לאור העלייה בתחלואה והתפשטות זן האומיקרון, גם מרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית, נרתם למאמץ הלאומי ופותח בימים אלה את שעריו לחיסוני ילדים בגילאי 5 – 11. בנוסף נפתח מחקר ייעודי לילדים שיתחסנו בבית החולים, על מנת לתרום לאיסוף מידע עדכני על הסטאטוס החיסוני של הילדים בישראל.
שוחחנו עם ד״ר ליאת אשכנזי הופנונג, מנהלת מחלקת אשפוז יום ומרפאת פוסט קורונה במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית, בניסיון להבין מה מצב התחלואה הנוכחי בקרב ילדים ומה צפוי לנו בתקופה הקרובה. "בשלב זה אין ילדים שמאושפזים עם קורונה", היא אומרת ומוסיפה: "לעומת זאת בימים אלה אנחנו רואים תחלואה משמעותית דווקא בעקבות שפעת. כרגע מאושפזים אצלנו ארבעה ילדים עם שפעת, מתוכם 2 בטיפול נמרץ".
עם זאת, ד"ר אשכנזי הופנונג מזהירה כי המצב הנוכחי לא מעיד ולא מרמז על המצב העתידי. לדבריה, כרגע אנחנו עוד בתחילתו של הגל והתחלואה הקשה בילדים עוד יכולה להשתנות. "צריך לומר שבאנגליה בגל האומיקרון ראו עלייה באשפוזי ילדים שלא היו מחוסנים, מגיל לידה ועד גיל 5 שנים, עם מחלה דמויית ברונכיוליטיס. זו מחלה שאנחנו מכירים מוירוסים נשימתיים אחרים, ופוגעת בדרכי הנשימה התחתונות", היא מסבירה ומציינת כי "כרגע אנחנו עוד לא רואים את זה בארץ, אבל ערוכים לתרחיש שזה יקרה".
מהם הסימפטומים הבולטים של האומיקרון?
"אנחנו רואים יותר זיהומים של דרכי הנשימה העליונות ופחות של דרכי הנשימה התחתונות. כלומר ירידה לדרכי הנשימה התחתונות הוא אחד הסיבוכים שעלולים לקרות במקרה של האומיקרון. לפחות זה מה שראו בגל האומיקרון באנגליה".
למה בעצם לחסן ילדים?
"הסיבה לחיסון ילדים היא לא המחלה עצמה, כיוון שהסיכויים לסיבוכי קורונה בילדים בריאים הם נדירים. אך כדאי לחסן, כדי למנוע את הסיבוכים ארוכי הטווח של המחלה שזה הפימס והלונג קוביד. כרגע מוקדם לדעת מה יהיו השפעות האומיקרון על הסיבוכים ארוכי הטווח, למול השפעות זן הדלתא".
רוצים להישאר מעודכנים?
לדבריה, בבית החולים מתכוננים לתרחיש בו תהיה עלייה משמעותית בכמות המאושפזים בעקבות סיבוכים שכאלה. "יש תוכניות וגם דברים פרקטיים שבוצעו כדי להיערך למצב כזה", היא אומרת, "למשל, הקימו קומה נוספת, למצב בו מספר אשפוזי הפימס יעלה בצורה משמעותית או לחילופין יתחיל מצב דומה למה שראינו באנגליה. בגלים הקודמים היה לנו מספר חולים משמעותי עם פימס (דלקת רב מערכתית, מג"ד). בכל הארץ היו כ-250 חולים, אך כמרכז שלישוני (בעל ציוד רפואי ייעודי ומתקדם שדורש מומחיות לשם הפעלתו – מג"ד), העבירו אלינו הרבה ילדים עם פימס שנזקקו לאקמו למשל. יש מוכנות של צוות, של ציוד ואף של מיקומים חדשים בבית החולים למקרים אלה".
ומה לגבי בטיחות ויעילות החיסון?
"אם בהתחלה נשענו בעיקר על המחקרים של פייזר, כיום יש לנו הרבה יותר מידע. יש לנו 9 מיליון מנות חיסון שניתנו לילדים בארה"ב. בין היתר ניתן לראות כי דלקת שריר הלב לאחר חיסון, ממנה דאגנו, נמצאה כסיבוך מאוד נדיר של 4 למיליון בילדים בני 5-11, כאשר אצל בנות זה אף 2 למיליון. כלומר, רוב הילדים עוברים את החיסון בצורה קלה, כאשר התסמינים שיכולים להיות אחרי החיסון הם קלים, זמניים וחולפים בתוך ימים בודדים כמו עייפות, כאב ראש וכאב מקומי באזור ההזרקה. מבחינת יעילות, החיסון יעיל במניעת מחלה תסמינית קשה בזנים קודמים ב95%, ייתכן ולאומיקרון יש יעילות פחותה, אך עדיין היא קיימת. כמו כן, ממש עכשיו יצאו שני מחקרים שהוכיחו שבמתחסנים יש 91% פחות פימס. בנוסף, מי שחוסן וחלה בפימס לא נדרש לתמיכה נשימתית, טיפול נמרץ או אקמו לעומת 40% ממי שחלו אך לא חוסנו – זו בשורה משמעותית להורים. בנוגע ללונג קוביד, אין כרגע מחקר בילדים, אך יש הוכחות שהולכות ומתבססות לכך שהחיסון יעיל בסיבוכים ארוכי טווח".
ד"ר אשכנזי הופנונג אומרת כי לחיסון יש יתרון אדיר נוסף, בפן הנפשי של ההורים והילדים כאחד. "כולם בטוחים שבית ספר ושגרה משמעותה בריאות נפשית. אני חושבת שזה שיקול מרכזי כשיש כזו תחלואה, שילד מחוסן יכול להמשיך בשגרת חייו ולהגיע למוסדות החינוך", היא מסבירה וממליצה למי שלא יכולים להתחסן לצמצם עד כמה שניתן מפגשים ללא מסיכות במקומות סגורים. "זכינו שאנחנו גרים במדינת ישראל, שבה גם בחורף מזג האוויר נוח ואפשר לקיים פעילות בחוץ".
במרכז הרפואי שניידר מציינים כי המחקר שייערך, יבדוק את רמת הנוגדנים לווירוס הקורונה לפני החיסון ועד לחצי שנה אחריו. ההשתתפות במחקר כוללת ביצוע של מספר בדיקות דם, ומאפשרת בקרה שוטפת על רמת הנוגדנים ומעקב צמוד של מומחי שניידר אחר תופעות לוואי. מתן החיסון ובדיקות המעקב יבוצעו על ידי צוות אחיות ורופאי מרכז שניידר, ברחוב קפלן 14, פתח תקווה.
ההגעה לחיסונים בהרשמה מראש בלבד בלינק: http://bsms.bz/Inbbc
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
