, מאתגרת ומאוד מיוחדת ואני כבר מחכה שתתחיל".
איך הייתה השנה שחלפה?
"בית הספר ביאליק הוא בית ספר מתוקשב וכשפרצה הקורונה, מיד נכנסנו לתוך עשייה בית ספרית ועבודה, מאחר והיינו כבר מוכנים. ליוויתי את המורים ואת עבודת הצוות וזו הייתה חוויית עבודה מאוד מרגשת. בנינו תוכנית למידה מוגדרת על פי שכבות גיל ועל פי שעות למידה, שכללה פעילות חוויה ופנאי, כמו לדוגמא ארוחת בוקר משותפת ומאחר ומרבית הכיתות לא יצאו לטיול שנתי, עשינו טיול וירטואלי עם חטיפים וצפייה במקומות וזו הייתה חוויה מדהימה. עשינו טקסי יום השואה, יום הזיכרון ויום ירושלים לכל הקהילה וזה היה מאוד מרגש".
באיזה בעיות נתקלתם?
"לא הכל היה וורוד. היו ילדים שהיה חסר להם ציוד או לא נכנסו לזום והיינו איתם בקשר יומיומי. גילנו מצבים שלא ידענו עליהם בבתים ובמקום שעלו בעיות התגייסנו. כל הקהילה התגייסה, לדוגמא הורים תרמו מחשבים והגיעו להתקין אותם בבית. התקיימו שיחות טלפון עם מורות לתוך הלילה, עם התלמידים ועם ההורים. הדגש היה לשמוע את הילד ואת החוויה האישית שלו ובמידת הצורך שילבנו את היועצות בבית הספר והפסיכולוגית. היו גם מורים שבתחילה היה להם קשה וגם אותם ליווינו".
מה היתרונות של הלמידה בזום?
"אחד היתרונות של הלמידה מרחוק, זו הקפיצה העצומה שעשתה המערכת. לאורך כל השנים, המערכת ביקשה להביא למידה אחרת והיא דיברה בצורה מדהימה ויפה וכשהגיעה הקורונה, לא הייתה ברירה, אלא לעשות זאת הלכה למעשה. התחלנו ללמד את הילדים למידה עצמאית, הם הפכו להיות יותר פעילים, יותר חוקרים, תוך כדי זה שאתה נאמן לתכנים שלך, כי בסוף השנה הילד צריך להגיע להישגים כאלה או אחרים. גם כשחזרנו מהזום לקפסולות, הלמידה המשיכה להיות אחרת, הבנו שזה כבר לא מורה, לוח וגיר, אלא כל תפיסת העבודה השתנתה מבחינת הלמידה".
איך תיראה לדעתך השנה שבפתח?
"אנחנו נמצאים כבר במקום אחר ולא נחזור למתווה הלמידה הקודם. בשלב הזה אנחנו עוסקים במספר חלקים: החלק הראשון זה מיפוי לאן הגיעו הילדים לימודית ואיך מתקדמים. השבועיים הראשונים יהיו בעיקר שיחות על המקום הרגשי, החששות והרגשות. תהיה יותר פעילות הפגה וחוויה. לאחר החגים, נתחיל לרוץ על התכנים. זו עבודת חשיבה מאוד מעניינת ומאתגרת. אני שומעת ורואה את הצוות שלי מגויס וכמה הוא מוכן לשינוי וזה מאוד מרגש אותי. נכון שיש הרבה סימני שאלה, כן קפסולות, לא קפסולות והלמידה עם כיתות ה'- ו' שאותם אנחנו מביאים לארבעה ימים בשבוע. וכמו כן לא מוותרים על מגמות בית הספר במדעים ואומנויות, שהילדים בוחרים במה להתמחות".
מה יהיה ב-1.9?
"ב-1.9 נראה את כל תלמידי בית הספר, כל אחד על פי המתווה והקפסולה לה הוא שייך. ניצור התחלה חגיגית, תחושה של כניסה מיוחדת. את כיתות א' נפגוש לפני פתיחת השנה בקפסולות על מנת שיכירו את שטחי בית הספר ואת המחנכות. בשביל ליצור חוויה טובה ונעימה. אני רוצה להודות למפקחת משרד החינוך קאמי כהן ומנהלת אגף יסודי טלי טולדנו ולמינהל החינוך שהיו קשובים ועזרו וסייעו בכל דבר שעלה".

"אני מקווה שנמצא את שביל הזהב לצלוח את השנה המאתגרת"

דנה צמח, אמא לעדי שעולה לכיתה ט' בגולדה, איתי שמתחיל כיתה ז' בגולדה ושירה שעולה לגן חובה

דנה צמח- אמא לשלושה

"השנה שהסתיימה, הייתה שנה לא פשוטה ולא שגרתית", אומרת דנה, המתגוררת באם המושבות. "זה לא משהו שהכרנו קודם ושידענו איך להתמודד איתו. מבחינת הלמידה עצמה, הלימודים בזום הם לא לימודים פרונטאליים ולא לכולם מתאימה הלמידה מרחוק. בחטיבה היו כל יום שיעורי זום ונמשכה שגרת המבחנים והעבודות. ביסודי הם למדו פעמיים שלוש בשבוע בזום בעיקר את מקצועות הליבה ושאר הלמידה הייתה למידה אישית מהבית. בגן, ברגע שהסתיים הסגר, שירה חזרה לפעילות מלאה, אך בתקופת הקיץ, אחרי שהחל הגל השני של הקורונה, החלטתי להשאיר אותה בבית וזה גם החשש לגבי השנה הקרובה, שמספיק שיהיה חולה מאומת בגן והיא תצטרך להיות בבית".
איך את רואה את השנה הקרובה?
"עדי ממשיכה מסגרת שהיא מכירה ולכן אני פחות חוששת, אין לי ספק שהיא תצליח בלמידה העצמאית כפי שהיה עד כה. איתי הצליח מאוד בלימודים ביסודי, אך עם זאת הוא מתחיל מסגרת חדשה וזה יותר מורכב. זו שנה ראשונה בחטיבה, עם מורים וחברים חדשים, נהלים ושיטת לימוד שונה, הדרישות יותר גבוהות ולכן אני קצת יותר חוששת, בעיקר מעצם המסגרת החדשה שהיא יותר משמעותית ממה שהם הכירו ביסודי והצורך להקנות להם את כל זה בזום. בנוסף, בבית לעומת בית הספר, יש סביבה של הסחות דעת, אין שעות מסודרות וכל אחד לומד בשעה אחרת. הלמידה בזום דורשת מההורים יותר השקעה, נוכחות ומעורבות. בנוסף, אני עובדת מהבית וצריך לדעת להסתדר ביחד ולתת אחד לשני את השקט והפרטיות וזה יותר מורכב. ויש כמובן את כל הצד החברתי, שבבית הוא לוקה בחסר. נכון שאצל הגדולים הם נפגשים גם אחר הצהריים ומשלימים, אבל זה לא אותו הדבר".
יש התרגשות רגילה של פתיחת שנה?
"כן. בדיוק סיימנו לרכוש את הציוד וזה תמיד כיף להתחדש. אבל כמובן יש גם חשש, אין מספיק מידע והמסרים בתקשורת מתחלפים מידי יום. אני מקווה שיהיה בסדר, שנמצא את שביל הזהב לצלוח את השנה המאתגרת והכי חשוב שכולנו נהיה בריאים".

"יש ציפייה ליום הראשון ללימודים למרות אי הוודאות"

