הפרויקט של חכמו ליאור. צילומים באדיבות ועד הורים בית ספר צליל ים
הפרויקט של חכמו ליאור. צילומים באדיבות ועד הורים בית ספר צליל ים

כשהעירייה לא עוזרת, פונים לגיוס המונים – המדור של מאירה ברנע גולדברג

אני משוטטת לא מעט באתרי גיוס המונים, ולא מזמן נתקלתי בסיפור כואב על בית ספר לילדים אוטיסטים. וגם במקרים אחרים, שונים לגמרי, של גיוס לספר, סרט, או אלבום, אני נהנית להיות חלק מהיצירה

פורסם בתאריך: 19.10.17 10:03

בעבר, אם היה לך חלום אבל לא את הכסף בכדי להגשים אותו, היית נאלץ ברוב המקרים לאפסן אותו במגירה ולשכוח ממנו. בעידן הנוכחי, כמעט כל אחד יכול עם מעט יצירתיות ותושייה ליצור קמפיין באתרים השונים לגיוס כספים שיעזרו לו להגשים את משאלת ליבו.

אמנים רבים פונים לציבור ומציעים לקחת חלק ביצירה ולהיות שותפים לה במידה ויממנו אותה בטרם צאתה לאור. מוזיקאים, סופרים, תסריטאים.

לאחרונה, באחד משיטוטי באתר giveback, נתקלתי בפרויקט שמשך את תשומת ליבי. הפרויקט של חכמו ליאור. (מאוחר יותר גיליתי שכמה מחברי האהובים בפייסבוק קשורים גם כן לפרויקט כי ילדיהם לומדים בבית הספר המדובר). ליאור הוא אבא לשתי ילדות. בתו הבכורה מיכל אובחנה בגיל שלוש כאוטיסטית והחלה ללמוד בבית הספר צליל ים בקרית ים, מגיל 6. בית ספר צליל ים הינו בית ספר לילדים אוטיסטים. מה אתם מדמיינים בראשכם כשאתם חושבים על בית ספר כזה, שמאכלס 78 תלמידים בשתיים עשרה כיתות מכתה א' עד כתה ח'? אני דמיינתי בית ספר יפה, חדיש, עם מחשב לכל ילד, חלמתי על אמצעים טכנולוגים חדשניים, אביזרים מיוחדים, חצר יפה עם מתקנים שמסייעים לוויסות החושי.

בפועל לא כך הם פני הדברים. לפני שש שנים הוקם בית הספר במבנה נטוש, כמעט בלי ציוד בכלל, בלי אולם ספורט ובתקציב דל מאוד. פניתי למספר הורים שילדיהם לומדים בבית הספר וכולם סיפרו לי על צוות המורים המדהים של בית הספר שחולל ניסים עם כל כך מעט תקציב וללא ציוד מתאים.

הורי התלמידים פתחו במאבק על מנת להעביר את בית הספר למבנה ראוי ולאחר שנים הצליחו במשימתם, שנת הלימודים החדשה נפתחה בשמחה במבנה חדש אך לצערם הרב, חסרים בבית הספר טאבלטים, מכשירי טלוויזיה, מקרנים לכל כיתה, ספרים, לוחות חכמים ומדפסות שיעזרו להפוך את הלימודים לחווייתיים יותר. ישנם תלמידים בבית ספר שלא מדברים או מדברים מעט וזקוקים לציוד הזה באופן בהול. אבל מסתבר שמשרד החינוך והעיריות הרלוונטיות לא מעניקים תקציב לציוד טכנולוגי.

ניתן לתמוך בפרויקט הגיוס בכל סכום החל מ־20 שקלים בשורה המתאימה לתרומה ללא תשורה. אם הנושא קרוב לליבכם ומעניין אתכם חפשו באתר giveback את הפרויקט "אוטיזם ביחד ננצח את הדממה", של חכמו ליאור. עד עתה הצליחו לגייס שישים וחמישה אחוזים מהתקציב. נותרו עוד עשרים יום על מנת להשיג מאה אחוז מימון.

# # #

"תגידי, לא נמאס לך לקבל כל הזמן בפייסבוק בקשות לתרומה, במסווה של גיוס המונים? נדמה לי כי היום כל אחד פונה אלי באופן אישי ורוצה שאתרום לו כסף, אני לא מבינה למה אני צריכה לממן את כולם? מה הם רוצים מהחיים שלי?".

את השאלה הזו קבלתי כהודעה בפייסבוק לאחר שפרסמתי בעמוד שלי קישור לגיוס המונים לספר של חברה טובה. חשבתי הרבה לפני שעניתי. לא. היא לא צריכה לממן את כולם אבל בכל זאת ישנה כאן תופעה מאוד מעניינת שאי אפשר להתעלם ממנה.

אם מדובר על פרויקט אמיתי של תרומה לקהילה, כמו במקרה של גיוס כספים לבית ספר המיוחד לילדים אוטיסטים, או גיוס כסף לציוד לילדים חולי סרטן, אני מעדיפה לתרום את כספי בצורה כזו ולא דרך עמותות, כי כאן הכל שקוף, אני יודעת לאן הולך הכסף ואני לא מממנת שכר יקר של מנכ"לים או פרסומות. צעירה בת עשרים שסובלת משיתוק מוחין הייתה זקוקה לשישים אלף שקלים לכסא גלגלים חשמלי חדיש, לאחר שמשרד הבריאות סירב לממן לה אותו. אנשים תרמו ולאחר חודשיים יכלו לראות את השמחה שהתרומה שלהם יצרה, מה שלפעמים לא מתאפשר לראות כשתורמים לעמותות.

אם מדובר על פרויקטים של גיוס כסף לספרים, הצגות, הופעות ודיסקים, כאן לדעתי בכלל לא מדובר בתרומה. אם מדובר בספר של סופר שבכל מקרה התכוונתי לרכוש כשיראה אור, אין לי בעיה לרכוש את הספר מראש על מנת לעזור לסופר לממן את הוצאת הספר לאור. להפך, אם מדובר באמן שאני אוהבת, זו גאווה בשבילי לקחת חלק בפרויקט לפני צאתו לאור, להיות חלק מהתהליך. אנחנו בתקופה מאוד מיוחדת, נדמה כי יש יותר אפשרויות לתת ביטוי ליצירתיות שלנו. אז ברור שאין לי אפשרות או רצון לקחת חלק בכל הפרויקטים המוצעים אבל אם בעבר מראש פסלתי תמיכה מהסוג הזה, לאחרונה גיליתי שלפעמים זה כיף לקחת חלק ולהיות שייכת לקהילה תומכת. נסו להיכנס לאתרים הללו ותגלו עולם ומלואו.

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם
פרויקט "אמריקה" של נדב ארבל ב- headstart . צילום שחר קובר

פרויקט "אמריקה" של נדב ארבל ב- headstart . צילום שחר קובר

פרויקט "אמריקה" של נדב ארבל ב- headstart

לפעמים אני אוהבת לחפש פרויקטים מגניבים ב – headstart, לא רק פרויקטים מצילי חיים. השבוע נתקלתי באחד כזה, הפרויקט של נדב ארבל, אנימטור ובמאי אנימציה ובעל סטודיו לאנימציה.

נדב סיים את לימודיו בבצלאל לפני כעשור, עבד ללא הפסקה וחלם על עשיית סרט עצמאי, אישי. סביבו התגבשה קבוצה של יוצרים מוכשרים וביחד הם מתחילים לעבוד למען המטרה ומזמינים את הציבור לקחת חלק בפרויקט ולתמוך ביצירה ישראלית, מקורית, צעירה ואיכותית וביחד להביא את הסרט אל האקרנים בארץ וברחבי העולם.

על מה הסרט?

מכתב המודיע על שיחת טלפון עתידית מאמריקה מפר את שגרת יומם של נטשה ובנה יוסי, בתל אביב של שנות ה־50, ונוטע בליבה של האם תקוות לחיים חדשים וטובים יותר. קבלת המכתב נותנת את האות למרוץ של הכנות, האם רוצה להראות במיטבה בזמן השיחה מאמריקה. בנה אינו מתעניין בהכנות, הוא עסוק בעולם החלום, בעולמו הפנימי – הוא שוער נבחרת ישראל בגמר הגביע העולמי, הוא משתתף בקרב ממלחמת העצמאות שמתרחש בחדר האמבטיה, הוא מציל בחוף גורדון, הוא שוטר, הוא כבאי ועוד שלל חלומות, שמרכיבים את מציאות חייו של יוסי, אך בשביל נטשה, הם בסך הכל הפרעות בדרך להגשמת הפנטזיה שלה.

כאשר יתברר כי ההזמנה לחיים חדשים באמריקה לא מגיעה, יוסי, הדמויות מדמיונו ונס קטן אחד יעזרו לנטשה להבחין ביופי שקיים במציאות חייה, בהווה ובמקום בו היא נמצאת עכשיו.

צוות המוכשרים: במאי ומפיק: נדב ארבל, תסריט: אבי מרקדו ונדב ארבל, ארט דיירקטור ועיצוב: שחר קובר, סטוריבורד: אמיר פורת, אנימטוריות: גל חקלאי ושולי תג׳ר, צביעת דמויות: יהלי הרב, אלה בן יעקב, מוזיקה מקורית: דידי ארז, עיצוב סאונד: רותם דרור, שחקנים: יגבניה דודינה, חן רוז, אלחי לויט, אלון לוי, יעל יקל, אריזה גרפית: מיכל מגן, פוסט: סטודיו בויקו.

המתנות אותן ניתן לרכוש על מנת לעזור לפרויקט לקרום עור וגידים הינן רבות ומגוונות, חלקן קשורות לסרט עצמו (כרטיסים להקרנות בכורה, גלויות עם איורים מהסרט), חלקן קשורות ליוצרים (ספרים באיורו וחתימתו של שחר קובר, מהמאיירים הטובים בתחום), אך גם מתנות שלא קשורות ישירות ליצירה (ספרים, דיסקים, הופעות ועוד), אחת המתנות השוות ביותר היא דמות מצוירת שלכם כניצבים באחת מסצנות הסרט … שווה להיכנס ולתמוך ביצירה ישראלית מקורית. חפשו ב- headstart את "אמריקה" הפרויקט של נדב ארבל.

סטטוס לשבת

חביתה בצורות
אבישי: "אמא, תוכלי להכין לי חביתה בצורות?"
אני: כן חמודי. איזו צורה להכין?
אבישי: "בצורה בה את מדמיינת את אלוהים. טוב?"

 

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"מלאבס - פתח תקוה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר