אנה נבות, יו"ר וועד בית ספר הדר ועלומים- פיינברג, היא יו"ר וועד ההורים החדש בעיר. נבות, החליפה את אלי מור, שסיים את תפקידו כיו"ר וועד ההורים העירוני אחרי חמש וחצי שנים ו-18 שנה בוועד ההורים העירוני בסך הכול. ליו"ר המועצה נבחר בועז הלפרין מהמגזר הדתי שממשיך בתפקידו, לתפקיד הסגן נבחר רהב עוז מבית הספר אלימלך כנר וכן נבחרו 11 חברים לוועד ההורים מתוך המועצה. "קשה לסכם כל כך הרבה שנים בכמה מילים", אמר מור בפתיחת ראיון סיכום כהונתו, "אתה לא עושה שום דבר לבד ותמיד יש סביבך אנשים טובים ואחרי 18 שנה קשה לסכם את כל העשייה, אלא בעיקר להגיד תודה על כך שהציבור נתן לי את הזכות לייצג אותם בעיר, סמך עלי ונתן לי אחריות כבדה וזו הזכות הכי גדולה. ומגיע המון תודה לאנשים רבים, החל מעובדי העירייה, עובדי משרד החינוך, חברי לוועד, עמותות ארגונים שהעניקו לי 18 שנים מאתגרות ומופלאות".
"להבין את הצרכים של הילדים"
בוא נחזור 18 שנה אחורה, מה הוביל אותך להתנדבות?
"הילדה שלי היתה בגן בעיר ובאחד הימים הלכתי להביא אותה. עד אז לא הייתי כל כךך מעורב וכשנכנסתי לגן וראיתי את ההזנחה חשכו עיני. נכנסתי לגן וביקשתי להבין מהגננת למה זה כך, הגדר פרוצה, עשבים שוטים בכל מקום והיא חייכה ואמרה לי שהיא כבר שבעה מהבטחות, קבעתי פגישה עם פנינה מדליון ואמרתי לה שמה שיש בגנים אחרים, אני רוצה אצלנו בגן וכך זה התחיל. לא יכולתי להבליג ולראות את החידלון, מה שכן לא תכננתי שאני הולך להיות בוועד ההורים 18 שנה ובטח לא להיות יושב ראש".
והיום, 18 שנה אחרי, אתה רואה שינוי?
"אני רואה שינוי משמעותי, הפכנו את וועד ההורים לכוח משפיע ומעורב בעיר. הכוחח שלנו מגיע מציבור ההורים שנתן בנו אמון אמתי והלך אחרינו גם במשברים מקומיים וגם ארציים ומבין שאנחנו פועלים למען הילדים. לשמחתי, היום אנחנו נמצאים במקום אחר ועברנו כברת דרך ארוכה, למרות שתמיד יש מה לעשות. חשוב שהילד ירגיש שהוא הולך לבית הספר בשמחה ושהוא משמעותי עבורו, שיש בו אקלים טוב וכמובן ההשקעה בפדגוגיה. בנוסף, לאורך השנים, שיפרנו את הטיפול בפרט, עזרנו להרבה הורים שהרגישו שאנחנו הכתובת".
מה הדבר הכי משמעותי שעשית, שהיה לך חלק בו?
"לאורך השנים היו לא מעט דברים ופרויקטים שהוועד לקח בהם חלק וכל דבר בהתאםם לתקופתו. היה לנו את פרויקט הרווחה העירוני שוועד ההורים תפעל, שלצערי לא ממשיך טוב כמו שחשבתי שיהיה. בנוסף, יש את פרויקט שולחנות עגולים שקידמנו וזו העיר היחידה שמתנהל בה שיח אמתי בין כולם סביב שולחנות. זה תהליך שהבשיל לאורך השלוש שנים האחרונות והוא עדיין בראשיתו. הוצאנו לפועל את קרן התקורות שדואגת שההכנסות מהשכרת מבנים בבתי הספר כגון חדרים, קיוסקים וכדומה יעברו לקרן משותפת לוועד ההורים ומינהל החינוך ויתחלקו בין בתי הספר בעיר, במיוחד אלו שאין להם הכנסות וכמובן יש את קרן המלגות לתלמידים ממשפחות קשות יום שהכפילה את עצמה וכן יש את הפעילויות ברמה הארצית, הייתי שותף להוזלה המשמעותית בנסיעה לפולין, כל נושא הביטוח של תלמידי בתי הספר התחיל בפתח תקווה. בסך הכול הייתי חלק כמעט בכל פורום אפשרי"
מה היתה מערכת היחסים עם העירייה והעומדים בראשה, לאורך השנים?
"עבדתי עם שלושה ראשי ערים ולאורך השנים תמיד היו לי יחסי עבודה טובים, גם אםם היו חילוקי דעות ומאבקים, הם לא היו אישיים ותמיד ראיתי לנגד עיני את טובת ילדי העיר. משפט המפתח שתמיד אמרתי 'תעשו דברים טובים נמחא לכם כפיים, תעשו דברים רעים תחטפו'. אנחנו לא חיפשנו, אלא ילדי העיר היו למול עיננו ושהרגשנו שיש פגיעה בחינוך, יצאנו כנגד, כי זה התפקיד שלנו. לאורך השנים שמעתי לא פעם את המשפט של חברים בוועד שביקשו שנשבית את הלימודים וזה משהו שאף פעם לא מיהרתי, כי מה נעשה יום אחרי ההשבתה, במידה ולא קבלנו את מה שרצינו? שנכנסתי לתפקיד אמרתי לאוחיון שאצלי אין שביתות, אבל מצד שני יש שני קווים אדומים שלא נאפשר אותם: ביטחון ובטיחות ובמידה ויתערבו במינויים של מנהלים, אלו שני הדברים שאמרנו שנצא נגדם למלחמה, על שאר הדברים אפשר לדבר ולריב ובסוף להגיע להסכמות ואני חושב שהגענו להרבה הסכמות והצלחנו בסופו של דבר לשמור על טובת החינוך".
מה עוד אפשר לשנות?
"להוסיף תקציבים, לעשות חושבים ולראות איך באמצעים הקיימים אפשר להגיעע להישגים טובים יותר. לבנות חזון ותכנון ולראות שכל העיר תהיה מכוונת אליו. שכל אחד יידע מה החזון החינוכי, המטרות והיעדים של החינוך בעיר ולתרגם ולתרום את כל גופים לעשייה חינוכית".
מה אתה מציע למחליפה שלך, איזה טיפ להתחלה קלה?
"להיות קשובה לשטח, לרדת לשטח, להבין את הצרכים של הילדים, של ההורים, שלל צוותי החינוך. אני כל שבוע נפגשתי עם מנהלים, הורים ותלמידים וזה חשוב, להבין מהם את הצרכים. התפקיד הוא תובעני ואין יום ואין לילה וצריך כל הזמן ללמוד ולהשתפר".
מה הכי יחסר לך?
"העשייה למען ילדי העיר. יש אושר גדול שהצלחת לפתור בעיה, לילד ולהורים. ההוריםם מגיעים אלינו בדרך כלל אחרי שהמערכת לא פתרה ואף אחד לא סייע להם ומרגישים שעולמם חרב ואז אנחנו צריכים להפעיל את כל הכישורים והקשרים שלנו ולחשוב איך לעזור להם ושזה מצליח זו הרגשה עילאית, מהדבר הקטן ועד הדבר הגדול".
נמשיך לראות אותך לוקח חלק בעשייה התנדבותית?
"בשלב הראשון אני לוקח פסק זמן ואז כמובן אמשיך לתרום בדברים שאני יכול, תמידד אשמח להעמיד את כישורי לזכות תושבי העיר הנפלאים שלאורך כל השנים ידעו לפרגן ולומר מילה טובה. מה שכן, אני לא מתכוון ללכת לפוליטיקה".
