דוד חג'ג'
דוד חג'ג'
"יותר מתחושת המחסור וההתמודדות היום יומית כיצד להסתדר עם הגמלה החודשית, זקוקים ניצולי השואה לתשומת לב, לאוזן קשבת, למי שיבוא יום יום ויסייע בדברים הקטנים, כי לא תמיד לניצול השואה יש משפחה שתעשה זאת. זו אחריות של מדינת ישראל, זו אחריות שלנו כחברה להעניק לניצולים את כל הצרכים הפיזיים, הכלכליים והחברתיים בכדי שירגישו בטוח, שירגישו נוח. אסור שירגישו שננטשו. יש לגייס את כל המשאבים שיש לנו: בני נוער, שרות לאומי, מתנדבים, שיעמדו בקשר יום יומי עם ניצולי השואה, בכדי לוודא שלא חסר להם כלום. גופי הרווחה חייבים להיות אלה המובילים את הטיפול בנושא חשוב זה. מדינת ישראל מעניקה סל שירותים לניצולי השואה, תקציב המועבר ברובו מממשלת גרמניה, התקציב מיועד כולו לרווחתם של ניצולי השואה, החל מגמלה חודשית ועד טיפול רפואי בחינם, תרופות במחיר מסובסד, טיפולי שיניים ועוד. ואם אחרי כל זה יש ניצול שואה אחד שמרגיש שהמדינה לא מתייחסת כנדרש או התקציב לא מספיק לצרכיו, אז זה כישלון של כולנו". (חג'ג' הוא פעיל חברתי).
איציק אדורם
איציק אדורם
"המדינה אינה מתייחסת כראוי לניצולי השואה. אין חולק על כך שמדינת ישראל היא מדינת העם היהודי ובין היתר קמה על מנת לקלוט את שארית הפליטה שעלתה לארץ בדרך לא דרך לאחר ששרדו את ההשמדה ההמונית שביצעו הנאצים בעם היהודי. בעיני יחס נאות כלפי ניצולי השואה הוא בראש וראשונה מתן אפשרות לחיות את השנים שנותרו בכבוד ואת זה המדינה יכולה וצריכה להסדיר במיידי. רק בשנים האחרונות בוצעו תיקוני חקיקה שונים למען אוכלוסייה זו וניתנו עבורם הקלות שונות, למשל בנושא רכישת תרופות ועוד. מספר ניצולי השואה הולכים ומתמעטים משנה לשנה ומוטב שמוסדות המדינה וגורמי הממשלה השונים יפעלו במיידית לשיפור תנאיהם ולהיטיב עמם בערוב ימיהם. פעולה שהייתה צריכה להיעשות בעיני מזמן. המדינה קיבלה הון עתק מגרמניה עבור אותם הניצולים, כסף שנתקע בקופת המדינה ולא עבר לניצולים. בעיני זהו עוול משווע. מדינת ישראל לאחר 70 שנה הינה מדינה ריבונית וחופשית, מדינה חזקה ואני באמת חושב שיש לתת לאותם ניצולים אשר עדיין חיים בקרבנו ומתמעטים משנה לשנה הכל על מנת להקל על חייהם בזמן שעוד נותר להם לחיות. אני חושב שהמדינה אינה עושה את כל שהיא יכולה לעשות עבור אוכלוסייה זו. אני תקווה שעוד ייעשה והמעטים שעדיין בקרבנו יזכו לעדנה בערוב ימיהם. זה המעט שאנו כעם יכולים להעניק לניצולי השואה לאחר ששרדו את התופת במחנות ההשמדה של הנאצים". (אדורם הוא איש עסקים ופעיל חברתי).
אופירה אבירם
אופירה אבירם
"המדינה לא עושה מספיק עבור ניצולי השואה. עשרות אלפי ניצולי שואה בישראל עדיין מתקשים לשרוד ולממן צרכים בסיסיים. 'אין לי אף אחד בעולם ואין לי כסף לכלום, אני מתנייד בכיסא גלגלים ורוב היום אני בבית עם המטפלת הסעודית שלי', כך אמר בלב כבד ניצול שואה ערירי בן 75. רובם מתקיימים מקצבת זקנה, חלקם מוותרים בשל הבירוקרטיה ממשלתית שהיא בלתי אפשרית בדרך למימוש הזכויות ולקבלת סיוע כלכלי. המדינה קיבלה הון בשם הניצולים ולא באמת דואגת להם כפי שהייתה אמורה. פעם בשנה מגיע יום השואה וכולם נזכרים שצריך לדאוג לניצולים. קיים פער עצום בין ההכרזות לבין המציאות. יש לציין לשבח את הצד היפה של החברה הישראלית והרצון לסייע לאוכלוסיה זו בעיקר מצד עמותות וארגונים". (אבירם היא נומרולוגית).
צביקה שטרן
צביקה שטרן
"לצערי ניצולי השואה המעטים שעוד חיים בינינו, רובם חיים מתחת לקו העוני. מדי שבוע אנו שומעים חדשות לבקרים על ניצולי שואה שחיים בדירות מתפוררות, בקור, בעוני ובמצב מחפיר. המדינה אינה עושה כמעט מאומה. הכספים שמגיעים לניצולי השואה היקרים כנראה מגיעים למקומות אחרים. ואז אנו שומעים על ח״כ כזה או אחר שיוצא בהצהרות שעוד רגע תוקם 'ועדה דחופה'. בפועל לא קורה שום כלום. המדינה שכחה את ניצולי השואה. צריך לדאוג עכשיו ומיד לכל ניצול שואה לתקציב שיאפשר לו לחיות בכבוד את מעט השנים שעוד נשארו להם". (שטרן הוא פעיל בכפר גנים ג').
