מפת השכונות המסוכנות של פתח תקוה נחשפת: איפה יש סיכוי יותר גדול להידבק בקורונה?

כל אחד מאיתנו היה רוצה לדעת מה מצב התחלואה בשכונה שבה הוא מתגורר, ורובכם בטח נחשפתם לפרסומים במלאבס אודות נתוני התחלואה בקורונה בפילוח לפי שכונות. רבים מכם בטח שאלו מדוע קיימת למשל חלוקה לכפר גנים ג' וכפר גנים ג' מזרח, או ששכונת הדר גנים מחולקת על פי משרד הבריאות להדר גנים ולגני הדר. התשובה לשאלה הזו, כמו גם נתונים חשובים מאוד לגבי מצב התחלואה בשכונות ומפת הסיכון של העיר, מצויים אצל דודי אליאס, סמנכ"ל לקוחות ופיתוח עסקי בחברת פוינטס – חברת יעוץ והטמעה, אשר בונה את גבולות השכונות ומספקת נתונים שונים של פילוח האוכלוסייה בכל שכונה ברחבי הארץ לגופים רבים במגזר העסקי והציבורי, וביניהם גם למשרד הבריאות. גולת הכותרת היא כאמור מפת הסיכון מבחינת הקורונה של כל עיר לפי שכונות, מפה אינטראקטיבית המתבססת כמובן על נתוני תחלואה שונים ומתעדכנת בתדירות גבוהה.

אליאס מסביר: "שכונת כפר גנים ג' היא שכונה מאוד גדולה, על פי המפה העירונית הם מתייחסים לשכונה כאזור אחד. אנחנו החלטנו לפצל את השכונה לכפר גנים ג' ולכפר גנים ג' מזרח משתי סיבות. הסיבה הראשונה היא שמדובר בשכונה מאוד גדולה, הסיבה השנייה קשורה לסוגי אוכלוסייה. צריך להבין שבשכונה יש הבדל בין התושבים שמתגוררים באזור המזרחי של כפר גנים, ששם יש אוכלוסייה יותר דתית, לתושבים בחלק האחר. החלוקה של השכונה במקור נועדה לצרכים של המגזר העסקי כמו קופות חולים, בנקים, סופר פארם וכדומה, מאחר ולכל אוכלוסייה יש שוני דמוגרפי, מגזרי ומדד סוציואקונומי אחר. בנוסף, גם הגבולות של השכונה מתבססים על נתונים סטטיסטיים, לא ניתן לדעת באמת כמה תושבים מתגוררים בכל שכונה ותמיד יש פערים מספריים ולכן הנתון הכי קרוב הוא של הלמ"ס שאותו אנחנו מעדכנים".
והדר גנים וגני הדר?
"גם במקרה הזה מדובר בחלוקה שלנו לשני אזורים. שכונת הדר גנים היא דתית על גבול החרדית וגני הדר, שנמצאת בסוף רחוב מנחם בגין, היא שכונה מאוד חרדית כמו בני ברק ואלעד. לכן אפיינו את גני הדר בנפרד ובהתאם לאפיון שלנו גם בנתוני משרד הבריאות היא מופיעה כשכונה נפרדת".

יצוין כי על פי הנתונים מספר החולים הפעילים ל-10,000 תושבים במגזר החרדי בפתח תקוה הוא 373, ואילו במגזר החילוני מספר החולים ל-10,000 תושבים הוא 57. מדובר ללא ספק בפער עצום.
# # # 
שיתוף הפעולה בין משרד הבריאות וחברת פוינטס אינו חדש והחל כבר בשנת 2017, אבל בתקופת הקורונה הוא עלה מדרגה, כאשר המפות והניתוחים של החברה מסייעים למשרד בניתוח הנתונים ובקבלת תמונה מדויקת ומפורטת יותר לגבי מצב התחלואה. "משרד הבריאות בחר להשתמש בנתוני חברת פוינטס כבסיס נתונים מדויק ומפורט יותר מנתוני הלמ"ס וכל רבעון הם מקבלים קובץ מעודכן עם מפת השכונות. בימים אלה כמובן הקשר יותר הדוק", מסביר אליאס. "עד היום כשמשרד הבריאות הגדיר את התחלואה במגזר החרדי, הם ציינו זאת על פי ערים ופספסו את השכונות החרדיות. בפגישה שקיימנו עם משרד הבריאות ועם פרופסור רוני גמזו, הסברנו להם שלא נכון לדבר ברמה של ערים אדומות, אלא להתייחס לכל עיר ברמת השכונות שלה. כי לדוגמא יכול להיות שפתח תקוה היא בכלל ירוקה אבל יש מספר שכונות שהן אדומות ולכן לא צריך לסגור את כל מערכת החינוך בעיר, אלא רק בשכונות נקודתיות. על פי הנתונים שאנו אוספים אשר מתבססים על נתוני משרד הבריאות אנו יכולים לאפיין כל שכונה ולמפות כל עיר. ניתן לנתח את התחלואה לפי המגזרים, שכונות, מצב סוציואקונומי וכמובן שצריך להתיחחס למספר התושבים בכל שכונה. כי ייתכן שיש בשכונה אחת מספר חולים גדול, אבל מספר התושבים בה קטן ולהפך".
# # #
על הבסיס הזה עורכים בחברה מפת מסוכנות לכל הערים בארץ. המפה מציגה את רמת הסיכון על פי ניתוח הנתונים אשר נאספים על ידי החברה אשר משכללת אותם לכדי לדעת את רמת הסיכון בכל שכונה. "המפה היא איננה חלופה למפת הרמזור", מדגיש אליאס, "אלא היא הבנה שלנו של הנתונים שאנחנו אוספים מהשטח". אליאס מוסיף ומסביר: "רמת מסוכנות היא רמת הסיכון להידבקות באזור. רמה 1 היא הנמוכה ביותר ורמה 5 היא הגבוהה ביותר".
איזה פרמטרים לוקחים בחשבון בבניית מפת מסוכנות?
"כמות החולים הפעילים, כמות החשיפות ומקומות שבהם הסתובבו חולים, כמות מבודדי הבית, קצב גידול ותחלואה וכן את ההשתייכות המגזרית של התושבים, מדד סוציואקונומי וצפיפות אוכלוסייה. אנחנו מספיקים נתונים חיצוניים סטטיסטים על האוכלוסייה ומשתמשים בנתונים שמשרד הבריאות מספק באתרים שלו".

נכון לימים אלו יש שכונות מעטות שהן ברמת סיכון נמוכה להידבקות בקורונה, רמה 1. נציין כי יש שכונות גדולות שחולקו לשתי רמות בסיכון כפי שניתן לראות במפה:

מדד סיכון 1:  
בילינסון, כפר הבפטיסטים.

מדד סיכון 2:
נווה גנים, נווה עוז, בת גנים, רמת סיב, פסגת הדר.

מדד סיכון 3:
אחדות, אם המושבות החדשה, אם המושבות הוותיקה, כפר אברהם, כפר גנים ב', כפר גנים ג', כפר גנים ג' מזרח, מרכז העיר דרום סלנט פינס, נווה עוז החדשה, עין גנים, קרול, קרית אלון, קרית דוד אליעזר, שיכון הפועל המזרחי, חן הצפון. שיכון מפ"ם, שיפר, תקומה.

מדד סיכון 4:
השוק, התחנה המרכזית, יוסטפל, כפר גנים א', מחנה יהודה, מרכז העיר אוסישקין חיים עוזר, מרכז העיר דרום אחד העם קלישר, מרכז העיר דרום בלפור ברנדה, מרכז העיר דרום הרצל סלנט, מרכז העיר דרום קמפוס גולדה השרון, מרכז העיר דרום רוטשילד אחד העם, מרכז העיר וולפסון אחד העם, מרכז העיר חובבי ציון ההסתדרות, מרכז העיר רמב"ם- הס, נווה גן, נווה דקלים, צמרת גנים וקרית אליעזר פרי, קרית הרב סלומון, קרית חזני, רמת ורבר, שערייה.

מדד סיכון 5: 
גני הדר, הדר גנים, מרכז העיר ההסתדרות הרצל, עמישב, קרית מטלון.

ליחצו כאן כדי להיכנס למפה האינטראקטיבית של פוינטס עם נתוני התחלואה בפתח תקוה לפי שכונות

(הקישור הוא למפה מעודכנת להיום, המפה באתר פוינטס מתעדכנת מידי כמה ימים).

מפת רמת הסיכון של השכונות בפתח תקוה באדיבות חברת פוינטס

# # # אליאס, הוא יליד פתח תקוה ובשנים האחרונות מתגורר בשכונת כפר גנים ג'. "אשתי ואני ילדי העיר. עזבנו את פתח תקווה ולפני שמונה שנים חזרנו לעיר כאשר נולד הבן שלנו, על מנת להתגורר ליד המשפחה", הוא מספר. "אני מאוד אוהב את פתח תקוה וחי אותה. אני מאוד מחובר לשכונה, הילדים שלי לומדים במוסדות חינוך בשכונה וטוב לנו".
מה אתה חושב על כך שהעיר מוגדרת כאדומה?
"ראינו דוגמאות מירוחם ומכפר קאסם שהעירייה לקחה את הטיפול בתחלואה לידיים שלה, בכל מה שקשור לקטיעת שרשראות ההדבקה וסגירת מוסדות. יש בהחלט מה לשפר בהתנהלות של העיר, מול הנתונים הקשיים".

דודי אליאס

אליאס עובד בחברת פוינטס החל משנת 1999. "החברה נוסדה בשנת 1995 ואני הצטרפתי כמה שנים אחרי. התחלתי בתור עבודת סטודנט והתקדמתי בכל קשת התפקידים בחברה", הוא מציין. החברה נותנת ייעוץ בנושאי תובנות מרחביות (Location intelligence), לחברות גדולות בארץ במגזר העסקי והפרטי כגון קופות חולים, חברות ביטוח, בנקים, חברות אשראי, רשתות קמעונאות ועוד, ומסייעת בניתוח השטח, שימור לקוחות, גיוס והעמקת פעילות וניהול סיכונים ובניית בסיסי נתונים ייחודים.
איך זה נעשה בפועל?
"כדי לתת לארגון המלצה איפה מומלץ לו לפתוח את הסניף הבא שלו, אנחנו מנתחים את נתוני הארגון ואוספים מידע תומך מהסביבה. אנחנו לומדים על האוכלוסייה שגרה מסביב, מנתחים את שווי הלקוח לחברה, בונים מודל חיזוי שאומר מה הכדאיות לפתוח חנות או סניף באותה שכונה ומה הצפי לפדיון נכון להיום וגם בעתיד הבינוני עוד שנתיים וחמש שנים על בסיס נתוני בנייה עתידיים".
והחיבור הנוכחי מול משרד הבריאות, הוא בטח מאתגר במיוחד?
"כן. אנחנו מנסים לתרום מיכולתנו למרכז מידע וידע לאומי, בהבנה של הגאוגרפיה והניתוח המרחבי, בשימוש נתונים גאוגרפיים כנתונים תומכי החלטה. בעינינו לגאוגרפיה יש משמעות גבוהה יותר להתארגנות ליציאה מהסגר ועוד יותר ברמה של ניהול ההתפרצות הבאה, אחרי שהמדדים ירדו".
כלומר?
"ברגע שהמדינה תהיה ירוקה, צריך לעקוב טוב טוב אחרי אזורים שהם במגמת התפרצות ולעצור אותה לפני שמתחילה תחלואה חוזרת. זה יכול להיות בשיתוף פעולה עם קופות החולים, מד"א, תעדוף אזורים לבדיקות סקר, יצירות קשר עם אוכלוסיות בסיכון וגם תרומה של מידע לגופים שיוכלו לקיים הערכה בשטח. אני חוזר לנושא הרמזור ומדגיש שהמפה צריכה להיות ברמה של שכונה ולא ברמת עיר, וכך נוריד את התחלואה".

הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו