בשבוע שקדם ליום העצמאות ישבתי עצובה, מכונסת בעצמי וניסיתי להבין איך למרות שלא מזמן ירדתי כל כך יפה במשקל, הרסתי הכל דווקא לקראת חודש מאי, רגע לפני שיוצאים שני הספרים החדשים שלי לאור, ואני צריכה להיראות במיטבי בצילומים לכלי התקשורת השונים וללבוש שמלות יפות לכל אירועי החתימות שאני עורכת. שוב עליתי את חמשת הקילו הארורים האלו שגרמו לי לחזור לדגדג את מידה 44 ולומר שלום ל־40-42 הנחשקת שלי.
אף אחת מהשמלות שקניתי בתקופה האחרונה לא עלתה עלי. תכננתי ללבוש שמלה מהממת שקניתי לפני פסח ליום צילומים חשוב בעיתון ורגע לפני הצילומים הבנתי שאין שום סיכוי בעולם שהשמלה תיסגר עלי.
בצער רב וביגון קודר, נסעתי לקניון הגדול, עברתי מחנות לחנות בניסיון למצוא שמלה חדשה ולצערי באופן לא מפתיע, לא הצלחתי למצוא בקניון אף שמלה ראויה. בחנות הבגדים למידות גדולות לא הבינו מה אני עושה שם, הכל היה ענקי עלי. בחנויות הרגילות, גם אם הייתי נכנסת למחוך מהגהינום, לא הייתי מצליחה להידחס לשמלה הכי גדולה שהייתה בנמצא.
חזרתי הביתה מלווה בתחושת עולב והתחלתי לתכנן תכניות להרעבה עצמית, תכניות שיעזרו לי לשוב למשקל שבו אני מרגישה נוח יותר. ככה אני. מעגל של הפרעות אכילה כשהמשקל נע כבר עשור בין 60 ל־75 קילו שוב ושוב ושוב.
ואז הגיע יום העצמאות והטקס המדובר לרגל חגיגות שנות ה־70 למדינה שודר בערוצי הטלוויזיה. ישבתי מול המסך ולא ממש התרכזתי בנעשה שם אבל אז הגיעה נטע ברזילי. מרגע שהתחילה לשיר לא יכולתי להפסיק להתפעל. ראיתי אותה קופצת, מפזזת ורוקדת לבושה שמלה לבנה קצרצרה והיא נראתה מעולה!!!
שמלה לבנה זה משהו שנשים כמוני מאוד לא אוהבות. אלוהים אדירים. אנחנו רוצות שחור, שירזה, שיסתיר, שיחשיך. בקושי לחתונה הצלחתי למצוא שמלה שאהבתי איך שנראיתי בה. אז עוד הייתי במידה 40 ולמרות זאת הרגשתי רע עם עצמי.
מיד כשנטע סיימה לשיר הפסקתי לצפות בטקס ולא יכולתי להירגע. אני חייבת לציין שאני כמעט לא צופה בטלוויזיה ולכן הפעם הראשונה שראיתי את נטע הייתה שבועות בודדים קודם לכן, כשפורסם השיר לאירוויזיון ולא בתוכנית בה השתתפה, וגם אז בקליפ של השיר. התלהבתי מהמראה שלה ומהעובדה שלמרות המשקל שלה היא לבושה ונראית מדהים, אבל דווקא הקפיצות שלה בטקס עם השמלה הלבנה שינו לי משהו בתודעה.
למחרת הטקס נכנסתי לקניון בברלין שם שהיתי באותם ימים וקניתי המון שמלות חדשות כולן במידה החדשה שלי. תכנית ההרעבה בוטלה. אם אנסה לחזור למידה הקודמת, אעשה זאת בשכל, לאט לאט בהדרגתיות וזה לא יקרה בשבוע.
באופן "מוזר" בחנויות הבגדים בברלין המידה שלי נחשבת מיינסטרים. מצאתי די בקלות ובזריזות שמלות יפות. בהשראת נטע בחרתי גם שמלות בהירות ואפילו אחת לבנה … הייתי מאוד מרוצה מעצמי וגם מהמזוודה החדשה שנאלצתי לקנות על מנת שיהיה מקום לכל השמלות החדשות.
רוצים להישאר מעודכנים?
לפני כמה ימים נסעתי ליום החתימות הראשון שלי בחנות ספרים. השיער הסתדר מושלם, לבשתי שמלה חדשה, הרגשתי שאני נראית טוב. נכון שמול המראה מיד ראיתי את כל נקודות התורפה אבל השמלות החדשות הצליחו לטשטש את כל מה שלא אהבתי לראות. ואז כמה דקות לפני שהגעתי לחנות הקשבתי לראיון שנערך עם נטע ברדיו.
"אני לא כל כך שמנה כמו שחושבים", היא אמרה. "אני לא רחוקה מהמשקל של האישה הממוצעת בישראל. רוב הנשים הן במידה 44 והנשים הללו הן נשים יפות ומשום מה הן תמיד חושבות שהן לא נראות טוב ולא מרוצות מעצמן".
העיניים שלי התמלאו בדמעות. היא המשיכה ואמרה: "הלוואי ולי כשהייתי קטנה, הייתה מישהי כמוני כמודל בטלוויזיה. זה היה עוזר לי. היה חוסך ממני המון סבל".
בשלב זה האיפור נמרח לי לגמרי ונאלצתי להתעכב עוד מספר רגעים עד שהעיניים יתייבשו ואוכל לתקן את האיפור. רציתי לחבק אותה. רציתי להגיד לה שאמנם אני בת 40 בקרוב והיא עוד צעירה, אבל למדתי ממנה שיעור לחיים, היא המודל שלי. ולכן הזכייה באירוויזיון היא לא העיקר. טוב שיש נשים כמוה בטלוויזיה, טוב שיש נשים כמוה על שערי העיתונים. מזל שהיא קיימת. לי היא ממש עזרה.
לטורים נוספים של מאירה ברנע גולדברג
רוצים להישאר מעודכנים באירועים החשובים בפתח תקוה?
הורידו את האפליקציה של מלאבס והצטרפו לדף הפייסבוק שלנו:
מלאבס באנדרואיד, מלאבס באייפון, להצטרפות לדף הפייסבוק של מלאבס
אור
מהמם כל הכבוד!!! מסכימה שנטע מודל לחיקוי להרבה נשים וילדים.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
כתבה מרגשת וכל כך אמיתית, תוד