הצפי: עלייה בביקוש לקלינאי וקלינאיות תקשורת. במחלקה להפרעות בתקשורת באוניברסיטת אריאל נערכים

תקשורת והשפה שלצידה, הן בין המיומנויות הבסיסיות אשר מאפשרות לנו כבני אנוש להשתלב בחברה ולהיות חלק ממנה. בעשור האחרון הבינו זאת גם באקדמיה, ומקצועות הבריאות הפכו להיות מבוקשים בקרב הסטודנטים והסטודנטיות. אחד המקצועות שנמצא בעלייה מתמדת והביקוש אליו עולה משנה לשנה, כולל בתחום התעסוקתי הפרטי והציבורי, הוא הפרעות בתקשורת (קלינאות תקשורת), הנלמד באוניברסיטת אריאל במסגרת התואר הראשון במחלקה להפרעות בתקשורת.

לימודי הפרעות בתקשורת שייכים למקצועות הבריאות, ובמסגרתם עוברים הסטודנטים הכשרה באבחון, שיקום וטיפול בהפרעות ולקויות שונות בתקשורת, שפה, דיבור ושמיעה. שוחחנו עם ד"ר מיכל איכט, קלינאית תקשורת העומדת בראש המחלקה להפרעות בתקשורת באוניברסיטת אריאל, שסיפרה לנו על הייחודיות של המקצוע, התחומים שבהם עוסקים קלינאי/ות התקשורת, למי מתאים מקצוע ייחודי זה ועל כך שתחת תואר אחד לומדים שני מקצועות מבוקשים.

"מקצוע הקלינאות תקשורת הוא אחד ממקצועות הבריאות, מקצועות טיפוליים מדעיים שאינם רפואה, כמו פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, תזונה וסיעוד", מסבירה ד"ר איכט, שמציינת שמדובר בתחום מגוון מאוד שהיתרון הגדול שלו הוא שבארץ לומדים שני מקצועות תחת תואר אחד, מדעי השפה והדיבור, ומדעי השמיעה, כל אחד מהם הוא מקצוע ועולם ידע רחב בפני עצמו. "למעשה, מדובר במקצוע אחד, קלינאות תקשורת, שיש בו מספר מקצועות או תחומים. את הידע הרחב הזה, התיאורטי והקליני, לומדים במסגרת התואר הראשון", היא מסבירה ופוסקת שבוגרי המחלקה לא יצטרכו לעשות הסבה מקצועית ואם יחליטו שלא לעסוק בתחום אחד, יוכלו בקלות לעסוק בתחום אחר, מאחר ויש במקצוע גיוון רב. "זה מקצוע מאוד מבוקש. אין קלינאית תקשורת שיושבת בבית מובטלת. כבר עם סיום הלימודים קל להם למצוא עבודה ולהשתלב בשטח. למעשה, הסטודנטיות המצטיינות שלנו מקבלות הצעת עבודה (למשרות סטודנט) כבר במהלך ההתנסויות הקליניות בשנים ג' ו-ד'".

ד"ר מיכל איכט, ראש המחלקה להפרעות בתקשורת באוניברסיטת אריאל צילום דוברות האוניברסיטה

זה תחום שמתאים לכל אחד?
"כמובן שלא. ראשית, הלימודים כוללים קורסים בתחומי ידע מורכבים, כגון רפואה (למשל, פיזיולוגיה, אנטומיה, נוירואנטומיה), פסיכולוגיה, ומחקר, ולכן המסלול מחייב מצוינות אקדמית ואינו מתאים לכל אחד. דבר זה בא לידי ביטוי בספי הקבלה הגבוהים, הן מבחינת ציוני הבגרות, והן הציון בבחינה הפסיכומטרית. שנית, היות ומדובר על מקצוע טיפולי, העיסוק בו מחייב יכולת מעולה ליצירת קשרים ויחסים בין אישיים מאוד טובים. לא לכל אחד מתאים להיות איש טיפול. לכן במסגרת מבדקי המיון לתואר, לצד הציונים הטובים, אנחנו בודקים את ההתאמה של המועמדים לעסוק במקצועות טיפוליים".

מה הכישורים שנדרשים?
"ראשית, נדרשות יכולות למידה מעולות, היות ותכנית הלימודים תובענית מבחינת היקף הקורסים הנלמדים ומורכבותם. נדרשת כאן יכולת להתמודד עם למידה של חומר רב מעולמות תוכן שונים, לערוך אינטגרציה של הידע הנלמד, ולהביא לידי ביטוי ידע תיאורטי לתוך העולם הקליני. נדרשות גם יכולות מחקריות, בעיקר לסטודנטים אשר שוקלים בהמשך להשתלב בתארים מתקדמים (תואר שני ודוקטורט). כמו כן, נדרשים יחסים בין אישיים טובים, אמפתיה, אינטליגנציה רגשית גבוהה, שתהפוך את הסטודנט למטפל טוב, שיכול ליצור קשר עם המטפלים והמשפחות ולגייס אותם לתהליך טיפולי שעשוי להיות ממושך ומורכב".

כמה נמשך לוקח טיפול?
"משך ההתערבות משתנה ממטופל למטופל. יש תהליכים טיפוליים שנמשכים פגישות בודדות ולעומתם ישנם תהליכים שנמשכים שנים, כמו לדוגמה ליווי ילד עם צרכים מיוחדים מינקותו ועד לבגרותו, או אדם לקוי שמיעה שצריך להתאים לו מכשירי שמיעה ואביזרים נוספים לאורך החיים".

"הנושא של האוטיזם ולקויות תקשורת נמצא כיום בחזית"

כאמור, במסגרת לימודי התואר הראשון בהפרעות בתקשורת, רוכשים בשלוש שנים וחצי שני מקצועות נדרשים – טיפול בקשיי שפה ודיבור (Speech Language Pathologist) וטיפול בלקויות שמיעה (Audiologist).

טיפול בקשיי שפה ודיבור כולל בתוכו את תחומי התקשורת, השפה והדיבור. "הנושא של האוטיזם ולקויות תקשורת נמצא כיום בחזית, עם אחוזים גבוהים של ילדים שמאובחנים ושזקוקים לליווי צמוד", מציינת ד"ר איכט. "הקושי המשמעותי שלהם הוא קושי תקשורתי והם צריכים טיפול של קלינאי תקשורת". היא מסבירה שלקויות שפתיות מתייחסות לקשיים שקשורים לרבדי השפה השונים – אוצר מילים, תחביר, דקדוק ושיח. לקויות שפתיות עלולות להופיע לאורך השנים, החל מילדים שמתקשים ברכישת השפה שמגיעים לטיפול כפעוטות, דרך ילדים לקויי שפה ולמידה בגילאי בית הספר, המקבלים סיוע גם בתחום האוריינות (השפה הכתובה), וגם אצל מבוגרים שהיו בעלי יכולות שפתיות תקינות אולם עברו אירוע שגרם להם לפגיעה שפתית נרכשת, כגון אירוע מוחי, תאונת דרכים, חבלה או מחלות נוירו ניווניות כגון אלצהיימר, דמנציה, פרקינסון וכדומה.

בנוסף מתייחסת ד"ר איכט לתחום הדיבור: "בתחום הדיבור קלינאי תקשורת מטפלים בלקויות היגוי ומובנות הדיבור, בהפרעות קול, כגון טיפול בצרידות, גם אצל זמרים ושחקנים עבורם הקול הוא כלי העבודה. קלינאי תקשורת מטפלים גם בתחומי הגמגום והפרעות אחרות בשטף הדיבור, בתחום האכילה והבליעה ועוד. המנעד גדול הן מבחינת תחומי העניין והן מבחינת גילאי המטופלים שלנו".

התחום הנוסף אותו לומדים במסגרת התואר הראשון בהפרעות בתקשורת הוא טיפול בלקויות שמיעה ובמסגרתו רוכשים ידע במדעי השמיעה – מבנה ותפקוד האוזן ומערכת השמיעה ושיווי המשקל. במסגרת לימודי התואר לומדים כיצד לבצע ולפענח בדיקות שמיעה, החל מבדיקת סקר של ילודים שמבצעים בכל בתי החולים בגיל יום, ועד מעקב שמיעתי בטיפת חלב, ולאורך השנים בקופות החולים. כמו כן התחום כולל עבודה עם ילדים לקויי שמיעה, בגנים ובבתי ספר, בדיקות סינון באוכלוסייה הכללית, התאמת אביזרי שיקום ומכשירי שמיעה וכן ליווי של לקויי שמיעה. "לאחוז גבוה מאד של האנשים מעל גיל 65 שנים יש ירידה מסוימת בשמיעה וחלקם צריכים קלינאית תקשורת שתלווה אותם בתהליך האבחון השמיעתי – עריכת בדיקות השמיעה, ובתהליך של שיקום השמיעה, איזה מכשיר כדאי לקנות, ואיך להשתמש בו בצורה מיטבית ולהתרגל אליו", היא אומרת.. לצד זה הקלינאיות עובדות בבתי חולים ואף נמצאות בחדרי ניתוח, על מנת לכוון שתלי שבלול בעת השתלתם בגולגולת של המטופלים. "היריעה מאוד רחבה. יש קלינאיות תקשורת שעובדות בצבא, בתעשיות הביטחוניות, במפעלים בהם יש חשיפה לרעש, וכן במקומות עבודה פרטים וציבורים", מציינת ד"ר איכט.

סטודנטים להפרעות בתקשורת באוניברסיטת אריאל בהתנסות מעשית בבית אקדם, מודיעין – מכבים – רעות צילום דוברות האוניברסיטה

"המחלקה חרטה על דגלה להוביל את התחום בישראל"

העושר המקצועי מביא לכך שהתואר נחשב מאתגר ועמוס מבחינה אקדמית. הלימודים כוללים קורסים ממגוון רחב של תחומים, בהם מדעי יסוד (פיזיקה, מדעי המוח, מדעי החיים), רפואה (אנטומיה, נוירואנטומיה, אף-אוזן גרון, תסמונות התפתחותיות), מדעי השפה והדיבור (למשל, הפרעות היגוי, גמגום, הפרעות קול, בליעה), מדעי השמיעה (אודיולוגיה בסיסית, מתקדמת, ופדיאטרית, הילד לקוי השמיעה), פסיכולוגיה, קורסי מחקר (סטטיסטיקה, שיטות מחקר, כתיבה וקריאה מדעית), ועוד. "בנוסף ללימודים התיאורטיים הרחבים, יש שעות רבות של הכשרה מעשית (פרקטיקום) בשפה ובשמיעה", מסבירה ד"ר איכט שמציינת שכבר בשנה א' יוצאים הסטודנטים לתצפיות קליניות בילדים בעלי התפתחות תקינה, ומתנסים במעבדות שמיעה המצוידות בסימולטורים מתקדמים. בשנה ב' נערכות תצפיות בשלל מסגרות שיקומיות וטיפוליות, בהן מסגרות חינוך מיוחד, עמותות, מרפאות בבתי החולים ובקהילה, מוסדות שיקום ועוד. בשנים ג' ו-ד', השנים הקליניות, הסטודנטים יוצאים לעבודה מעשית באותן מסגרות, ומתחילים בעבודה קלינית (אבחון, טיפול, בדיקות שמיעה) תחת הדרכה צמודה.

בנוסף, במחלקה מקיימים פעילויות רבות שמקשרות בין האקדמיה לקהילה. כך למשל, במסגרת קורס תקשורת תומכת וחליפית, הסטודנטים הכינו "לוחות תקשורת" שנתלו בגני ילדים מיוחדים, במטרה לאפשר להם לתקשר ללא מילים. במסגרת ההכשרה הקלינית בשמיעה, הסטודנטים ערכו בדיקות סינון בבית החולים "אסותא", והסבירו על לקויות שמיעה והשלכותיהן.

לצד הלימודים וההתנסות בשטח, בקמפוס אוניברסיטת אריאל פועל מרכז טיפולי רב מקצועי (מ.ט.ר.) המספק מגוון שירותים לציבור הרחב, החל מינקות ועד גיל מבוגר. המרפאות האוניברסיטאיות קשורות למחלקות הלימוד בבית הספר למדעי הבריאות, וכן למחלקה להפרעות בתקשורת, לכן הרוב המכריע של המטפלים הינו מדריכים, המלמדים את דור העתיד. "הסטודנטים להפרעות בתקשורת עורכים התנסות קלינית במרפאה, והדבר מאפשר קשר הדוק במיוחד בין הלימודים במחלקה לבין העבודה הקלינית בשטח. אנו גאים בכך שחלק מהבוגרים אף משתלבים בצוות המקצועי של המרפאות עם סיום לימודיהם", אומרת ד"ר איכט שמציינת שעם תום הלימודים, הבוגרים נבחנים במבחן רישוי ממשלתי (של משרד הבריאות). "המחלקה להפרעות בתקשורת באוניברסיטת אריאל גאה באחוז גבוה מאוד של מעבר הבחינה הממשלתית".

לאחר סיום התואר הראשון, הבוגרים יכולים להמשיך בלימודים לתארים גבוהים במסגרת המחלקה להפרעות בתקשורת, וכן במדעי הרפואה, במדעי המוח, בחינוך, בבלשנות ועוד. "המחלקה להפרעות בתקשורת באריאל חרטה על דגלה להוביל את התחום בישראל, תוך מתן חינוך איכותי וערכי, עידוד יזמות וחדשנות, וטיפוח אנשי מקצוע מעולים ויצירתיים", מוסיפה ד"ר איכט, שמדגישה שצוות המחלקה כולל אנשי מקצוע מובילים בתחומם שמחוברים לשטח, מכינים את הסטודנטים בצורה הטובה ביותר להשתלבות בשוק העבודה וכל זאת, תוך שמירה על אוירה נעימה ומשפחתית וליווי אישי וצמוד של הסטודנטים לכל אורך התואר.

בין חברי הסגל הבולטים במחלקה ניתן לציין את פרופ' אסתר בן יצחק, קלינאית תקשורת וחוקרת בינלאומית בתחום האוטיזם, שמחקריה פורצי הדרך מהווים בסיס לפיתוח תכניות טיפול והתערבות חדשניות; ד"ר ריקי טייטלבאום סוויד, ראש שירותי השמיעה והדיבור בקופת חולים מאוחדת, בין החוקרות המובילות בתחום האודיולוגיה (מדעי השמיעה), וחוקרת בעל שם בתחום שיקום מושתלי שבלול; ד"ר נעמה קינן מומחית בהתפתחות שפה של ילדים, ומובילה מחקר בתחומי התפתחות השפה התקינה והלקויה, הכולל פיתוח כלי אבחון והערכה ייחודיים בשפה העברית; ד"ר עדי ליפשיץ בן בשט המתמקדת בשיקום נוירולוגי מובילה מחקר חדשני בנושא גרייה מוחית והשפעתה על יכולות שפתיות שונות, ועוד. כאמור, לכל חברי הסגל חיבור הדוק לשטח, דבר המהווה נקודת חוזק משמעותית של התכנית.