עדר מקוננים ומקוננות. "בד"כ ההיסטוריה חוזרת על עצמה או כטרגדיה או כפארסה", כך קבעו חכמים. ומה יקרה ב-2 למרץ 2020: האם עוד טרגדיה פוליטית? האם עוד פארסה היסטורית? ואולי יבוא עלינו הפעם שובר שוויון דרמטי והארץ תשקוט מבחירות 40 שנה? כך או כך, איני שייך לעדר המקוננים והמקוננות ולכן איני נופל גם אם יהיו בחירות עשיריות. אני גם אדיש לעדר הבכייניות והבכיינים שעושים פרצופים של אומללות אבל בבחירות הולכים לים. מרגיז לאללה לראות שאנשים חוצים הרים ואגמים למען הדמוקרטיה אבל מתעצלים לחצות כביש כדי ללכת לקלפי. אז ש-36 האחוזים העצלנים לא יעשו עלינו אבו עלי ויבינו שגם מי שלא מצביע משפיע!!. יען כי סופרים גם את הקולות שלהם.
אחלה רעיון מקורי שלי. לבחירות יש מחיר כלכלי? סליחה, זאת פייק כלכלה כיוון שהשבתון עושה חגיגה למשק, אז אל תפחידו אותנו בהבלים. ואם רוצים פתרונות לנזק הכלכלי אז אפשר לעשות שבתון רק בחצי השני של היום ובבוקר לעבוד וללמוד רגיל. ולא לשלם שכר לעצלני ההצבעות!!. ובמיוחד ממליץ לקנוס את הפקידים הבכיינים מהמגזר הציבורי שלא הצביעו ונסעו למנגל. רוצים תגמולים? אפשר לתת שוברי קניות לכל מי שמצביע ומביא אישור הצבעה.
לא סובל מחרימים!. עבורי ריבוי ימי בחירות הם ריבוי ימי שמחה אבל בכל זאת אני חושש מאינפלציית בחירות שתביא עלינו אסונות חברתיים, פוליטיים ולאומיים. מפחידה אותי ההסתה, הנידויים, ההקצנה והחרמות של השמאל כלפי אחים יהודים ולהיפך.
הצבא לא צריך חרדים. נקודה!. אני מתעצבן על אלו שהפכו את גיוס החרדים לסוגיה הרת גורל בעוד שהכל יודעים שהצבא בכלל לא צריך אותם. אני חושש מההקצנה ומההטיה התקשורתית שכבר משתינה מהמקפצה בלי חשבון ובצורה חופשית. ב"פראבדה" מתפוצצים מצחוק.
ד"ר שלמה צדוק
ובא לכם נוסטלגיה?!. אי אפשר לדבר על הבחירות במעברה מבלי להזכיר את אליהו "פינצ'סים".
אליהו הנ"ל היה מזכיר המפד"ל בשכונה. שמו המקורי היה אליהו דניאלי ואת הכינוי "פינצ'סים" הוא קיבל מסיבה רצינית ומצחיקה: הבולים של פנקסי קופת חולים.
הבולים של קופת חולים. במעברה אפשר היה לקבל טיפול רפואי רק עם בולים שהודבקו בפנקס קופת החולים. מזכיר הקופ"ח, מוניר העיראקי, הסכים להכניס אותנו לד"ר רחימא ולד"ר דבי (ב' דגושה) רק עם בולים. אבל לא תמיד היו לנו בולים, יען כי היו ימים שבני השכונה לא עבדו ולא שילמו על הבולים. מה עושים? הולכים לאליהו "פינצ'סים" כדי שיסדר לנו את הפנקס באמצעות להטוטים מנהליים.
למה "פינצ'סים"? לאליהו היה קשה להגות כהלכה את ה"ק'" של ה"פנקס" , ולכן היה שואל: "הבאתם את הפינצ'סים?". ומכאן שמו: אליהו "פינצ'סים". "פינצ'סים" היה מעשן כבד ועל שולחנו היו תמיד שלוש חפיסות סיגריות "אסקוט" מלאים בטבק של מזרוני קש. חדרו היה תמיד אפוף עשן וכל אימת שבאנו אליו היה נדמה כאילו נכנסנו לאגזוז של טנק מרכבה. פינצ'סים גם מעולם לא כיבה את הסיגריה יען כי עישן בשרשרת כמעט עשרים שעות ביממה…..
איך הכל הסתדר? כדי שהכל יסתדר המציא אליהו סעיף שנקרא: "חידוש חברות". יעני, היית מספר שהיית בחו"ל ועכשיו אתה "מחדש חברות". איזה חו"ל ואיזה נעליים. הסידור הזה נמשך שנים ולמעשה היה נוח לכולם, יען כי אנחנו לא שילמנו והמפד"ל קיבלה קולותינו. הבעיה היא שהקדמה קלקלה לנו את סידור הבולים. יום אחד הגיעו המחשבים למעברה ולא היה צורך בבולים עוד. כלומר, קייטנת הבולים המצחיקה נסגרה.
תם עוד פרק. אליהו "פינצ'סים" אציל הנפש ונקי הכפיים סיים את שליחותו ההיסטורית לפני שנים. מבחינתנו, אפשר לרשום אותו באותיות של זהב בספר דברי הימים של המעברה. היכן ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא?! כנראה שאין.
ונחזור לרצינות. אני נרקומן של בחירות. אני אוהב להשתכר מריח החופש ומאושר להסניף את הריח ישירות לוורידים. עבורי בחירות הוא יום חג המחייב ז' טבילות במקווה כמו הייתי חתן בחופתו. אני מתנפח בגאווה מכך שהדמוקרטיה שלנו אינה כרוכה בהרוגים סטייל כיכר תחריר המצרית או בחיסולים סטייל כיכר אזאדי האיראנית.
אני וארצי. אני אוהב את המדינה הזאת ללא תקנה. מבחינתי היא מולדת זבת חלב ודבש. אנחנו פלא לאומי – אנתרופולוגי היסטורי. אין היסטוריון או אנתרופולוג הגון שאינו מעלה את התופעה היהודית על נס. העם היהודי פשוט לועג לחוקי ההיסטוריה האוניברסליים/ הלאומיים/ הקיומיים. משום כך, אני לועג למזוכיסטים שהופכים את הבכיינות לדגל וכל היום מתבכיינים שחרא כאן.
ונבואת ד"ר צדוק נוסטרדמוס. בסוף תתרחש דרמה מכרעת. אם ביבי יפסיד הוא יילך הביתה לעשות למשפטו. אם גנץ יפסיד הוא יילך הביתה בבושת פנים.
חג שמח. מאחל לעם ישראל יום בחירות יעיל, יציב ועם הכרעה חדה וברורה. אמן.