גלית בירן, אמא לזיו שעולה לכיתה ח' בחטיבת פיינשטיין


"הלמידה מרחוק אומנם תורגלה במהלך השנים במוסדות החינוך השונים , אך שום דבר לא הכין אותנו ואת הילדים ללמידה בצל של משבר הקורונה", אומרת בירן. "מכיוון שהכל עצר בחריקת בלמים, נאלצנו להתמודד עם מציאות חדשה בתחומים רבים, ביניהם תחום החינוך, וכך נדרשה מחשבה יצירתית והתארגנות מהירה של צוותי החינוך הילדים וההורים. לשמחתי למרות חבלי הלידה הלא פשוטים, הצליח צוות החטיבה להרכיב מערכת תוך מתן דגש על התייחסות לכל תלמיד, והתארגנות שכללה גם צמצום פערים טכנולוגיים על מנת שכל התלמידים ימצאו את עצמם במעגל הלמידה. לבת שלי זו הייתה שנה ראשונה בחטיבה וזו הייתה תקופה של אי וודאות, עם המון שינוים בסביבה. הלמידה מרחוק מאוד עזרה לה לשמור על סדר יום ולראות את החברים לכיתה. באופן אישי היא הצליחה ללמוד ומאוד אוהבת את השעורים במחשב. במהלך הלמידה מרוחק, היו תרגולים על חומר שנלמד וכן למידה של חומר חדש ושעורים ממוקדים. נערכו גם שיעורי ספורט להמרצת הגוף, מחנכת הכיתה נתנה משימות ביתיות ותחרויות יצירתיות בין הילדים וכן נערכו שיחות אישיות על מנת לבדוק את מצבם של הילדים. לדעתי, הלמידה מרחוק היא דבר מבורך וזו הייתה הזדמנות לשדרג את מערכת החינוך, שינוי שלא קרה במשך שנים קרה בין לילה. צריך להבין שאנחנו עם הפנים קדימה ומגדלים דור של ילדים בעולם טכנולוגי והעולם לא יחזור להיות כפי שהיה בכל התחומים. לכן חשוב להתמקצע בלמידה מרחוק ויחד עם זאת הלמידה מרחוק אינה מתאימה לכולם, במיוחד כאשר צריך ללמוד חומר חדש וצריך לתת מענה למי שמתקשה. הלמידה מרחוק דורשת גם מהילדים משמעת אישית ומההורים השגחה ומעקב צמוד יותר".
יש התרגשות לקראת השנה החדשה?
"כמובן. אנו מתכוננים גם ללמידה מרחוק וגם ללמידה בחטיבה. כבר קנינו תלבושות וציוד והספרים כבר עטופים. יש ציפייה ליום הראשון ללימודים בכיתה ח', למרות אי הוודאות לגבי השנה החדשה. יש גם געגוע לתקופת לימודים "רגילה" אך בטיחות ובריאות מעל הכל, וכולנו צריכים להתגייס למען יצירת סביבת לימודים חדשה ויצירתית, בטיחותית ובריאה. זאת עד שנוכל לחזור ללימודים ושנדע ימים יפים יותר".

"אני כבר רוצה לחזור לשגרה, לחזור ללימודים"

נועה ממן, תלמידה שעולה לכיתה י' בתיכון ברנר

נועה ממן-תלמידה

"השנה שחלפה, הייתה שנה מאוד לא רגילה ולא שגרתית", אומרת ממן. "קודם כל סיימנו חטיבה ולא היו לנו את כל מסיבות הסיום והפרידה שיש בדרך כלל שזה קצת מאכזב, כי יש תלמידים שלא ימשיכו איתנו שנה הבאה ולא ממש יכולנו להיפרד מהם. וגם הלימודים בתקופת הקורונה לא היו מה שציפינו. הלמידה בזום הייתה די משעממת ואני מרגישה שלא למדנו ממנה יותר מידי. בעיקר חזרנו על החומר שכבר נלמד. מבחינתי בתקופת הסגר והלמידה מרחוק, מה שהיה בעיקר חסר זה כל הנושא החברתי. בתקופה הזו הקשר היה בעיקר דרך שיחות ווידיאו".
היה לכם סדר יום?
"כן. מידי בוקר היינו צריכים להיכנס לאתר ולרשום נוכחות. במהלך השבוע הייתה לנו מערכת למידה מסודרת של מקצועות הליבה ועוד מקצוע בתחום עניין כמו גיאוגרפיה או תנ"ך. מבחינת הלמידה בזום, אצלי היו יותר עבודות הגשה מאשר למידה עם מורה בזום. מידי יום היינו צריכים להגיש בממוצע בין שלוש לארבע עבודות והיו לנו מבחנים שהשפיעו על הציון לתעודה. גם כשחזרנו לבית הספר, לא הייתה ממש למידה, כי מתוך כיתה של 37 תלמידים הגיעו רק חמישה ילדים. חלק לא הגיעו כי ההורים חששו וחלק החליטו שמאחר ואין הגעת חובה, אז אפשר לא להגיע".
ועכשיו לקראת התיכון, יש התרגשות?
"כן. אני באופן אישי קצת לחוצה. בית ספר חדש, מורים חדשים וחברים חדשים. מרבית החברות לא ילמדו איתי בכיתה והשנה לראשונה יהיה לי גם מחנך ולא מחנכת, שזה משהו אחר. אבל אני כבר רוצה לחזור ללימודים, קודם כל לחזור לשגרה, בימים שאני לא לומדת, אני הולכת לישון מאוחר וקמה מאוחר ובלימודים זה אחרת. אני מצפה שתהיה לי שנה מעניינת, תיכון זה יותר קשוח מהחטיבה ואני מקווה ומאמינה שאצליח".

"תמיד האמנתי שיהיה בסדר, ולמרות הזמנים הקשים, אני עדיין מאמין"

ירין חליבה טולדנו, תלמידי שעולה לכיתה י"ב בתיכון גולדה

ירין חליבה טולדנו- תלמיד

"תקופת הקורונה הייתה תקופה לא פשוטה לכולם ובמיוחד לתלמידי התיכון", אומר ירין, "הן מבחינה לימודית והן מבחינה חברתית. אני לא נחשב לאחד מהילדים הפופולאריים בתיכון, אני מאלו שאם תראה במסדרון אתה תכיר, אבל כנראה לא תגיד לו שלום. לא רע לי עם זה, כי אני לא מאוהבי תשומת הלב, אבל בשנתיים האחרונות המניות שלי מבחינת חברתית ורגשית עלו עד שהגיעה הקורונה ופגעה במדינה שלנו. אי אפשר היה לראות אף אחד מהחברים או בטח לפגוש חברים חדשים וגם מבחינה רגשית, היה שינוי דרסטי באורח החיים ותחושה ששום דבר כבר לא בשליטה שלך וזה מוביל לחרדה לא קטנה".
ואז התחילה הלמידה מרחוק, איך היא הייתה?
"מבחינתי נוראית. המורים למרות הרצון, התקשו טכנולוגית מאוד, היה הרבה רעש בבית והגבלה בכמות המחשבים והמצלמות, ומעבר להכל, כאשר אתה נמצא בבית חודשיים אתה לא ב"מוד" למידה, אתה מרגיש שזה חופשה, אז השביזות שהייתה קיימת עוד לפני, רק התעצמה. אז למרות שהיה מצחיק לראות את המורים מנסים, זה היה פחות מצחיק שהבגרויות שלנו מעבר לפינה ואף אחד מהתלמידים לא הכניס חומר למוח מעבר לשלושה חודשים. אבל לא היה רק רע, משרד החינוך הכיר בקושי ונתן הקלות בבגרויות שעזרו מאוד ובזמן הפנוי למדתי דברים חדשים כמו לתפור, לשרטט ועוד. ואז חזרנו "לשגרה", לתגבורים לקראת מתכונות ובגרויות, כתלמיד טוב לא הייתי צריך את זה, אבל הייתי שמח לראות את האנשים פעם נוספת ואת זה הייתי צריך".
אתה מחכה ל-1 בספטמבר?
" לתאריך הזה אין משמעות בעיני. מה שכן מעציב אותי שגנבו לי שנה מהחיים. אני מסיים את התיכון השנה וכמו שאביתר בנאי אמר, משחק אחרון ודי. החברים הולכים, המורים היחידים שאהבת נעלמים, והמניות שעלו, הן מתאפסות מחדש. תמיד האמנתי שהכל יהיה בסדר, ולמרות הזמנים הקשים, אני עדיין מאמין ככה. זה לא אומר שאני לא כועס שהיקום לקח לי שנה מהחיים שבה יכולתי לבנות חברויות חדשות, ללמוד ממורים מצוינים, וכן, למכור את המניות שלי".

"עכשיו אנחנו מבינים שזה ילווה אותנו הרבה זמן"

נדב גורן מורה בחטיבת רשיש, רכז שכבת ז' ומחנך כיתת עתודה מדעית

נדב-גורן–מורה-חטיבת-רשיש-פתח-תקוה

"הקורונה נפלה כרעם ביום בהיר ודרשה הסתגלות מהירה של התלמידים והמורים", אומר גורן. "היא דרשה למידה של כלים דיגיטליים חדשים, שמירה על קשר עם התלמידים בדרכים שאתה לא רואה ביומיום יצרה קושי להעריך את התלמידים לימודית, לצד הצורך לשמור על הצד הלימודי והרגשי. היה הרבה חוסר וודאות, חוסר וודאות שמלווה אותנו עד היום. מצד שני, היו הרבה דברים טובים בלמידה מהבית, זה פתח את המורים והצוותים לעולמות חדשים שלפני כן לא השתמשנו בהם. זה חשף את התלמידים ללמידה עצמאית, למידה בצוותים, למידת חקר והרבה כלים דיגיטליים. זה הצריך גמישות מאוד גדולה של הצוות והתלמידים. היו לימודים בשעות אחר הצהריים והערב וכמו בכל כיתה, היו תלמידים שהצליחו מאוד ותלמידים שהתקשו, וניסו להתגבר על הקשיים בקשר אינטנסיבי של כל המורים המקצועיים והמחנכים עם התלמידים".
ואיך אתה רואה את השנה החדשה?
"השנה תהיה מאוד מאתגרת. כולם הבינו בקיץ הזה, שאנחנו הולכים למצב שלא הולך להיגמר כל כך מהר. בהתחלה הייתה הרגשה שאולי זה יחלוף ועכשיו אנחנו מבינים שזה ילווה אותנו הרבה זמן. זה דורש ממך להבין שאתה צריך להיות גמיש בדברים רבים. החל מבניית המערכת שהייתה מאתגרת והיה לנו שיתוף פעולה גדולה עם הרשות, ראש העירייה רמי גרינברג וירדנה חדד מנהלת האגף העל יסודי, שלקחו את המתווה של משרד החינוך ושלחו לנו דוגמאות וזה מאוד עזר. המנהלת שלנו לאה אוברקוביץ, כל הזמן מעדכנת אותנו לגבי התפתחות דברים ועל התרבות הארגונית ויש התרגשות מאוד גדולה לקראת פתיחת השנה. קודם כל התרגשות לקראת קבלת תלמידי כיתות ז' שעוברים מהיסודי לחטיבה וזה לא פשוט עבורם ואנחנו כבר מוכנים לקבל אותם. ולצד זה יש את חוסר הוודאות שמלווה אותנו מתחילת הדרך".

"עכשיו אנחנו הרבה יותר מנוסים"

אביבה סוקול, סגנית מנהלת יצחק שמיר ומורה למתמטיקה, פיזיקה ואלקטרוניקה


"זו הייתה תקופה מאוד מאתגרת וגם אנחנו היינו מופתעים, אבל די מהר למדנו והתאמנו את עצמנו ללמידה ולצורכי התלמידים", אומרת סוקול. "מצד אחד היה חשוב לנו כל הנושא הרגשי ושמנו דגש על הצד החברתי ובמקביל נעשו כל המאמצים כדי שנגיש את התלמידים לבגרות בצורה הטובה ביותר. זה כלל לימודים בזום, למידה מקוונת, נתנו המון שעות פרטניות, וקיימנו מפגשים בקבוצות קטנות גם בשעות הצהריים והערב. היה חשוב לנו כל בוקר לפתוח את הבוקר עם התלמידים בשיח 'בוקר טוב' עם המחנכים על מנת לבדוק מה שלום הילדים, על מנת לראות אם יש למישהו איזושהי בעיה ולטפל בה ברמה האישית וכמובן בדקנו מה קורה עם המורים ונתנו גם להם תמיכה. עבדנו בהתאם להנחיות והמתווים של משרד החינוך והאגף העל יסודי במינהל החינוך.
ומה היו החסרונות?
"היו תלמידים שלא היו להם אמצעים טכנולוגיים או בתים שהיה מחשב אחד לכמה ילדים. היו ילדים שהיו זקוקים ללמידה של אחד על אחד והיה קשה להם לקלוט את החומר במקצועות הריאליים ואי אפשר היה להכין אותם למעבדות. ומנגד יש לא מעט יתרונות, יכולנו לשלב סגנונות למידה שונים לכל התלמידים, עבודה בתתי קבוצות בזום, שלחנו לתלמידים סרטונים רבים והילדים למדו מהי למידה עצמאית".
ומה יהיה בשנה הקרובה?
"עכשיו אנחנו הרבה יותר מנוסים. אנחנו צמודים להנחיות ויש לנו ליווי צמוד של האגף העל יסודי. יש מספר מודלים שניתן לעבוד איתם ואנחנו בחרנו במודל של שלושה ימים למידה מקרוב ושלושה מרחוק. גם הפעם נפתח את הבקרים בשיחת מחנך תלמידים ואת ה-1 בספטמבר נפתח בצורה חגיגית עם קבלת פנים לכיתה י' שהם מתרגשים. לאורך כל השבוע נקיים שעורי חינוך בקפסולות ובשבוע הראשון נראה את כל התלמידים. וכמובן לצד החששות יש המון התרגשות, זה משהו אחר ושונה. לקבל את התלמידים, לראות ולשמוע אותם וכמובן לעמוד בהנחיות על מנת שגם התלמידים וגם ההורים יהיו שקטים. וחשוב לי להודות לעיריית פתח תקווה והאגף העל יסודי על ההשקעה האדירה והתמיכה ועל בניית המבנה החדש שבזכותו התלמידים שלנו ילמדו במרחבים חדשים".


רוצים להיות מעודכנים בכל הנושאים החמים בפתח תקוה?

הורידו את אפליקציית "מלאבס" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "מלאבס" באייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק של "מלאבס"

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "מלאבס"


אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"מלאבס - פתח תקוה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר