אייל אחיאל
אייל אחיאל
"בתקופת הפיגועים האכזריים שישראל חוותה בימי האינתיפאדה, קיבלה המדינה החלטה להעמיד מאבטחים בכל פינת רחוב, בכל קניון ובכלל בכל כניסה למקום הומה אדם. בעקבות זאת, קמו חברות אבטחה כמו פטריות אחרי הגשם שהפיקוח עליהן היה מינימלי והעיקר היה לגייס כוח אדם שיוכל לעמוד במשימה הזו. מדובר היה באלפים של עובדים חדשים. החברות האלו התנהלו כמו חברות כוח אדם שבסיסםןהיה לגייס עובדים, להכשיר אותם במהירות לצייד אותם בנשק וקדימה לעבודה. עם השנים כשהאיום המסיבי עבר נשארו כמה חברות אבטחה שבאמת ביססו את עצמן מול ארגונים שונים בארץ אבל גיוס האנשים המשיך במתכונתו והמקצועיות של המאבטחים לא נבחנה בצורה ממשית. היום כמעט כל פנסיונר יכול להיות מאבטח, עוברים אימון קצר בתפעול נשק, עושים אימוני ירי בד"כ על יבש, פעם בשנה מוציאים אותם למטווח והנה יש לך מאבטח. אותם מאבטחים חייבים להגיע לפני משמרת למשרדי החברה או לנציג אותה חברה שמאבטחת, לקבל את הנשק, לחתום עליו בכניסה ובסיום המשמרת להפקיד את הנשק חזרה במשרד, במקום מאובטח ושמור שלא יאפשר להם ל"נצל" אותו לשימוש שלא קשור לתפקידם". (אחיאל הוא יו"ר ועד הורי נעמי שמר ועוסק באבטחת מידע).
חגית ויחנסקי
חגית ויחנסקי
"כבר אמרו לפני שהאנושות עצמה ממציאה את השמדתה בעצמה. אני חושבת שהשאלה היותר עמוקה שהייתה אמורה להישאל היא האם בכלל יש צורך להחזיק נשק בעולמנו. תחשבו איזה חלום מתוק זה היה יכול להיות אילו הייתה ניתנת הוראה להשמיד את כל הנשק העולמי שקיים, מאקדחים ועד טילים. אני בטוחה שהיינו חיים במקום טוב יותר עם פחות הרוגים ופחות חרדות, אבל אני יודעת שזאת משאלה נאיבית מידי והסיכוי שדבר כזה יקרה זה רק אולי באיזה סרט דמיוני. ברגע שיש נשק לכולם זה אומר שיש נשק גם לפושעים ואז כבר אין ברירה וכמובן שיש חובה לתת למאבטח נשק אישי. האם הוא צריך לקחת את הנשק אליו הביתה לאחר שעות העבודה? זה כבר תלוי בבדיקות פסיכיאטריות שלדעתי כל עובד מהסוג הזה אמור לעבור טרם מוסרים לידיו נשק. כאשר אדם מחליט לרצוח מבעוד מועד ולקחת חיים של מישהו אחר אז כבר לא משנה אם יש לו נשק או לא, יש מאות דרכים להרוג ולהתאבד ואין סיכוי למנוע זאת. לדעתי עצם זה שהיה לו נשק בהישג יד לא כל כך משנה את החלטתו לרצוח, והמקרה המצער היה קורה בכל מקרה". (ויחנסקי היא בעלת סטודיו למחול).
עו"ד אלון וולקוביצקי
אלון וולקוביצקי
"לנוכח המצב הביטחוני והצורך לשמור על ביטחון הציבור, הוחלט ב-29 באוקטובר 2019 על הארכת הוראת השעה הנוגעת לנשיאת כלי ירייה ארגוני – לשאת את כלי הירייה הארגוני מחוץ למסגרת התפקיד -עד לסוף חודש ינואר2020. מאבטחים יכולים לשאת את כלי הירייה שניתן להם, בכל שטח המדינה, גם שלא במקום או בפרק הזמן שבהם מתבצעת השמירה. המצב הקיים, שבו קיימת הוראת שעה, שניתן לשנותה בהתאם למצב הביטחוני, הוא לדעתי האיזון הראוי בין המצב הביטחוני והשלכותיו הרחבות שבו היתרונות של מאבטחים חמושים ברחובות הערים הוא ברור ונהיר למול הסכנות שבנשיאת נשק על ידי אנשים טרופי דעת שעשויים חלילה וחס לפגוע בסביבתם הקרובה. חשוב יהיה לציין, כי בלא מעט פיגועים שאירעו בשנים האחרונות, מי שהביא לקטיעת מעשיו של המפגע ולנטרולו היו אותם מאבטחים ובעלי נשק פרטי למיניהם. למוטרדים שבינינו אסור לשכוח כי מרביתם המכרעת של המאבטחים הנם צעירים אחרי שירות צבאי, פנסיונרים של כוחות הביטחון וכדומה, מה גם שבמקומות העבודה קיים פיקוח צמוד של מפקדים ואחראי משמרת. בנוסף, מראשית 2015 נכנס לתוקף חוק חדש, שעל פיו כל מי שמבקש לעבוד כמאבטח או שומר חמוש נדרש לעבור בדיקה פסיכיאטרית. בל נשכח, כי חוץ מכלי ירייה קיימים עוד כלים קטלניים לא פחות כגון כלי רכב, ששם איננו נדרשים לעבור בדיקה נפשית כלשהי בטרם נוציא רישיון נהיגה או בחידושו. לכן אין טעם להיכנס להיסטריה מופרזת בקשר עם המאבטחים". (וולקוביצקי הוא עורך דין פלילי ותעבורתי).
