בנימין נתניהו בפתיחת משפטו. צילום רויטרס

חבל שאנחנו שוכחים ששנאה היא נטל

על המשפט של בנימין נתניהו, על אלו שחטפו דו"חות בגין אי חבישת מסיכה, ועל הגבינות של המעברה. טור חג לא ממש חגיגי

פורסם בתאריך: 27.5.20 11:12

טור חלבי. אבל לא ממש חגיגי, יען כי הוא נכתב ונחתם ביום שהיסטוריה עצרה מלכת. כמעט. זה שבוע שהקורונה כמעט מאחורינו אבל המשפט של ראש הממשלה עדיין לפנינו. אני לא יודע מי הבשר ודם שבחר דווקא את שבוע מתן תורה כדי להתחיל משפט עכור, מוזר, מעצבן, כפירתי ומלא רגשות דרייפוסיות, ואם נחפור עמוק נראה שמדובר בשני אירועי פולחן דתיים/ משבריים מאוד. מעמד מתן תורה היה בשלבו הראשון די טראומטי: משה תפס קריזה על סיפור עגל הזהב ושבר את הלוחות. ומדוע גם משפט נתניהו הוא פולחן דתיות? יען כי שני הצדדים: המאשימים והמזכים, הפכו את המשפט לאקט דתי פולחני שיש בו הרבה שנאה פתולוגית והקרבת קורבנות. המאשימים הופכים את מערכת המשפט לקורבן והמזכים הופכים את הפרקליטות לתליינים הופכי שלטון.

מילה אחרונה על המשפט. ים של מילים ותקשורת יישפך מעתה ועד עולם בענין של ביבי. אוקיינוס של פלפולי פילפולים שיתנו המון פרנסה לפרשנים מובטלים. ואנכי הקטן באדם אומר רק זאת: שום דבר טוב לא יצא לעם שלנו מפסטיבל הקנאות הזה!! לצערי, כל הצדדים התנהגו כגנגסטרים שלא אכפת להם מהדין, מהסדר, מהחוק, מהמשפט, ומהעם. כמו עיוורים הלכנו למשפט העקום הזה. עד עכשיו אני מתפלל לאל שמישהו יקבל שכל ויפתור את כל הענין המצחיק והמדמיע הזה בשלושה מכתבי נזיפה: אחד לפרקליטות על מחדליה הנוראיים, השני לנציגי האימפריאליזם השיפוטי והשלישי לביבי על הסיגרים המטופשים. חבל שאנו שוכחים ששנאה היא נטל ושהחיים קצרים מידי בשביל להיות שונא כל הזמן.

חזקת החפות או חזקת הכפות? הדרייפוסים מאמינים בחזקת החפות של ביבי. השונאים לא יירגעו עד שהוא לא יהיה כפות.

עם ישראל עם רחמנים. כ-5,000 אזרחים חטפו דו"חות על אי חבישת מסיכות קורונה רק בחודש מאי. באפריל נרשמו דו"חות לעוד כמה אלפי אידיוטים שעשו אבו עלי והלכו נגד התקנות והחוקים מגונני קורונה. אבל ערב שבועות אנחנו וזאת העת למחול גם לאבועליסטים למיניהם. אחרי הכל זהו חג שמח שאף צורר לא איים בו להשמידנו ואנחנו לא תולים אף רשע. כמו שכתב רבי זעירא בר אחא: "אין בה טומאה ולא טהרה, לא איסור בה ולא היתר וכו'…". נשאר רק לבטל את הדו"חות לעבריינים.

מגילת רות. יצירה אדירה שבתוכה סיפור גיורה של רות המואביה. והמגילה כוללת גם הרבה רלוונטיזציה לימינו אנו, אפילו שחלפו כ-2,900 שנים מאז אירועי המגילה. בועז הוא טייקון חקלאות שמזמין הפגנות מחאה, אבל למעשה הוא לא כזה חזיר יען כי הוא מחלק את עושרו עם עניי העם. הוא נותן להם לקט, שיכחה ופאה. מצד שני, הוא כנראה עובר על חוק העסקת קטינים: העסקת נערים בעבודת קציר חיטים וזאת דווקא בשרב של חודש סיוון. מצד שלישי, בועז מאמין בעתודה ניהולית והוא ממנה דווקא "נער אשר יהיה על הקוצרים".
מי הטריד מינית את מי? נעמי מבינה שכדי ללכוד את בועז במלכודת הנישואין חייבת רות לחזר אחריו ואולי גם לפתותו בטכניקות אירוטיות. יעני פמיניזם הכי מתקדם. נעמי שולחת את רות לגורן בלבוש "סקסי" כדי להפיל את בועז. בועז לוקח כמה לגימות אלכוהול ונרדם ובעודו ישן הולכת רות ונמה לרגליו. היום, סביר להניח, הייתה רות עומדת לדין על חיזור מטריד כנגד קשיש בא בימים. ובועז? אולי היה עומד לדין בעוון בעילה בהסכמה תוך ניצול יחסי מרות.

שלמה צדוק. צילום זאב שטרן

חלב עיזים מלא או ריק?!. יום אחד נכנסתי לקניון של חלב וראיתי מלן ת'לפים סוגים: חלב טרי, חלב סויה, חלב עמיד וחלב שכיב, חלב שקדים, חלב אורז, חלב מפוסטר, חלב מלא, חלב ריק, חלב דל לקטוז, רב לקטוז, חלב אורגני, חלב חופש, חלב משק, חלב רפת, חלב גמלים, חלב הומוגני , חלב הטרוגני, חלב לקפה, חלב גולמי, חלב גרעיני, חלב של פעם, חלב של אחר כך, חלב מהומגן (נשבע לכם אמיתי!) ואפילו חלב נטול חלב. הייתי מיואש עד שלפתע ראיתי מדף של "חלב עיזים מלא". וואיי!! לפתע נזכרתי בחלב העז של ג'יהראן מהמעברה. רק בלי ה"מלא".

העז של ג'יהראן והגבינה של אמא שלה. את חלב המעברה שלנו ינקנו ישירות מהעז של ג'יהראן. מידי כל בוקר, בחמסין, בכפור בשרב ובאביב, לקחנו סיר אלומיניום בריטי והלכנו למחסן העז של ג'יהראן. אנחנו החזקנו ברגליים האחריות של העיזה וג'יהראן לחצה על הפטמות עד אשר נזלו חצי ליטר בסיר. לפעמים נגמר לנו הכוח בידיים והעז הייתה בועטת בסיר. ביום ההוא לא שתינו חלב. יום אחד העז הלכה לעולמה. חשבנו שהעולם נעצר ולא נצמח עוד לגובה. מה עשינו? סיפור ארוך. ויש לי גם סיפורי גבינות מהמעברה. גבינות של אום ג'יהראן שהייתה גבנית מהספרים. לפעמים כאשר נותרה רזרבת חלב מהעז, הייתה אום ג'יהראן עושה מהרזרבה "גבינת צריפים". את החלב הנוזלי הייתה בוחשת באומנות סיבובית עד ההתקשות. את החבילה הסמיכה הניחה בתוך מטפחת ראש צחורה, כך שהנוזל שטרם התקשה נזל מהנקבוביות של המטפחת ישירות לתוך פיה, ומה שנותר הפך לעיסה קשה. את המטפחת והחומר תלתה על וו ברזל שהיה מעל דלת הצריף למספר ימים וכך הפיקה גורמה גבינות. נוסחת הגיבון וזמן התלייה?!. צר לי – אום ג'יהראן לקחה את סודותיה עימה.
חג שבועות שמח לכל העם.

אולי יעניין אותך גם

תגובות

2 תגובות
  1. שלמה עצמוני.

    אחללה שלמה…
    חוץ מהצד שתפסת לצד הנאשם מבלפור…
    טור ממש מרענן וכיפי לקראת חג השבועות.
    חג שמח אח יקר ומסור ד"ש לאחותך האסיסטנטית.

  2. משה

    ומכתב נוסף לשוטים שהולכים אחריו.. ואחרי מבול המכתבים לשיטתך אפשר להתחיל לחקור את הדבר החשוב באמת סיפור הצוללות.

🔔

עדכונים חמים מ"מלאבס - פתח תקוה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר