גם לב מלאכותי יכול להישבר, אבל הבשורות הטובות הן שאפשר לתקן אותו, כנראה ביתר בקלות מאשר לב אמיתי. כך קרה לאחרונה בבית החולים בבילינסון מקבוצת הכללית כאשר בוצע תיקון מורכב ונדיר של לב מלאכותי (LVAD מסוג HeartMate 3) בצנתור, לטובה שוסטר, חולת לב בת 72, על ידי צוות המערך לקרדיולוגיה. התיקון בוצע באמצעות טכניקת צנתור שהומצאה במיוחד לצורך הפעולה, ללא פתיחה חוזרת של בית החזה וללא צורך בהרדמה כללית ו/או חיבור למכונת לב-ריאה.
שוסטר פנתה למיון לאור חולשה כללית, סחרחורות וחוסר יכולת לבצע מאמצים, "כמו שהייתי לפני השתלת הלב המלאכותי", לדבריה. היא אושפזה למשך מספר ימים בטיפול נמרץ לב בבילינסון, במצב לבבי קשה, עד כדי כך שלא ניתן היה לנתח אותה שוב על מנת להשתיל לה לב מלאכותי חדש או לב מתורם.
בבירור של מחשב המשאבה נראתה תקלה בתפקוד המשאבה. לשוסטר בוצעו בדיקות דחופות שכללו אקו לב ו-CT לב שהדגימו חסימה במוצא המשאבה של הלב המלאכותי, בנקודת החיבור לאבי העורקים. מדובר בסיבוך נדיר ומורכב לטיפול בניתוח, כך שתיקון הלב המלאכותי בצנתור היה בעצם המוצא האחרון ובעל הסיכויים הרבים ביותר של החולה להתאושש.
פרופ' רן קרונובסקי וד"ר חנה וקנין אסא
בישראל יש כ-120 מושתלי לב מלאכותי, שחיים ומתפקדים באופן מלא למרות מחלה לבבית קשה. הלב המלאכותי מהווה ברוב המקרים כגשר עד שמתאפשרת השתלת לב מתרומה, אך בחלק מהמקרים המטופלים עוברים השתלה של לב מלאכותי כטיפול קבוע. עם הלב המלאכותי אפשר לחיות באיכות חיים טובה אף יותר מ-10 שנים. הלב המלאכותי מסוג HeartMate 3 מושתל כתומך לצד השמאלי של הלב ומהווה מעקף נוסף לזרימה הטבעית של הדם דרך אבי העורקים. הלב המלאכותי שואב את הדם מחלל הלב השמאלי ודרך מוצא המשאבה מעביר את הדם ישירות לאבי העורקים, בכך מביא לאספקת דם טובה לשאר האברים בגוף ובכך משפר את תפוקת הלב הרגיל.
תיקון הלב המלאכותי אצל שוסטר בוצע בשני שלבים. בשלב הראשון, המצנתרים נכנסו באמצעות צנתר שהוחדר מהמפשעה אל אבי העורקים (האאורטה) ומשם הם הגיעו לצינור המוצא של משאבת הלב המלאכותי שהיה סתום. בשלב השני, לאחר ניפוחי בלון, הצוות השתיל תומכן עורקים (באמצעות סטנט מכוסה ברקמת בד דקה), התומכן הביא לפתיחה מחדש של שתל המוצא של המשאבה שהיה חסום ובכך אפשר למשאבת הלב המלאכותי לעבוד שוב באופן תקין ולהזרים דם עשיר בחמצן לכל איברי הגוף.
רוצים להישאר מעודכנים?
צוות רפואי נרחב של קרדיולוגים ממערך הלב, מנתחי לב, מומחי דימות וצוות הרדמה בבילינסון היו ערוכים לכל תרחיש אפשרי במהלך הפעולה שהתבצעה בהצלחה וללא סיבוך, בעוד המטופלת נשארה ערה. פעולות בודדות מסוג זה בוצעו בעולם ולראשונה בוצעה פעולה שכזו בארץ. צוות המצנתרים שביצע את הפעולה כלל את ד"ר חנה וקנין אסא, מנהלת מכון הצנתורים, פרופ' רן קורנובסקי, מנהל המערך לקרדיולוגיה, ובשיתוף עם ד"ר בן בן אברהם, מהיחידה לאי ספיקת לב ומעקב מושתלי הלב בבילינסון ופרופ’ ירון ברק, מנהל היחידה להשתלות הלב ממחלקת לב חזה בבילינסון.
פרופ' רן קורנובסקי, מנהל המערך לקרדיולוגיה, אמר: ״אנו מרוצים מכך שהצלחנו לעזור למטופלת שלנו, נדרשנו ליצירתיות ותעוזה ואני שמח שעמדנו במשימה, זאת בהחלט פריצת דרך ברפואת צנתורי הלב בתחום שעוד יאתגר אותנו רבות בעתיד היות והשימוש בלבבות מלאכותיים צפוי להתרחב".
ד"ר בן בן אברהם ממערך הקרדיולוגיה, אמר: "נדרשנו לחשיבה מחוץ לקופסה על מנת לפתור בעיה לבבית מורכבת, החולה תפיק תועלת רפואית רבה מהפעולה שביצענו, ותוכל לתפקד באופן מלא כפי שהייתה קודם לכן. בנוסף, הגישה המוצלחת הזו לפתרון הבעיה תהווה אפשרות טיפולית נוספת למקרים דומים שיכולים להיות בעתיד".
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
