מאירה ואבישי
מאירה ואבישי

האישה שלא יוצאת לי מהראש

אני חושבת עליה כשהממטרה ברחוב העצמאות משפריצה על המדרכה. אני חושבת עליה כשאני מדלגת על מזרן זוגי ענק שמונח על המדרכה ברחוב הנשיאים

פורסם בתאריך: 29.6.17 10:06

המדרכה ברחוב הנשיאים

המדרכה ברחוב הנשיאים

כשבועיים לפני שאמורה הייתה להתקיים הרצאה שלי אליה הוזמנתי כסופרת, קיבלתי שיחת טלפון מאישה נכה שהזמינה כרטיסים לה ולבן זוגה וגילתה במפתיע כי המקום אינו נגיש לנכים. היא התקשרה לאחראים על האירוע שאישרו שאין גישה לאולם עם כיסא גלגלים והציעו לה לקבל את כספה בחזרה.
אותה אישה סירבה להצעה וביקשה ממני להתקשר למארגני האירוע ולבקש שישנו את מיקום ההרצאה ובמידה וזה לא מתאפשר ביקשה שאבטל לגמרי את האירוע.
אני רוצה להיות כנה לגמרי מבלי להתייפייף. בשנייה הראשונה שבה הבנתי שכנראה אין אפשרות להעביר את ההרצאה שלי למקום נגיש, והבנתי שאותה אישה מבקשת ממני לבטל את האירוע, כעסתי. מי היא שתגיד לי לוותר על הפרנסה שלי? למה היא מתעקשת? למה היא לא יכולה פשוט לקבל את הכסף שלה בחזרה ולעבור הלאה?
אחרי עוד דקה התחלתי לקלוט מה קורה כאן. אדם קונה כרטיסים לאירוע ומגלה שהוא לא יכול להשתתף בו רק כי הוא נכה. למה הדבר דומה? לכך שאלך ברחוב כשלפתע אגיע למחסום גדול, כולם יצליחו לעבור חוץ ממני כיוון שיש לי מגבלה שמונעת ממני לעבור, ולאף אחד לא יהיה אכפת ממני. כולם ימשיכו הלאה. כל כך התביישתי במחשבה הראשונה שלי, באגואיסטיות, בחוסר היכולת לראות את האחר. באותה שנייה הבנתי שזה לא יתכן, אם האישה הזו לא תוכל להשתתף בהרצאה בשל מגבלותיה, לא תתקיים הרצאה כזו.
לאחר כמה שעות נמצא פתרון והאירוע עבר למקום נגיש וגדול יותר, אבל השיחה שלי עם אותה אישה לא יצאה לי מהראש. כמה אומץ צריך להיות למישהי שאומרת "לא! אני לא רוצה את הכסף חזרה! אני רוצה זכויות! מגיע לי להיות כמו כולם!! נכה הוא לא חצי בן אדם!".
שבועיים האישה הזו הולכת איתי לכל מקום. במיוחד בבוקר, הזמן בו אני צועדת ברגל. בתחילת רחוב העצמאות ישנו בניין שהדשא בגינתו מושקה באופן קבוע בכל בוקר. הבעיה: הממטרה מכוונת גם למדרכה. כלומר הממטרה לא מסתובבת, אלא פשוט משפריצה ברציפות אל המדרכה ומי שרוצה לעבור חייב לבחור האם להירטב, האם לסכן את עצמו ולרדת לכביש העמוס או לעבור לצד השני. ככה זה כבר שנתיים.
אתמול ראיתי אישה נכה מנסה שלא להירטב. אין לה אפשרות לעבור לצד השני. המדרכה שם צרה, אין מעבר חציה והכביש עמוס. אישה בת שבעים על כיסא גלגלים נאלצה פשוט לעבור ולהירטב (ולקבל שפריץ מים לפנים!!), רק כי ככה נהוג כבר שנתיים או שלוש בבניין שבתחילת רחוב העצמאות. מה אכפת להם? קצת מים לא הרגו אף אחד.
אני חושבת עליה כשאני רואה את המכוניות שחונות רק לרגע על המדרכה כי לנהג או לנהגת אין כוח לחפש חניה ראויה. אני חושבת עליה כשאני מדלגת על מזרון זוגי ענק שמונח מספר ימים על המדרכה ברחוב הנשיאים ואף אחד לא מזיז אותו. אני חושבת עליה כשאני מפלסת את דרכי בין הפחים הירוקים שעומדים מחוץ לבניינים בימי פינוי האשפה וחוסמים את הדרך. אני חושבת עליה כשאני נכנסת למקומות שעל מנת להגיע למעלית צריך לטפס קודם "רק" חמש מדרגות ואני חושבת עליה בכל פעם כשאני נכנסת לחנות לא נגישה או כשהמעברים בסופר חסומים. אני מצלמת את המפגעים ומנסה לחשוב האם אני כאדם פרטי מסוגלת לשנות משהו?
עם מעט מחשבה, כולנו יכולים לעזור לאנשים שגם ככה מתמודדים עם קשיים יומיומיים. אז כאמור האישה הזו לא יוצאת לי מהראש ואני מקווה שהיא גם לא תצא משם כי מודעות היא חשובה ולפעמים קל מאוד לשכוח ולא לראות את האחר. אני יודעת רק דבר אחד. מהיום, בכל פעם כשיזמינו אותי להרצאה, עוד לפני שאסגור את ענייני התשלום, אני אבדוק אם המקום נגיש.

מה קוראים: המלצות לסופ"ש

בקור בבית של הדר ששם (כמעט) הכל מותר / דנה רייך, אירה שחר לבוביץ', הוצאת הקוסמת

הספר ביקור בבית של הדר

הספר ביקור בבית של הדר

היום כבר לא עושים עניין ממשפחות שונות. יש משפחות עם אמא ואבא, יש משפחות עם שתי אמהות, שני אבות, אמא לבד, אבא לבד. אבל בדרך כלל כשאני קוראת ספרי ילדים שנכתבים על משפחות שונות, נראה שנעשה מאמץ לחנך באופן מלאכותי. דנה רייך דילגה בצורה יפה מאוד על המכשול והצליחה לכתוב ספר מקסים שמראה לנו משפחה ובה שתי אימהות, אבל כבדרך אגב, העובדה הזו מוצגת בטבעיות ואינה הנושא המרכזי בספר. הכל נראה הגיוני ונכון כך שכאשר הקראתי לבני את הספר הוא אפילו לא שאל על זה אלא התמקד בילדה הדר, במקל הקסמים שלה שנשבר ובאיתן השכן שצחק עליה שהיא בכלל לא יודעת לקפל צפרדעים מניר.
יופי של ספר, על ילדה שמצד אחד כל כך רגילה ומצד שני הכי מיוחדת בעולם. האיורים הנעימים והרכים של שחר ליבוביץ' מוסיפים לאווירה.

 

הדלת הירוקה שירים וציורים כרך א' + ב' / כתבה ואיירה רינת הופר, הוצאת זמורה ביתן

הספר הדלת הירוקה

הספר הדלת הירוקה

יש סופרי ילדים שאני לא בודקת את תוכן הספרים שלהם, ברגע שיוצא ספר חדש שלהם, אני יודעת שאני רוצה אותו. כזו היא רינת הופר (איילת מטיילת, חנן הגנן, שבלול בצנצנת ועוד).
מה תמצאו בספרים החדשים? שירים מופלאים שייקחו את ילדיכם לעולם ילדות קסום, מלא בהפתעות יצירתיות ומלווה בציוריה המפורסמים שעושים מצב רוח נפלא. איך מתיידדים עם ציפלודים? מה אפשר לעשות עם כפתורים? האם יש דבר כזה מילים טעימות? מה ניתן לעשות כשמשעמם? תיאורים מצחיקים על דברים שעלולים להתרחש כשעושים דברים שלא צריך לעשות ("אז מה אם הכלב בכה והדודה צרחה, העוגה נמעכה והשתיה נשפכה. אז מה אם הקופסה התהפכה והמפלצת ברחה. בקשתי סליחה").
טקסטים מדויקים על כל מה שחשוב בילדות. להיט חדש נולד.
# לבני 3 עד 120

סטטוס לשבת
"למה את בפייסבוק?"

אבישי: "אמא, מה את עושה?"
אני: כותבת ספר.
אבישי: "אז למה את בפייסבוק? ממתי כותבים שם ספרים?"

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"מלאבס - פתח תקוה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר