שלמה צדוק צילום זאב שטרן
"רחוב הפרסים". את הטור אני כותב בשבת כשאני די נסער. ברחוב יש אווירה עצבנית ומתישה של רוחות מלחמה. את האש מדליקים האייטולות מחרחרי ריב ומדון ומעלים לי את הסעיף. אני כותב עם שכל אבל חושב עם הבטן. לגמרי במקרה ( ואולי מסר מהאל?!… ) אני מקבל ברשת צילום של שלט שבו כתוב: "רחוב הפרסים". את הצילום שלח לי חבר עם שאילתא מצחיקה/רצינית: "תגיד ד"ר, יש באמת רחוב כזה?! אולי בפתח תקוה?! אם זאת לא בדיחה אז על מה ולמה נתנו רחוב לפרסים?!". בלי ספוילרים. חכו לסוף.
ציטוט מלחמה. "מחט נגועה מצדיקה את שריפת ערימת השחת כולה". מי אמר?! וואללה לא זוכר אבל יש בזה משהו. האם אני מתכוון שכדאי למדינתנו האהובה לגרום עכשיו לתוהו ובוהו? ממש ממש לא! ההיפך. זה טור אנטי מלחמתי בעליל. טור שמתחנן: לא נשחק לידיים של האייטוללות ונספור עד 10. וגם שאלות ותהיות כלפי כמה כסילים מקרב עמנו יש בטור. וגם סיפור חשאי וסוד קטן על פיסטוקים.
היהודים אינם רוצים לא מלחמה ולא מבצע. חד משמעית לא! ושילכו לעזאזל כל מחרחרי הריב והמדון מאיראן. האייטולות מדכאי נשים וזכויות אדם. מה יש להם להכניס אותנו למעגל דמים עכשיו? אין לנו שום סכסוך טריטוריאלי עם שליחי האל המזויפים הפרסים האלו. תואמי רשע. בטלני האל ההזויים האלו מפרס מחרבים את מדינתם והעיקר לחרב את מדינת ישראל. לכו מכאן קנאי חושך מטורללים. מהיכן נפלתם עלינו ככה?
העם הפרסי לא איתם. נשבע לכם מידע אישי וממקורות יודעי דבר הבאים בצל קורתנו בשכונה: העם האיראני סולד ממדליקי לפידי המלחמה האלו. האיש הפשוט סולד מחכמי דת שנהנים להצית חביות חומר נפץ וכמו נירון קיסר הם יושבים ומנגנים בגיטרה כשהם רואים אש, מדורות ותמרות עשן.
סיפור אישי. לא מזמן כתבתי כאן, ככל שהיה אפשר, על ההרפתקה שלי בפרשת המטוס האיראני החטוף בשנת 1995. אפילו הבאתי תמונות משם. נשבע לכם: אפילו ציוץ אנטי ישראלי אחד לא הושמע שם! רק הערצה לנרטיב היהודי. אגב, נותר לי רק לפגוש את החוטף ריזא ג'יאברי. הוא בתהליך גיור ומחפש כלה יהודיה.
אנחנו ננצח. כולי תחנונים למי ששומע ו/או קורא: עשו הכל שהגזרה לא תתחמם ושאף שערה של חייל לא תיפול. אין לנו כוח לזה. אין אף מנהיג יהודי שרוצה מלחמה. אין! אנחנו העם המוסרי ביותר בעולם. אנחנו עם סגולה ושימותו כל הקנאים. למוסלמים יש שאהידים. ליהודים אין. כי הדי.אנ. איי היהודי הוא די.אנ. איי של שלום. לא של מלחמה. אבל אם המנוולים יכניסו אותנו למלחמה אז אנחנו חייבים לנצח אותה. היהודים צריכים לנצח בכל המלחמות ואסור להם להפסיד אפילו מלחמה אחת. זאת תהיה מלחמת מגן צודקת וזאת על פי כל דעת התיאורטיקנים והמומחים לאתיקה של מלחמות. לכו לספרו של מייקל וולצר – "מלחמות צודקות ולא צודקות". מלחמות ישראל היו צודקות.
כסילות מרושעת. ויש גם מנוולים מהצד הישראלי. וגם מהצד היהודי. "ביבי מדליק מדורות ומפיל מטוסים כדי להשכיח את פרשת הצוללות והסיגרים". האם מדובר בכסילות?! האם זאת רשעות?! אני חושב שמדובר בכסילות מרושעת. צריך לבוז לשולי מחנה השמאל מחרחר המלחמה ולעשבים השוטים שגדלו במחנה הזה. נפלתם על השכל.
התקשורת. דחיל רבקום: אולי תעברו כבר עכשיו לשגרה?! אני יודע שאתם חייבים לכתוב ולברבר ללא הרף. למלא עמודים. להוציא עוד מהדורה מיוחדת. לשדר עוד מבזק. ועוד יומן. ועוד גל פתוח. ולהביא עוד מומחה לכלום ולהשמיע עוד אסטרטג לשום דבר. להקשיב לעוד שר. לעוד גנרל במיל'. אני חושש שכל הדברים האלו רק מוסיפים עוד קיסם למתח. הלו: אולי תנסו לדבר יותר על כדורגל ואירוויזיון?
סוד ללא אחריות. בתחילת האלף השלישי נרשמה בישראל תקופת יובש נוראית. של פיסטוק חלבי. הנרקומנים של הפיסטוק חלבי היו בקריז ובדודא כל סופ"ש, יען כי לא היה פיסטוק איכותי בשוק. אבל לפתע, אי שם בערך ב־2008 הוצף לפתע שוק לוינסקי בתל אביב בכמויות אדירות של פיסטוק חלבי משובח. מהגדולים האלו. כל הנרקומנים קמו לתחייה. מה בדיוק קרה?! הנה הסיפור החשאי. ישראל ואיראן הגיעו להסכמות בענין כלכלי מסוים שבעקבותיו העבירו היהודים לפרסים מזונות מסוגים שונים וגם קידמו לאיראנים מהלך דיפלומטי כלשהו אצל האמריקאים. בתמורה קיבלנו טונות של פיסטוק חלבי לעילא ולעילא. יעני מה זה מלמד?! יעני זה מלמד שאפשר לסדר הכל דרך הבטן. לא צריך מלחמות.
רוצים להישאר מעודכנים?
מרפאת מין?! בחזרה ל"רחוב הפרסים". במלאבס מתגוררים רבים מבני הקהילה האיראנית המשובחת והנהדרת אבל רחוב של פרסים קיים רק בחיפה. שוטטתי ברחוב המשעמם ומצאתי סיפור מעניין. יש שם מרפאה שנקראת "מרפאת הפרסים". מה הייחוד שלה?! מדובר במרפאת מין. האם זה קשור לאייטוללות?! תחליטו לבד.
שתשקוט ארצנו מאות שנים.
