מאיה בן ישראל
מאיה סורמלו בן ישראל
"ראשית דבריי אשמח לשאול את השאלה המתבקשת: מה אנו רוצים להשיג? ובכן, מערכת החינוך בישראל נחשבה עד לפני כמה שנים מן הטובות בעולם, עיני העולם כולו היו נשואות אלינו בקנאה על ההישגים במקצועות המדעים המדויקים ועוד. בדורם של הוריי, כך מספר לי אבי היקר מאיר סורמלו, בעיר הבירה שם למד, היה המורה מלמד בשיעור תוך החזקת סרגל בידיו, עמו היה מפליא במכות על קצות אצבעות כף היד אם מישהו היה מעז להפר את השקט בכיתה. לא זו אף זו, אם היה מגיע אותו "מפר משמעת" לביתו ומלין על כך, קרוב לוודאי שהיה חוטף גם מהוריו כי המורה ללא ספק צודק. בתקופתי, למדו עימי בכיתה עוד כ-40 תלמידים, העמידו אותנו בפינה אם הפרענו, חדרה של מנהלת בית הספר היה ללא ספק תנאי מספיק להחזרת השקט לכיתה. בשנים האחרונות אנו עדים למחאת הסרדינים, אנו דורשים מעט תלמידים בכיתה ובעיקר אנו מורים באצבע מאשימה כלפי כל מי שהוא לא הילד שלנו. צריך לדאוג להשבת הסמכויות למורה, תוכנית לימודים שתותאם לרוח התקופה, תוכנית הבראה למקצוע ההוראה שתכלול עידוד והמרצה למורים". (סורמלו היא פעילה חברתית).
חגית ויחנסקי
חגית ויחנסקי
"נושא הצפיפות בכיתות הוא נושא מאוד מהותי שמדבר אליי מאוד, כאמא לשני ילדים שלומדים בבתי הספר. אין ספק שככל שהכיתה קטנה יותר אז רמת היחס לתלמיד בודד היא גבוהה יותר. אז נכון שבית ספר ממלכתי הוא לא בית ספר פרטי וצריכים להיות ריאליים, לא אפשרי מבחינת משרד החינוך לעשות כיתות של 20 תלמידים אבל כיתה של 30 תלמידים זה אפשרי בהחלט. גם הילד וגם המורה לא מצליחים לבוא לידי ביטוי כאשר הכיתה עמוסת תלמידים, בעומס של 40 תלמידים בכיתה המורה לעולם לא תצליח להתקרב לילד מבחינה לימודית שלא לדבר על יחס אישי. כיתות של 30 תלמידים זה אידיאלי וזו לא משימה בלתי אפשרית. הכל ענין של תקציב ומשרד החינוך צריך להיות בעל תקציב שיאפשר לתת לילדים שלנו את הכלים להצלחה, עם זה הם יצאו לחיים, עם זה הם יבואו לידי ביטוי ועם זה הם יהיו שגרירים טובים שלנו בכל תחומי העולם. הממשלה צריכה להבין שההשקעה הגדולה ביותר של המדינה היא הילדים שלה ואסור לנו לחסוך עליהם". (ויחנסקי היא בעלת סטודיו למחול).
צביקה שטרן
צביקה שטרן
"בבית הספר היסודי ממ״ד נאות דוד בפתח תקוה בו למדתי והתחנכתי היו שש כיתות בכל שיכבה, כאשר בכל כיתה היו בממוצע 35 תלמידים. גם היום אני סבור שזו צריכה להיות כמות התלמידים בכל כיתה. לא יותר, לא פחות. אני סבור שלא משנה הכמות אלא האיכות. אני קורא מדי פעם על הורים שדורשים פחות תלמידים בכיתה בטענות שונות ומשונות. אני עצמי לא מבין את הדרישה להורדת כמות התלמידים בכיתה שכן, אין בדרישה זאת שום הגיון בריא. בכיתה צריכים להיות 30 – 35 תלמידים, דבר שאינו פוגם באיכות הלימוד ובריכוז התלמידים". (שטרן הוא פעיל בשכונת כפר גנים ג').
שלום קוטלר. צילום זאב שטרן
שלום קוטלר
"אני ממליץ להגיע ל־20 עד 23 ילדים לכיתה על מנת לקבל תוצאות טובות עבור תלמידי ישראל בכלל והתלמיד עצמו בפרט. בנושא הזה יש לציין כי דו"ח סודי של משרד החינוך שנחשף לאחרונה טוען כי כיתות הלימוד בישראל – כמו בעולם השלישי. על פי הדו"ח – גם מיליארדי שקלים לא יפתרו את בעיית הצפיפות של כיתות הלימוד. בדו"ח נכתב כי הפחתת מספר התלמידים בכיתות ל־20 ומטה תתרום להישגי התלמידים. אני חושב כי רפורמה להקטנת מספר התלמידים בכיתה תאפשר למורים ולמחנכים להכיר לעומק את עולמו של התלמיד. לדעתי, כאשר יהיה צמצום של כמות התלמידים, האנרגיות ואווירה יהיו טובות יותר והמורה תצליח להגיע לכל תלמיד". (קוטלר הוא מזכיר סניף מפלגת העבודה בפתח תקוה).
