לפני די הרבה שנים ניהלתי חנות ספרים מאד גדולה. רבים חשבו שאני יושבת כל היום רגל על רגל, קוראת ספרים ולא עושה משהו מהותי אבל בפועל היה מדובר בעבודה מאד מלחיצה. ברור לי שיש עבודות הרבה יותר מורכבות ומלחיצות אבל הייתי צעירה והרגשתי שהעבודה שלי מאד חשובה והתייחסתי אליה ברצינות רבה. היו תקופות שעבדתי משעה שש בבוקר עד עשר בלילה, הסניף עבד שבעה ימים בשבוע וגם כשהלכתי הביתה הטלפונים לא הפסיקו. בחודש יוני, חודש הספר העברי, עבדתי במשמרות כפולות כמעט כל יום, ביולי אוגוסט התחילה תקופת ספרי הלימוד העמוסה, בספטמבר ואוקטובר החגים, בנובמבר מצאתי את עצמי תמיד עם צוות חדש כי כל הסטודנטים התחילו ללמוד ובדצמבר החלו ההכנות לספירת מלאי. באחד הימים הופתעתי לגלות שלאורך השנים צברתי יותר ממאה ימי חופשה!!
כשהגעתי לרופא אחרי עונת ספרי לימוד עם עין קופצת, כאבי פרקים חמורים בכל הגוף ומסתבר שגם לחץ דם גבוה, הוא הודיע לי שאני מוכרחה לצאת לחופש כי נראה לו שאני לפני קריסה.
בעקבות כך אני ובעלי החלטנו לצאת לחופשה בארץ. הזמנו לנו צימר קסום, יוקרתי, מפנק, אלוהי, שמימי ומדהים ויצאנו לנו לחופשה בצפון. כשהגענו לצימר חשכו עינינו. מדובר היה בחדר בבית פרטי די דוחה בו גרו בעלי ה"צימר". אפילו לא הייתה כניסה נפרדת. החדר היה פשוט למדי וחסר כל קסם. יכולנו לשמוע כל מה שקורה בתוך הבית כאילו שאנחנו בכלל לא בחדר משלנו. אני זוכרת שהתלבטנו אם לעזוב מיד אבל פשוט לא היה לנו נעים אז נשארנו ובבוקר ברחנו משם.
שנה חלפה, שנה של עבודה קשה, בה חסכנו כל שקל לדירה והשתדלנו לא לבזבז סתם כך, אך כששוב הרגשתי שחיקה הזמנו חופשה. הפעם מלון. לא רצינו צימרים בשום פנים ואופן. נסענו למלון חמישה כוכבים שקיבל חוות דעת מעולות מחברים בים במלח. בתקופה ההיא המחיר היה יקר מאוד אבל הבנתי שפעם בשנה מגיע לי גם לנוח בכיף.
הגענו למלון והחדר היה מטונף!! אפילו לאמבטיה נגעלתי להיכנס בעקבות עובש על הווילון במקלחת. הזמנו חדר עם נוף, קיבלנו חדר עם נוף למגרש חניה, לא היו מספיק מגבות בחדר, היו סימנים של אודם על הכוסות, משהו באמת דוחה. ירדנו לקבלה. תכננתי לצרוח עליהם צרחות אדירות, תכננתי לומר להם כל מה שאני חושבת. ובמקום זה פתאום, באופן מפתיע ביותר התחלתי לבכות.
זה נשמע היום הכי ילדותי, הכי טיפשי והכי מטומטם ועלוב אבל לא התאפקתי.
בעלי מלונות וצימרים לפעמים לא מבינים מה המהות של חופשה. לפעמים הימים האלו, הם הימים היחידים בהם האורח יכול באמת לנוח מכל מה שעובר עליו בחיי השגרה ולרגע לשכוח הכל ולהתנתק מהסביבה, לא לכולם יש כסף לטוס לחו"ל שלוש פעמים בשנה, ולהחליט לקחת סתם ככה שבוע חופש באמצע החיים. באותה תקופה, היינו זוג צעיר, שמנסה להתבסס ולהתקיים, עבדנו כמו חמורים ואני ממש בניתי על הימים האלו כימים מופלאים.
פקידת הקבלה קראה למנהל שלא הבין מדוע יש לקוחה שיושבת ומיבבת לה בדלפק הכניסה מול כולם. הוא הכניס אותי לחדרו ושמע ממני נאום שלם על משמעות החופש עבור האדם העובד. ממש מרטין לותר קינג של הצרכן הישראלי הצעיר. כל כך רציתי חופש טוב! חלמתי עליו! חיכיתי לו! שילמתי עבורו הרבה כסף! המנהל שידרג אותנו ברגע אחד לסוויטה גדולה ולאורך כל החופשה דאג לנו היטב. חזרתי לעבודה בכוחות מחודשים ומאז אני ובעלי עברנו הרבה בחיים, יצאנו להמון חופשות מעולות, בארץ ובחו"ל, התבגרנו, אנחנו מקפידים לנוח ולא להישחק ובודקים היטב את כל הפרטים לקראת החופשה, חשבתי שמקרים כאלו לא יחזרו על עצמם. לפני כמה ימים חוויתי אירוע שהחזיר אותי ברגע אחד לאחור. לאחר תקופה אינטנסיבית בעבודה, קבעתי עם חברה יום בספא צימר מפנק וחלומי. עשיתי שמיניות באוויר על מנת לפנות זמן ליום הזה. הגענו לצימר בבוקר שמחות ומאושרות ולהפתעתנו גילנו שהתמונות בפייסבוק כלל לא דומות למקום אליו נכנסנו. הצימר היה די דוחה וזה בלשון המעטה, זבל בכל מקום, חתולים שמנסים לגנוב את ארוחת הבוקר (ארוחה מפנקת: פיתה, חביתה, סלט וגבינה לבנה…), גיגית מים במקום בריכה, ג'קוזי קטן במקום היפה והגדול שפורסם וכל מיני התחכמויות שלא מתאימות לי בגילי. זה הרתיח אותי, אבל גם הצחיק. מאד מעניין אותי אם בעלי הצימרים כמו במקרה שלנו משקרים במודע או שהם באמת מאמינים שהצימרים שלהם קסומים, חלומיים, מדהימים ומופלאים ? כמו הקלישאה המפורסמת, פראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים. אני אנסה לא "ליפול" שוב בפעם הבאה. מאחלת לכולכם חופש חלומי וקסום.
ניחוחות מהעבר
ניחוחות מן העבר – ספר מתכונים | רעות עפרוני
הוצאת ספרי ניב
לפני כמה ימים נתקלתי בסטטוס בפייסבוק של אושר שרעבי בן ארי, מנהלת אזור בצומת ספרים, בו המליצה לרכוש ספר חשוב זה שכל הכנסותיו קודש לשורדי שואה החיים מתחת לקו העוני. הסטטוס עורר את סקרנותי. מדובר בספר ייחודי המאגד בתוכו מתכונים וסיפורים של 41 שורדי שואה. הספר הוא חלק מפרויקט ארצי מרגש בו סטודנטים נפגשו עם ניצולים ותיעדו את סיפורם המיוחד ואת המתכון אשר מזכיר להם את ילדותם. סבתא שלי, שהיתה ניצולת שואה סיפרה לי שכאשר היא ואחותה היו רעבות במחנה העבודה הן היו מדברות עם נשים אחרות על אוכל ועל מתכונים שירצו להכין כשהזוועה תיגמר. נזכרתי בה כשקניתי את הספר ועברתי על סיפורם של השורדים לצד המתכון המיוחד שבחרו. פרויקט חשוב ומבורך. הספר נמכר ברשת צומת ספרים במספר סניפים ( גרנד חיפה, קניון חיפה, געש, ירקונים פ"ת, דיזינגוף סנטר, נמל ת"א, מלחה, קניון הראל, גרנד באר שבע וביג ב"ש), במחיר מיוחד 39.90 ₪ בלבד
ליגת הצדק
ליגת הצדק תמיד בשליטה | אדם ביצ'ן, ציירו: קרלו ברברי, גורדון פרסל
הוצאה כנרת , DC
בוודאי שמעתם על ליגת הצדק, קבוצת גיבורי על המגינה על כדור הארץ.
מי לא מכיר אותם, קלארק קנט הלוא הוא סופרמן שדבר אינו יכול לפגוע בו מלבד הקריפטונייט, ברוס ווין, הידוע יותר בשמו באטמן, הבלש הטוב ביותר בעולם שנעזר בחוכמתו, כוחו, בחליפה ובכלי רכב משוכללים שנוצרו בשבילו, דיאנה פרינס – וונדר וומן שלאחרונה הפכה לגיבורת העל הכי מדוברת בעולם, ואלס ווסט הברק, היודע לרוץ במהירות לפרקי זמן ממושכים ולנסוע בזמן, נתניאל אדמס קפטן אטום, איש צבא בכיר שבעקבות תקלה הפך למוח חסר גוף המפעיל אנרגיה טהורה, זטנה זטרה, צאצאית של לאונרדו דה וינצ'י, אמנית האשליות וכמובן הנסיכה צ'אי-ארה, הוק גירל נערת הנץ בעלת ראיה חדה ויכולות ריפוי. אליהם מצטרפים גם פאייר סטורם (סופת אש), ד"ר ריימונד פאלמר (אטום), אייס, האיש הנמתח וויג'ילנט לוחם הצדק.
בקיצור – סדרת הקומיקס הכי שווה, עלילותיהם של גיבורי ליגת הצדק, בספר שילדים אוהבים במיוחד.
חופשה בחדר הילדים
סטטוס לשבת
אבישי: אמא יש לי רעיון. במקום שבאמצע הלילה אני אעבור למיטה שלכם, אולי מראש את ואבא תבואו היום לישון איתי אצלי בחדר ?
#רעיון
