כאשר זוג מעוניין לפרק את ברית הנישואין עומדות בפניו מספר דרכים לעשות זאת. במדינת ישראל הסמכות לגירושין נתונה לבתי הדין הרבניים בלבד, אולם הסמכות לדון בנושאים אחרים הקשורים לגירושין של בני הזוג כגון תביעת משמורת, מזונות וחלוקת רכוש היא סמכות מקבילה של בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. ההחלטה היכן כדאי להגיש את התביעות הנ"ל היא משמעותית להמשך ההליך.
עורך הדין יוסף עיני הוא עו"ד וטוען רבני מוסמך, המכיר היטב את השפה והכללים של שני בתי הדין הללו.
אל עולם המשפט האזרחי הגיע עו"ד עיני לאחר שסיים 10 שנים ארוכות של לימודי דיינות וקיבל תעודת הסמכה מהרבנות הראשית לישראל ותעודת כושר לדיין אזורי. במקביל, קיבל עו"ד עיני תעודת טוען רבני, המומחה בייצוג בבית-דין רבני. את לימודי המשפטים סיים בהצטיינות והתמחה, בין היתר, בתחום המסחרי-אזרחי, על מנת לצבור ידע וניסיון בתחומים המשיקים לעולם המשפט המשפחתי.
הידע הנרחב וההכרות המעמיקה של עו"ד יוסף עיני עם שני העולמות המשפטיים מהווה ייתרון משמעותי עבור לקוחותיו, "אני יודע איפה הלקוח ישיג יותר ומתמחה בשניהם. אני יודע לבחור בערכאה המתאימה לנושא וללקוח". אך מעל לכל אלו, נמצאת יכולתו המופלאה של עו"ד עיני ליישב סכסוכים, "תמיד עדיף להגיע להסדר בהסכמה שדרכו תדע מה תקבל. בבית המשפט, הכל, כלום או לפחות חלק לא יהיה לפי שביעות רצונך", מסביר עו"ד עיני.
מה ההבדל בין בית-המשפט האזרחי ובית-הדין הרבני?
"בין בית המשפט האזרחי ובית הדין הרבני ישנם מספר הבדלים משמעותיים", אומר עו"ד עיני, "הכרות עם שני העולמות האלה היא קריטית, כך שבחירת הערכאה הנכונה המתאימה תשפיע באופן ממשי על ההצלחה או ההפסד בתיק.
"באופן כללי, בית המשפט האזרחי שומע יותר את עורך הדין ואילו בית הדין הרבני מקשיב יותר ללקוחות. עובדה זו מחייבת את עורך הדין להכין את הלקוח בהתאם לדיון המשפטי בבית הדין הרבני. כמו כן, עדויות קרובים אינן קבילות בבית דין, אולם בית המשפט האזרחי יקבל אותן ויקשיב להן", מוסיף.
עו"ד יוסף עיני. צילום באדיבות עו"ד יוסף עיני
"הבדל משמעותי נוסף נגזר מחוק יחסי ממון. חוק זה נותן לשני בתי הדין סמכות מיוחדת לקבוע חלוקה לא שווה של הנכסים בין בני הזוג במקרים מיוחדים הנובעים ממעשי הבעל או האישה, כמו למשל בגידה. בית הדין הרבני נותן חשיבות למעשה של בגידה ובהתאם לכך יפסוק לחומרה את חלוקת הממון", מסביר עו"ד עיני.
איזו ערכאה עדיפה– אזרחי או רבני?
"התשובה לשאלה זו תלויה בכל מקרה לגופו. ההכרות שלי עם שתי הערכאות מאפשרת לי לבחור בערכאה המתאימה לכל תיק. למשל, במקרה של תביעת מזונות ילדים, הסיכוי לקבל הרבה יותר יהיה דווקא בבית הדין הרבני, מאחר ובית המשפט האזרחי יתחשב בהכנסות שני בני הזוג כאשר הילדים מעל גיל 6, ואילו בית הדין הרבני ישים ברוב המקרים דגש נרחב יותר על הכנסות האב ויטיל על האב חיוב אבסולוטי.
"גם תביעת כתובה במסגרת גירושין הוא נושא ייחודי לבית הדין הרבני. בית הדין הרבני לא יאפשר 'כפל מבצעים' וייקח בחשבון את תביעת הכתובה בחלוקת הרכוש. לעומת זאת, תביעת כתובה מעיזבון נתונה בסמכות בית המשפט לענייני משפחה, אלא אם כל הנוגעים בדבר נתנו את הסכמתם לדון בבית דין רבני. עורך דין שמכיר היטב את שני העולמות יידע להתאים את הערכאה הנכונה, בהתחשב בנכסים הספציפיים של בני הזוג", מדגיש עו"ד עיני.
כיצד אתה מסייע ללקוחות שלך?
"ההכרות המעמיקה שלי עם שתי הערכאות היא משמעותית מאוד, בעיקר בכל נושא הגירושין והנלווה אליו. אני מכיר את ההלכות המתאימות שמהן נובעות ההחלטות ויודע כיצד למצוא את הפסיקה המתאימה לכל מקרה ולהשתמש בה.
"אך מעבר להכרות הרחבה שלי עם המשפט ההלכתי והאזרחי, הכלי המשמעותי ביותר איתו אני פועל היא היכולת שלי להגיע לליבם של שני הצדדים. אני מאמין שהדרך הטובה ביותר ליישב סכסוכים היא באמצעות גישור והידברות וכך אני פועל", הוא מסכם.
עו"ד יוסף עיני
כתובת: מגדל ב.ס.ר 3, רמת גן (גבול בני-ברק)
טלפון: 03-9408383
נייד: 050-6500570
רוצים להישאר מעודכנים?
כתבה שיווקית
