ד"ר שלמה צדוק
ד"ר שלמה צדוק
"אני לא מומחה לגיאולוגיה וגם לא מבין גדול בצונאמים, אבל אני יכול לומר שהשאלה אינה איך למנוע רעידות אדמה אלא מה לעשות אחרי התוהו ובוהו שיהיו כאן אחרי ההתפרצות. אחרי הכל, רעידות אדמה הן כמו מזג האוויר – הכל מדברים על זה אבל אף אחד לא יכול לשנות את האקלים, על אף שמדענים גיאופיסיים כבר מציינים שבעוד עשור אפשר יהיה ליצור טורנדו וטייפונים, להוריד מבול ואפילו לרתום את מזג האוויר כנשק טקטי במהלך מלחמות בין עמים. נשבע לכם, אמיתי!. כך או כך, סקירה היסטורית בארץ ובעולם מגלה שרעידות אדמה הן כמו אופנועונים: או שהם לפני התהפכות או שהם אחרי התהפכות. בישראל היו "התהפכויות" רבות (כל שנה ישנם 75 רעידות קטנות..), והסטטיסטיקה מגלה שאחת למאה שנים הולכת להיות כאן רעידת חורבן של ממש. השנה הבאה בתור היא ב-2027, והמקומות המועדים לפורענות הן ערים צפוניות: עכו, צפת, טבריה, אבל גם בקעת הירדן כיוון שהיא בליבו של השבר הסורי אפריקאי. האם ישראל מוכנה? כן ולא! לדעתי, לא צריך כבר להתבכיין כיוון שכאמור לעולם אי אפשר לדעת מתי הכאוס יגיע, ואנחנו במצב די טוב בענין הרעידות. הבניינים די עמידים בפני מפולות קטסטרופליות, הממ"דים מגינים עלינו לא רע ובחופי הארץ יש צוקים שיעצרו את הצונאמי עד יעבור זעם. הבעיה יכולה להיות מצד מיכליות הגז והדלק אבל זה כמו בכל מדינה. אין צורך להתבנקר כבר מעכשיו. עברנו את פרעה ונעבור גם רעידות ואסונות טבע. הרי אנחנו מומחים בשיקום קטסטרופות ובחילוצים. אשרינו. (ד"ר צדוק הוא סוציולוג וראש אגף בתאגיד מיתב).
איציק אדורם
איציק אדורם
"בסוף השבוע התבשרנו על רעידת אדמה חזקה בטורקיה שאף גבתה קורבנות בנפש ונזקים רבים לרכוש. זו תזכורת לאיתני הטבע שמתפרצים ללא אזהרה מוקדמת. הנושא של אירוע רעידת אדמה בישראל עולה למודעות הציבורית במחזוריות כל כמה חודשים. לדעתי אירוע רעידת אדמה בישראל הוא אך ענין של זמן שהרי בעבר התרחשו רעידות אדמה בארץ ואני מזכיר את השקע הסורי אפריקאי שכל סביבתו מועדת לאירועי רעידת אדמה. המדינה צריכה לבצע כל הנדרש ולהיות מוכנה עם כל הגופים הרלוונטיים לתרחיש כזה. לצערי אני בתחושה שאין מספיק דגש על הנושא ובמקרה של אירוע רעידת אדמה משמעותי בארץ עם היקף נרחב של נפגעים, לא נהיה ערוכים כנדרש. בשנים האחרונות הוקמה רח"ל (רשות חירום לאומית) שיעודה לתאם ולפעול במצבי חירום כמו רעידת אדמה. לצערי לא מזרימים את התקציבים הדרושים לצורך מוכנות. בעיני מקבלי ההחלטות זה אירוע רחוק שלא יתרחש במשמרת שלהם. למדנו שרעידת אדמה מתרחשת ובמלוא העוצמה וללא כל אזהרה מוקדמת. אין ויכוח בין המומחים האם רעידת אדמה תתרחש, השאלה היא רק מתי. אני ממליץ למקבלי ההחלטות לבצע תרגולים בנושא ולבחון במסגרת התרגילים את המוכנות של כלל הגופים במדינה, לבצע הפקת לקחים, ולקדם המוכנות לתרחיש הבלהות הזה של רעידת אדמה עם היקף נפגעים גדול ומוטב שעה אחת קודם. כרגע אפילו המודעות בקרב אזרחי המדינה לנושא נמוכה מאוד". (אדורם הוא איש עסקים ופעיל חברתי).
עופרי יצחק. צילום זאב שטרן
יצחק עופרי
"היכולת של המדינה להתמודד עם רעידת אדמה, היא ביחס לעוצמת הרעש, מול התשתיות שנבנו. בכדור הארץ מוקדים גיאוגרפיים, הידועים בפעילות רעידות אדמה, התפרצות צונאמי, והרי געש עם נפגעים רבים והרס מבנים ורכוש. גם ישראל נחשבת, בגלל השבר הסורי אפריקאי, כסיכון אפשרי לרעידת אדמה בעוצמה גבוהה וקטלנית. משום הסיכון האמור, מקומות יישוב הורחקו ממקורות השבר, וערים נבנו עם בנייה נמוכה, כמו ביפן, עם בנייה קלה ותשתיות מוגנות במיוחד, כמו בלוס אנג'לס, עם בנייה נמוכה, ומרכז מסחרי גבוה מוגן רעידות אדמה. צפיפות אוכלוסין עם בנייה גבוהה ללא הגנה נכונה, עלולה להיות מחדל בעת רעידות אדמה, בעת שבנייה רוויה יכולה לצמצם נזקים ברכוש וחיי אדם. בנוסף, ארגוני הצלה מאורגנים, הן מקומיים וארציים, יכולים לתמוך במקרים של רעידות אדמה, ולסייע בהתמודדות כפי שיידרש. לדעתי, המוכנות למקרה רעידת אדמה בישראל סבירה. אני חושב, שיש ביכולת המדינה, בגלל הכלים והניסיון שנצברו בפעילות הצלה במדינות שונות בעולם, להתמודד בצורה טובה עם רעידת אדמה, אבל בהתאם לגודל הרעש, מיקומו, והתשתיות שייפגעו". (עופרי הוא יו"ר האגודה למען החייל בפתח תקווה ויקיר העיר).
