יצחק רבין צילום יעקב סער, לע_מ2 עצרת לזכר יצחק רבין צילום עופר וקנין
יצחק רבין צילום יעקב סער, לע_מ2 עצרת לזכר יצחק רבין צילום עופר וקנין

הפרלמנט על האווירה הפוליטית, 24 שנים לאחר רצח רבין: "יש בריונות ואלימות, לא למדנו כלום"

יום הזיכרון ה-24 לראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, שנרצח על ידי יגאל עמיר. הפרלמנט מדבר על האווירה הפוליטית בארץ

פורסם בתאריך: 10.11.19 20:44

 

מאיה (סורמלו) בן ישראל

מאיה בן ישראל

מאיה בן ישראל

"4 בנובמבר 1995, אני אחרי לידתה של בכורתי חן, יושבת בבית, ימנית בדעותיי אך עוקבת בכלי התקשורת אחר עצרת השלום ב"כיכר מלכי ישראל" שלימים תיקרא "כיכר רבין". אותה עצרת בה רבין ז"ל אמר בנאומו כי "אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה הישראלית, יש לגנות אותה, להוקיע אותה, לבודד אותה….". לא עבר זמן רב עד שנושא נאום זה, ראש ממשלת ישראל, המדינה הדמוקרטית האמיתית היחידה (כך לפחות לימדו אותנו) במזרח התיכון, נרצח!!!. היום, 24 שנים לאחר הרצח שמסמל יותר מכל אולי את האנטי דמוקרטיות, נדמה במקרים רבים כי לא למדנו כלום. בריונות ואלימות במקום הדברות, פלגנות ושיסוע במקום אחדות, נבחרי הציבור שלנו משתלחים זה בזה ובאזרחים בלי גבולות וללא קורטוב של ממלכתיות כשהם עצמם בריוני המקלדת ואנחנו, ממשיכים לבחור בהם. פעמים רבות קורה שחבריי ואני מנסים לנתח התנהגות מסוימת של נבחר ציבור כזה או אחר ופעמים רבות מגיעים למסקנה העצובה שאנו חיים בצורת ממשל אחרת, אנו קוראים לה "דמוקטטורה". כך למשל, מי שבמקום עבודתו מביע עמדתו/דעתו הנון-קונפורמיסטית, מזמינים אותו לשימוע כי אולי הוא יוצר אווירה פוליטית אחרת ממה שה"דמוקטטורה" מאפשרת. אז, אם מישהו חיפש למצוא מעט טעם של דבש בכל העוקץ הזה, הרי שנדמה שההיפך הוא הנכון. (בן ישראל היא פעילה חברתית).

 

אופירה אבירם

אופירה אבירם

אופירה אבירם

"ב-4 בנובמבר 1995 נרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, ואני זוכרת את הרגע הזה, את הזעזוע. התקופה שלאחר חתימת ההסכם אוסלו הייתה סוערת בארץ ומלאה בפיגועים, הפגנות ומחאות. לדעתי הרצח לא ממש שינה את המערכת הפוליטית הישראלית ושינה דפוסים שהיו קיימים אז. גם היום מרגישים האנשים שאין על מי לסמוך ויש משבר מנהיגות, אבדה האמונה. אי אפשר לדעת מה היה קורה לו רבין לא היה נרצח. יש מאז סוג של התדרדרות במערכת הפוליטית וחווינו את זה בבחירות האחרונות. אנשי השמאל איבדו את היציבות, מפלגת העבודה כבר לא מה שהייתה, עם השנים הימין התחזק והשלטון נמצא בידי ראש ממשלה מהליכוד. אני מקווה שבקרוב מאוד תיווצר כאן אווירה של תרבות פוליטית אחרת ואמון". (אבירם היא נומרולוגית).

 

שי גרוסמן

"האווירה הפוליטית הסוערת החלה עוד לפני קום המדינה. הציונות המדינית של הרצל, הציונות הרוחנית של אחד העם, הציונות המעשית של חובבי ציון והציונות הרוויזיוניסטית של זאב ז׳בוטינסקי והיו גישות נוספות. תהליך קבלת ההחלטות בדמוקרטיה מתנהל על ידי ויכוח ושכנוע, כל צד מנסה לשכנע את הצד השני בצדקתו. ריבוי הדיעות קיים בעם היהודי מאז ומעולם. לימוד התלמוד הוא דוגמה נפלאה לכך, בתלמוד, החתירה לאמת מגיעה רק על ידי מחלוקת, ביקורת וניתוח. מעניין הרבה יותר כשיש מגוון של דיעות. במדינת ישראל, בתקופות של מלחמות או תהליכים משמעותיים, ההפגנות הופכות בוטות ואלימות הרבה יותר. כך היה גם בתקופה שאחרי החתימה על הסכם אוסלו ורצף הפיגועים שהגיע אחרי החתימה. האם למדנו מכך? גם היום בעידן הדיגיטלי ישנו שיח מתלהם שעובר את גבולות האלימות. התקדמות הפיקוח על השיח האלים ברשת איטית הרבה יותר מהקדמה הטכנולוגית. ועדיין לא מצליחים למגר את כל ׳גיבורי המקלדת׳ שמקלידים דברי בלע והסתה. למרות כל זאת, אני בטוח בכל מאודי כי מוטב לנו לחיות במדינה הדמוקרטית שלנו. הדמוקרטיה היא בנפשנו. מדינת ישראל היא דוגמה נפלאה ומופת לדמוקרטיה לאנשים ממדינות רבות שמגיעים הנה ומשתוממים למראה המדינה הצעירה שבזמן כל כך קצר הקימה מדינה דמוקרטית לתפארת, עם מגוון דיעות ומפלגות אבל עם לב אחד". (גרוסמן הוא חבר ועד עובדי טבע בפתח תקווה).

תגובות

אין תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"מלאבס - פתח תקוה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר