לכולנו יש 'פילטרים' תפיסתיים בהם אנו משתמשים כדרך לפרש סיטואציות ומצבים. הבעיה נוצרת כאשר הפילטרים של האדם – הדרך בה הוא רואה את המציאות, יוצרים לו תוצאות שונות ממה שביקש לעצמו.
"תפקיד המאמן (הקואצ'ר) הוא ליצור אצל המאומן שינויים אפקטיביים בתפיסת העולם והרגלי החשיבה כדי להגיע לתוצאות הרצויות לו", אומר פז אושרן, מאסטר ומורה מוסמך ל-NLP והיפנוזה, מטפל בשיטת NLP וקואצ'ינג לשינוי תהליכי חשיבה והתנהגויות אוטומטיות.
מתי פונים לקואצ'ינג?
"לקואצ'ינג פונים כאשר מרגישים 'תקועים'. כאשר עשית כל מה שאתה יודע לעשות כדי לשנות מצבים ואינך מצליח ולכן אתה תקוע במקום. זה יכול להיות בכל תחום: במערכות יחסים שאינן מתקדמות או כשאדם לא מצליח ליצור מערכת יחסים, בזוגיות, בקריירה, ביצירת הרגלים חדשים, ועוד".
כיצד אימון יכול לעזור?
"מה שאימון/קואצ'ינג איכותי עושה, הוא לפתוח את החשיבה של המאומן ולהוביל אותו לחשוב באופן שונה ו'מחוץ לקופסה' כדי שיגיע בעצמו לרעיונות ופתרונות חדשים שהוא מרגיש שלם לגביהם, שהם יוכלו לסייע לו. המטרה באימון היא להגיע לתוצאות הרצויות באמצעות שינוי החשיבה.
"כשאדם בבעיה שאינו מצליח להשתחרר ממנה הוא למעשה 'נעול' ונכנס למצב 'סגור'. הוא מרגיש שאין לו מה לעשות כדי לפתור את הבעיה והוא מרים ידיים. בקואצ'ינג, המאמן פותח את החשיבה שלו ומספק לו דרכים חדשות לחשיבה שיצרו תוצאות חדשות ורצויות".
כיצד זה נעשה בפועל?
"בניגוד לייעוץ בו אומרים לאדם מה עליו לעשות, בתהליך של קואצ'ינג אנחנו מנחים אותו למצוא את התשובות לכך אצלו פנימה, ועדיין נשארים מאוד פרקטיים בהשגת התוצאות האפקטיביות.
"שינוי ההתנהגויות של המאומן נעשה על ידי שינוי תבנית החשיבה שלו (האופן בו הוא חושב). התבניות הללו קבועות אצל כל אחד מאתנו ומשתנות מאדם לאדם. על המאמן לאתר את תבניות החשיבה הלא רצויות של המאומן אשר 'תוקעות' אותו ומייצרות לו תוצאות שליליות, ולשנות אותן כך שהוא ישיג את התוצאות הרצויות".
איך מאתרים ומשנים את תבניות החשיבה?
"זה מצריך חדות רבה מהמאמן. עליו להיות קשוב מאוד למאומן כיוון שאנשים מדברים ופועלים בהתאם לתבניות החשיבה שלהם. מספיק שהמאמן יקשיב היטב במהלך השיחה והוא יזהה את הדרך בה המאומן שלו חושב ובעיקר במה הוא מתמקד. מאומן יכול להתמקד למשל ב'מה אנשים חושבים עליו' או ב'מה אנשים ירגישו כתוצאה מההחלטות שהוא יקבל' – זו תבנית חשיבה בעייתית, כיוון שהוא כנראה יתנהג מתוך רצון לרצות ולא מתוך איך שהוא באמת רוצה לנהוג.
"מאומן יכול להתמקד למשל ב'איך לא לעשות טעויות' – גם זו תבנית חשיבה בעייתית כיוון שבלתי אפשרי להימנע מטעויות וחשיבה כזו יכולה לגרום לו להימנע מסיטואציות בהן הוא עשוי להיכשל.
כשאני מוצא את הפוקוס אני יודע לשנות אותו ואת תבניות החשיבה. זה נעשה בעיקר על ידי שאילת שאלות".
זה נשמע כמו פסיכולוגיה קלינית?
"אך זה ממש לא. בפסיכולוגיה שואלים שאלות כדי לקבל מידע. בקואצ'ינג זה שונה – שואלים שאלות כדי לעורר את התהליך החשיבתי.
"דוגמה לכך היא בבית ספר לאנגלית שיש לו פרסומת בעזריאלי – הם שואלים 'איך האנגלית שלך'? זו דרך לשינוי חשיבה של תלמידים פוטנציאליים כך שירצו ללמוד אנגלית כשהם ישאלו את עצמם באמת 'איך האנגלית שלהם' – האם היא ברמה טובה? אולי האנגלית לא טובה מספיק ואולי צריך לשפר אותה וזה יכול לעורר אצלו צורך ללמוד אנגלית וכל זה רק על ידי שאלה אחת.
"השאלות הנשאלות בתהליך קואצ'ינג וב-NLP הן לא לצורך איסוף אינפורמציה, תפקידן הוא לעורר תהליך חשיבתי וכך זה מתבצע.
"בזמן ויכוח עם בת הזוג לדוגמה, לעתים הטונים עולים וכל אחד מנסה לשטח את הטיעונים שלו מבלי להקשיב לאחר. אך אם אחד מהצדדים יפנה לצד השני וישאל 'האם כשאתה צועק עליי זה משרת אותך? אתה חושב שכך אני אהיה קשוב/ה לך? הצד השני מתחיל לחשוב על השאלה, וזה משנה את תהליך החשיבה שלו לגבי התנהלות הוויכוח.
"בקואצ'ינג נשאלות שאלות מדויקות שמעוררות תהליך חשיבתי ופתרון המגיע מצד המאומן, כך שהוא הרבה יותר מתחבר לפתרון וזה גם הפתרון שהכי נוח לו ליישם כיוון שהוא שלו".
פז אושרן מלמד קואצ'ינג בבית הספר פז אושרן בתל אביב ועושה אימוני קואצ'ינג בקליניקה שלו.
למידע ופרטים נוספים:
פז אושרן, מטפל בשיטת NLP
כתובת הקליניקה: ראשון לציון
טלפון: 054-3004305
פז אושרן. צילום עצמי
רוצים להישאר מעודכנים?
כתבה שיווקית
