"השלט מנציח גזענות ומזלזל בקהילה"

פעיל העדה האתיופית, דניאל אוריה, דורש מראש העירייה, איציק ברוורמן, את השלט שנמצא בסמוך למבנה בית הספר נר-עציון לשעבר שלדבריו פוגע ברגשות הקהילה.

כזכור, בספטמבר 2011, סגרה עיירת פתח תקווה את בית הספר נר-עציון לאחר לחץ כבד שהפעילו בני הקהילה האתיופית. בבית הספר למדו, למעט תלמיד אחד, רק תלמידים ממוצא אתיופי – מה שהעיד לטענת בני הקהילה על גזענות וחוסר רצון מובהק ליישם אינטרגרציה בעיר. באותה השנה נערכו הפגנות, נכתבו עשרות כתבות בעיתונים המקומיים והארציים לנוכח חוסר הרצון של הורים ומנהלים בבתי ספר ברחבי העיר לשלב את התלמידים הללו בכיתותיהם. עוד נטען כי יכולות התלמידים מהקהילה נמוכות ושבית הספר נכשל. בעירייה טענו לעומת זאת כי שבית הספר עושה עבודה טובה וששילוב התלמידים מיטבי. למרות זאת, רק לאחר ששר החינוך דאז, גדעון סער, התערב – הוא נסגר.

השלט בכניסה לבית הספר נר עציון לשעבר. צילום דניאל אוריה

"קראתי שלט שמתנוסס בכניסה לבית הספר נר עציון לשעבר", מסביר השבוע אוריה. "נאמר בו: שבית הספר היה ממובילים והמצטיינים בקליטת תלמידים עולים. הייתכן הדבר? בית הספר היה הכישלון של כל מערכת החינוך והווה בפועל את החצר האחורית של העיר. חוסר הנכונות של בתי הספר האחרים בעיר, ובראשם בתי הספר הפרטיים, לקלוט ילדים מנר-עציון הפך את בית הספר לסמל של אפלייה וקליטה לקוייה. ההתנשאות הזאת ,המחשבה שהעירייה מציבה שלט שמסלף את ההיסטוריה ופוגע ברגשות הקהילה היא בלתי הגיונית בעיניי. העירייה לא למדה מטעויות העבר ובכך ממשיכה להנציח את הגזענות הגואה בעיר. נופלי גוש עציון הי"ד בטוח מתהפכים בקברם ששמם נקשר למקום שבו היה בו גטו וילדים סבלו בו. היום לצערי אנו עדים לאי השלמתה של עיריית פתח תקווה בתבוסתה ובניצחון הקהילה במהלך לפירוק הגטו הזה. מאות ההורים שדרשו את סגירת בית הספר צדקו. השלט הזה הוא מהגרועים בהנצחת הגזענות והוא מהווה זלזול בקהילה. אני דורש להסיר את השלט לאלתר".

דניאל אוריה. צילום זאב שטרן

מנהלת האגף לחינוך יסודי בעירייה, סיגלית הלל יארק: "אני נדהמת מבקשת נציגי העדה. שאלת הסרת השלט איננה בתחום סמכותי אך לא ברורה לי בקשת ההורים ותמוהה בעיני עד מאד. בית הספר נר עציון אכן היה בית ספר מצטיין בכל קנה מידה – בתחומי האקלים הבית ספרי, הכלת התלמידים, קידום הישגים לימודיים, חדשנות פדגוגית, קידום אוריינות, טיפוח מצויינות ועוד ועוד. תוכנית המחוננים יוצאי העדה שהפכה לדגל ארצי ומושא קנאה ברשויות עתירות עולים, החלה בבית ספר זה. בית הספר נסגר ובצדק נסגר בהוראת שר החינוך דאז מר גדעון סער, שכן עם השנים הפך לבית ספר שכולו על טהרת יוצאי אתיופיה, מה שמחד – סייע לילדים להשלים פערים באמצעות סלי משאבים רבים שהתקבלו מהרשות וממשרד החינוך ומאידך – פגע בתהליכי הסוציאליזציה של בני העדה והקשה על השתלבותם במיטבית במערך החינוכי בחטיבות ובתיכונים. אין הדבר אומר ולו דבר על איכות בית הספר, על מקצועיות המנהלת וצוות המורים שהיו ללא דופי ובעיקר – על מחויבות הרשות המקומית בהוצאת משאבי עתק לקידום התלמידים".

רמי הופנברג

תגובת מנהל מינהל החינוך, רמי הופנברג: "בית הספר נר עציון היה דוגמא ומופת לקליטה איכותית ומצטיינת של עולי אתיופיה. הגדרת בית הספר כגטו מזעזעת. בבית הספר למדו רק התלמידים שגרו בשכונה. בדיונים על פיזור בית הספר הייתה תמימות דעים בדבר איכותו ותרומתו לתלמידיו. בבדיקות שעשה משרד החינוך התברר שתלמידיו הגיעו להישגים גבוהים יותר מאלו שהיו משולבים בבתי ספר אחרים והצליחו טוב יותר בחטיבות. חלק גדול מהורי בית הספר התנגדו לסגירתו. פעילים פוליטיים של העדה הפכו אותו לסמל ובגלל המאבק שלהם שר החינוך העדיף לסגור את בית הספר ולפזר את התלמידים בבתי ספר אחרים. המנהלים והצוותים של בית הספר והגופים שהשקיעו ובתלמידיו ראויים לכול שבח ולהזכרת פועלם".