בית הכנסת הגדול. צילום זאב שטרן
בית הכנסת הגדול. צילום זאב שטרן

שאלנו את הפרלמנט על הסטטוס קוו בעיר, והכנו לכם סקר מיוחד, כנסו והצביעו

מה חושב הפרלמנט שלנו על הסטטוס קוו בעיר? ומה אתם חושבים? כנסו והצביעו בסקר

פורסם בתאריך: 30.9.17 20:59

 

שאלה אחת בשבוע לפרלמנט: האם אתם מרוצים מהסטטוס קוו בעיר? כנסו לסקר שבסוף הטקסט והצביעו

 

איציק אדורם

איציק אדורם

איציק אדורם

"פתח תקוה היא עיר מורכבת ויש בה שיעור גבוה של תושבים המשתייכים לציבור הדתי, לציבור החרדי ולצדם כמות גדולה של תושבים חילוניים. הלכה למעשה החילוניים הרוב בעיר. יחסי דתיים חילוניים ידעו עליות ומורדות לאורך השנים ותקופות סוערות. בשנים האחרונות אני מבחין ברגיעה והלכה למעשה למיטב הבנתי כל ציבור מבין ומכבד את צרכיו של הציבור שמנגד. על רקע טענות שונות שעולות באחרונה, אני אומר כאן בריש גלי שלכל ציבור מגיע תקציב בהתאם לצרכיו ואל להנהלת העיר לפגוע בציבור אחד על חשבון הציבור האחר. טוב לנו שהעיר שקטה ורגועה ואין עימותים בין דתיים חילוניים. לסיכום, כל צד חי את חייו בעיר לפי אמונתו וכל צד ראוי שיקבל המגיע לו על פי צרכיו. אם נקפיד על הנ"ל, קרי לשמור על הסטטוס קוו, נזכה לעוד שנים רבות של רוגע ושלווה בעירנו". (אדורם הוא איש עסקים ופעיל חברתי)

ליאורה ליבוביץ

ליאורה ליבוביץ

ליאורה ליבוביץ'

"שאלת הסטטוס קוו בפתח תקוה הפכה דווקא באחרונה למהותית יותר. במשך שנים רבות נשמר הסטטוס קוו בקפידה. מרכז העיר התאפיין באורח חיים שקט ושליו ובאזורי התעשייה והבילוי אפשרו את פתיחתם של עסקים בשבתות ובחגים. כך יצאו כל הצדדים מרוצים. באחרונה מתגברת התחושה ברחבי העיר כי הסטטוס קוו משתנה והאיזון בין החברה הדתית לחילונית מופר. פרסומים רבים בעיתונות ממחישים כי מבני ציבור רבים יותר ניתנים לציבור הדתי,  לעיתים ללא קשר לאזור הגיאוגרפי וכך במעוזים חילוניים לגמרי מוקמים מוסדות שאינם מאפיינים את השכונה. מעבר לכך, נדמה כי בהקצאות העירוניות ובתמיכות בעיקר מככבות עמותות בעלות צביון דתי, כאשר העמותות החילוניות בהן לדוגמא האגודה למען החייל מקבלות סכומים נמוכים. ראוי כי בעיר בעלת אוכלוסייה מגוונת כמו בפתח תקוה יישמר הסטטוס קוו ומעבר לכך יינתנו הקצאות מבנים ומשאבים על פי הגודל באוכלוסיה וכמות השימוש, תוך הבנת אורח החיים אחד של השני. יש להעניק שירותים לכולם, אך חשוב לשמור על השוויון ועל מפתח הרגישות והסובלנות אחד של השני. ולדעתי, את המפתח הזה הנהלת העיר הנוכחית איבדה". (ליבוביץ' היא בעלת משרד יח"צ)

