מאחד מהם שמעתי בכיתה ב' לראשונה את צמד המילים "בת זונה"

בבית ספר יסודי היו לנו כמה ילדים בכיתה שנחשבו למופרעים. ככה קראו להם – "המופרעים". אחד מהם נשך אותי ביד כשהייתי בכיתה ג' ומאחד מהם שמעתי בכיתה ב' לראשונה את צמד המילים "בת זונה" כשהוא העיף שולחן, קילל את המורה ויצא החוצה בזעם והותיר את כל ילדי הכיתה המומים. שמו של הילד חקוק בזכרוני עד היום.

מה"מופרעים" של הכיתה פחדתי רק קצת, כי ידעתי שיש את המופרעים של כיתה ו' המקבילה, הם היו ממש "מופרעים" ומהם ממש רעדתי. כשאחד מהם היה עובר לידי בהפסקות, הייתי נצמדת לקיר בתקווה שאהפוך לשקופה ואולי לא יבחין בי.

פעם אחת אחד מהם חטף מחברה שלי את קופסת הגוגואים שלנו, אותה אספנו יחד במשך חודש. הוא זרק את כולם על הרצפה בהפסקה וכל הילדים התנפלו עליהם כאילו היו מטבעות זהב. לא נשאר לנו אפילו גוגו אחד. אותו ילד לא קיבל עונש ולא טופל, אבל המחנכת שלי ראתה עד כמה נפגעתי מכל העניין ולמחרת הביאה לי שקית עם ארבעה גוגואים ששמרה לי.

לקחתי אותם ממנה על מנת לא לפגוע בה אבל זרקתי אותם לפח. מאותו יום הפסקתי לאסוף גוגואים וגם הפסקתי להביא לבית ספר חפצים שחשובים לי כי הבנתי שאין לי דרך להבטיח שאף אחד לא ייקח לי אותם.

בכיתה ז' בחטיבה המצב ממש החמיר. ה"מופרעים" היו ממש מופרעים. אחד מהם היה גונב אופניים לילדים קטנים, אחת מהם ניגשה אלי יום אחד ורצתה לקחת לי את גומיית הקטיפה שהייתה לראשי, אז היא פשוט משכה לי בשיער ולקחה אותה לעצמה כשהיא צוחקת. לא היה אכפת להם מאף אחד ונראה שאפילו המורים פחדו מהם. שלא תבינו לא נכון, הם לא היו הרבה, אחד או שניים, גג שלושה בכל כיתה, לרוב הם בכלל לא הגיעו לבית ספר, אבל כשהם הגיעו היה עדיף שלא להתקרב אליהם. ל"מופרעים" בחטיבה היה מכנה משותף. כולם היו בהקבצה ג' באנגלית ובחשבון. רוב הזמן הם לא למדו כלום, אלא ישבו בחוץ והרעישו כי אף מורה לא הצליח להשתלט עליהם.

לשמחתי ברגע שהגעתי הביתה, ידעתי שאני לא אמורה לפגוש אף אחד מהם ויכולתי להרגיש בטוחה. אך היום בעידן הרשתות החברתיות, האלימות מגיעה אלינו לתוך הבית.

מצמיחים ברשת

חודש אחרי שפורסם הטור שלי שעסק די בקצרה באלימות בקבוצות הוואטסאפ יצא לאור הספר "מצמיחים ברשת", כלים לצמצום אלימות, שיימינג ובריונות של ילדים ברשתות חברתיות (יש בו גם נגיעה קלה לאלימות המסורתית, האלימות הפיזית).

לדעתי מדובר בספר חובה לכל מנהל/ת ומורה בבית ספר ולכל הורה מאחר שהוא מאגד בתוכו כלים אמיתיים להתמודדות מול תופעה מאוד אכזרית שהמבוגרים לא תמיד מודעים אליה ולא בהכרח מזהים אותה בזמן. הספר נכתב ברובו בשפה יומיומית ופשוטה.

בחלקו הראשון של הספר מוצגות תאוריות רלוונטיות הן לגבי השפעת הרשתות על חיי הילדים והנוער והן לגבי תוקפנות בקרב הילדים והחשוב מכל, שיטות להפחתת התוקפנות. החלק השני עוסק ביצירת שיח בין מבוגרים לבין ילדים ונוער בכל הקשור לבריונות ברשת. החלק השלישי עוסק בהתמודדות עם תוקפנות במסגרת כיתתית – שזו הבעיה הכי קריטית לדעתי. בחלק הרביעי מפרט המחבר ונותן מידע על כל סוגי האפליקציות הנפוצות בשימוש בקרב ילדים ובני נוער. החלק החמישי בנוי למעשה ממערכי שיעור, ארבעה עשר מערכים במגוון נושאים המציגים כלים פשוטים ומפורטים להתמודדות עם האתגרים החברתיים הקיימים ברשת, הצעות לפעילויות משותפות להורים וילדים ומערכי שיעור מיוחדים לבני נוער הלומדים בחטיבה ובתיכון.

כל מערך שיעור מכיל הסברים מפורטים ומדויקים לגבי מטרתו והדרך שיש להעביר אותו, כולל שימוש בשפה שעלינו להשתמש בה כמנחים הבוגרים, לצד כל מערך שיעור נכתב לאיזה גיל הוא מיועד.

מחבר הספר הוא יוני צ'ונה, אחד ממייסדי 'מרכז מצמיחים' (עמותה ששמה לה מטרה להפחית אלימות וניכור בבתי הספר ופועלת בכל הארץ. העמותה זכתה בפרס יו"ר הכנסת בתחום הפחתת אלימות בחברה בישראל). צ'ונה משמש כמנכ"ל הארגון מאז הקמתו ומפתח השיטה החינוכית 'מצמיחים' ואחראי על תכני הסדנאות, ההרצאות, ההכשרות והקורסים של המרכז. צ'ונה מנחה סדנאות לילדים ונוער, הורים ואנשי חינוך, מנחה קורסים בפורומים מקצועיים במסגרות לימודיות באקדמיה בארץ ובחו"ל (סמינר הקיבוצים, אוניברסיטת בן גוריון, מכללת כנרת ואוניברסיטאות לודוויגסבורג והיידלברג ועוד), מוסמך תכנית המצטיינים לתואר שני בחוג למדיניות ציבורית מטעם האוניברסיטה העברית.

ויש סיבה מדוע טרחתי לכתוב את כל הפרטים על המחבר. אני חושבת שנעשתה כאן עבודה מדויקת ומסודרת עם ירידה לפרטים הקטנים ביותר וחשוב לי שתדעו שמדובר בבעל מקצוע מהמעלה הראשונה.

הלוואי ומשרד החינוך ייקח על עצמו כפרויקט לרכוש את הספר לכל בתי הספר בישראל, כחומר עזר למנהלות ולמנהלים, למורות ולמורים ליועצות ולכל אנשי החינוך שבבית הספר.

****

המלצה נוספת לאשת מקצוע שעוסקת בנושא החשוב הזה היא הסופרת דנה אבירם שפועלת בתחום כבר שנים רבות ועוברת בבתי הספר עם הצגות, הרצאות וסדנאות ואף פרסמה ספרי נוער פופולאריים ואהובים מאוד שעוסקים בנושא (טורף ברשת, כוכב ברשת, סלפי אחד יותר מידי , טרילוגיית המשחק ועוד).
הורים יקרים, זה בידיים שלנו! אנחנו לא גדלנו באופן הזה, אבל אסור לנו להתעלם מהסכנות הרבות המסתתרות ברשתות החברתיות ובאינטרנט.

המדריך למתנקש

המדריך למתנקש המתחיל, מאת: שֵׁיִין קוּן (תרגמה מאנגלית: לינדה פניאס-אוחנה), הוצאת כתר

ג'ון לאגו הוא רוצח שכיר המועסק בחברה המתמחה בחיסולים באמצעות מתנקשים המתחזים למתמחים. מדוע מתמחים דווקא? כי (כך על פי מייסד "משאבי אנוש בע"מ") מתמחה נהנה מהזדמנות ליצור קירבה עם מטרתו (בכיר במקום העבודה) ומצד שני הוא אויר, לא מושך תשומת לב. מהעמוד הראשון אנו יודעים שהאפ.בי.איי עוקב אחרי ג'ון וכבר הספיק ליירט אי-מייל ששלח ובו הפיץ את "המדריך למתנקש המתחיל" שהוא מדריך למגויס הטרי לארגון המתנקשים. עבורנו, הקוראים, המדריך מתברר כסיפור משימתו האחרונה של לאגו אחרי 34 חיסולים קודמים, ולעיתים נראה שזו תהיה באמת משימתו האחרונה תרתי משמע. עלילת הספר קצבית ואפלולית: הוא נשלח לעבוד כמתמחה במשרד עורכי דין הכי מפורסם בניו יורק; המטרה הפעם ידועה רק "בערך" והיא אחד משלושה שותפים בכירים, שותף שמכר שמות של עדים, ועל לאגו לחשוף את זהותו ואז לחסל אותו; לפני שייקלט כמתמחה, הוא יוצא לאחד הברים ותוך כדי שיחה עם יפיפייה בלונדינית מסתבר שהיא עובדת באותו משרד; מקריות? כנראה שלא. מאותו רגע האירועים מתקדמים במהירות. לאגו מתמודד עם משימתו, מסתבר שיש מתחזה נוסף במשרד, האפ. בי. איי עוקב אחרי המטרה שלו וגם אחריו, הוא מתאהב, משאיר אחריו שובל של גופות, פורץ למחשבים, משתתף בקרבות מגע, מסתנן למטוס … כל המרכיבים של ספר מתח טוב פלוס אוירה כללית של קומדיה שחורה. ספר שיעביר לכם את הזמן במהירות ובכיף.