עו"ד אלון וולקוביצקי. צילום זאב שטרן

עו"ד אלון וולקוביצקי צילום זאב שטרן

אלון וולקוביצקי

"הסטטוס קוו הממשלתי המרכזי מכיר בצורך של הקבוצות היהודיות במדינת ישראל לחיות זו בצד זו למרות חילוקי הדעות בכל מה שנוגע ליחסי דת ומדינה. הבעיות מתחילות ברשויות המקומיות שם הוא הפך לנזיל יותר, וכמעט ולא ניתנת הזכות לבקרו. ככלל הסטטוס קוו כסוג של מנגנון ליישוב ופתרון בעיות בין דתיים לחילוניים הנו מבורך, אולם דומה כי בפתח תקוה הפכה בשנים האחרונות הברכה הזו לקללה רמה וכאובה. שכונות בעלות צביון חילוני הופכות לחרדיות, ומשיקולים פוליטיים קואליציוניים עירוניים, על ידי מסירת שטחים ציבוריים שנועדו לשרת את תושבי השכונות לטובת מתקנים חרדיים שונים ומגוונים המשרתים את כל המגזר החרדי שמגיע לאותן שכונות ממקום מגוריו שמחוץ לעיר. מצב כזה ניתן למצוא ללא חיפוש מייגע גם בשכונת שיפר שבה אף נולד וגדל אבי מורי, ואני חייתי בה שנים רבות. מדובר בשכונה שכל כולה הייתה מורכבת מבתים צמודי קרקע שהפכו ברבות השנים לבניינים רבי קומות. התרחבות השכונה במשך השנים לא לוותה בפתיחת ולו בית ספר אחד נוסף. בשנים האחרונות, מי שיכנס בשערי השכונה עלול לסבור בטעות כי הגיע בשגגה לבני ברק או למאה שערים. השכונה נתמלאה בבתי ספר חרדיים שיושבים על מעט השטחים הציבוריים שהיו אמורים לפתור את בעיות החינוך של תושבי השכונה בתוכה, ולא של המגזר החרדי בישראל. מחאת התושבים וזעקותיהם נשמעו עד לבניין העירייה, וזאת רק לאחרונה כשנלקחה את הפיסה הירוקה האחרונה לטובת הקמת עוד 27 כיתות לימוד לחרדים, לעומת בית הספר שיפר המתפורר מזה שנים". (וולקוביצקי הוא עורך דין פלילי ותעבורתי)

דוד חג'ג'

דוד חג'ג'

דוד חג'ג'

"המושג סטטוס קוו לא מתאים יותר לעידן ההתפתחותי של העיר. עשו נכון קברניטי העיר שאת מקומות הבילוי בסופי השבוע אפשרו לפתוח מחוץ לשכונות המגורים וזה צודק ומתחשב. לא פעם אחת שמעתי שהדתיים מקבלים הרבה יותר, אבל אני לא מקבל טענה זו בכלל. העיר התרחבה בשנים האחרונות בצורה משמעותיות, שכונות חדשות וגדולות מאוד נבנו, תושבים רבים התווספו, חלקם חילונים, חלקם דתיים ושמורי מסורת וחלק חרדים. עובדה זו מחייבת התחשבות בצרכים של כולם. אני בעד לאפשר לכל אוכלוסייה לקבל את הצרכים המגיעים לה, כאשר האוכלוסייה הדתית מתרחבת בעיר אז ברור שגם יתווספו  מוסדות דת, בתי ספר וכו' ואין ספק שזה לא צריך לבוא על חשבון התפתחות שכונות חילוניות. תמיד צריך לזכור שאנו מדינה יהודית ויש לנו רק מדינה אחת. התקבצנו כאן אחרי נדודים רבים ולאחר לא מעט ניסיונות למחוק אותנו. אנחנו כאן לחיות ולבנות את הארץ המובטחת לנצח, ואל תתנו למלחמות יהודים להרוס את הבית פעם נוספת. צריך לכבד את אחד את השני ולאפשר לכל אחד לקיים את אמונתו". (חג'ג' הוא פעיל חברתי)

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"מלאבס - פתח תקוה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר