לפני כמה ימים קפצה אצלי בפייסבוק פרסומת שממש הרגיזה אותי. "ילדכם ניגש למבחן מחוננים שלב ב'? תנו לו את הכלים להצליח", נכתב בכותרת. "ריכזנו עבורכם את כל המידע על מועד המבחן, מה הוא כולל, טיפים ודוגמאות". נכנסתי לראות במה מדובר, בדף שאליו הגעתי נראה שלא מדובר על תלמידי כתה ב' בסך הכל אלא על הכנה למבחן פסיכומטרי. מאות שאלונים, אלף שאלות, מבחני סימולציה. תמורת תשלום של 300 שקלים ניתן לקבל ערכה לתרגול סימולציות בבית. כל מי שירכוש את הערכה יקבל הנחה לקורס המלא.
מבדיקה קצרה בגוגל מסתבר שהם לא היחידים. עוד מכונים צצו להם בשפע והם רק רוצים לעזור לילדים הקטנים לעבור את מבחן. העניין שלי בנושא התעורר עקב כך שהבן שלי עבר את שלב א' במבחן למחוננים ונראה כי יש כאן ניסיון לפתוח ערוץ נוסף של מסחטת כספים מההורים שבדרך כלל מאד רוצים לעזור לילדים שלהם להתקדם בחיים.
מחוננות מורכבת בדרך כלל מסקרנות, צמא לידע, זיכרון מפותח, יצירתיות, רגישות ופוטנציאל למצוינות. אף קורס קצר של שמונה מפגשים לא יכול ללמד את הילד להיות מחונן. אפשר ללמד ילד לעבור מבחן, אבל מה יקרה בהמשך? מעבר לזה, מדוע מישהו מוכר בתשלום גבוה מבחני מחוננים? האם לא נכון לאפשר לכל הורה שרוצה להבין את מהות המבחן לפנות למשרד החינוך ולקבל דוגמאות בחינם? האם כסף אמור להוות מכשול?
כמו כל תלמידי כתות ב', קיבלנו דף מידע מבית הספר על מבחן המחוננים שלב א'. כהרגלי, מחשבותיי נדדו למבחן המחוננים שנערך בבית ספר היסודי בו אני למדתי. אני די בטוחה שזה לא התרחש בכתה ב' אלא כשהייתי גדולה יותר. מאד רציתי להוכיח את עצמי. הייתי ילדה שקראה המון ספרים ולמדתי בע"פ תאריכים ואירועים חשובים. ידעתי שזה לא שווה כלום כי אני גרועה במתמטיקה (עד היום נדמה לי שזה מה שמשרד החינוך משדר לנו. ילדים, אם אין לכם חשיבה מתמטית מדעית אתם לא שווים), אבל עדיין חיכיתי בהתלהבות לחלק בו יהיו שאלות ידע כללי. אני זוכרת שכל המבחן היה מבחינתי סינית. המון שאלות על צורות ובחשבון. מאז אותו מבחן הייתה לי טראומה גדולה מסוגי המבחנים האלו. מבחן פסיכוטכני בכתה ח' (שם נדמה לי שהיועצת הייתה מזועזעת מההישגים הנמוכים שלי), המבחנים לצבא לקביעת קב"א, פסיכומטרי אחרי הצבא. השיא היה כשנתקלתי שוב, בגיל 30 באותם תרגילים כשהייתי רשומה לאימוץ ילד ועשו לבעלי ולי מבחני כשירות הורית. ברגע שראיתי את כל הצורות הגיאומטריות שנתבקשתי להשלים, נכנסתי ללחץ.
אז לא. אני לא מחוננת. האם הבן שלי מחונן? אין לי מושג. יש לו ככל הנראה בזכות האוטיזם, זיכרון מעולה. הוא מתעניין בכל מיני נושאים שלא מעניינים את בני גילו וקורא עליהם ולכן יש לו ידע כללי נרחב יותר מאשר לאדם בוגר ממוצע. האם הוא יודע להשלים את כל הצורות הגאומטריות ולפתור בעיות מתמטיות? אני לא בטוחה.
בערב שקדם למבחן שלב א', הלכנו יחד לרופא עיניים. הילד התלונן שהוא לא רואה טוב. כאשר המתנו יחד כשעה להרחבת אישונים, מתוך שעמום עיינתי בעיתון שהיה בחדר ההמתנה ובו התפרסמה כתבה על המבחן ושאלות לדוגמה. הבן שלי שיחק בטלפון ודיברתי עם בעלי על הקושי שלי בפתרון השאלות לדוגמה בחשבון. קראתי לאבישי, שאלתי אותו את אותן שאלות, תוך כדי שהוא ממשיך לשחק, והוא ענה לי תשובות נכונות. (טוב, אז לפחות אני מבינה שעניין המחוננות לא בהכרח גנטי או לפחות מדלג דור).
הגענו הביתה בשעה מאוחרת, לא רציתי לשלוח אותו למבחן בבוקר כשהוא עייף, אבל בסופו של דבר הוא הצליח לקום בבוקר בשעה הרגילה, הלך לבית ספר כרגיל ועבר את השלב הראשון.
ניסיתי לחשוב מה אמור להשתנות לאחר השלב השני, במידה והוא יעבור גם אותו, והגעתי למסקנה שכנראה כלום. הילד אוהב את החברים בבית ספר אז אין לי סיבה להעביר אותו משם, כל מה שמעניין אותו באמת בחיים זו מוזיקה וכרגע הוא לומד שלושה שיעורים בשבוע בקונסרבטוריון, כך שאין לי כוונה להוסיף לו שיעורים נוספים אחר הצהרים. ניסיתי לחשוב מה אמור להשתנות לאחר השלב השני במידה והוא לא יעבור אותו, והגעתי למסקנה שכנראה כלום, כי מבחינתי הילד נפלא ומדהים כמו שהוא ומחונן בנושאים שמעניינים אותו, אז בכלל לא אכפת לי מה המבחן יגלה. בטח שאין לי צורך בקורסים מיוחדים ובטח שאין לי צורך לרכוש 1,000 שאלות במחיר מבצע ולהכניס אותו ללחץ. מכיוון שהמודעה קפצה לי כל יום עשרות פעמים, סימנתי בפייסבוק את רצוני להפסיק לראות אותה. חבל שאי אפשר גם בחיים האמיתיים פשוט לא לראות יותר את כל מה שמעצבן אותנו.
רוצים להישאר מעודכנים?
נוירומיאליטיס אופטיקה, nmo
דנה קניגר. צילום פרטי
אחרי יותר משנה של כאבים נוראיים חברה טובה שלי גילתה שהיא חולה במחלה נדירה, וכעת היא מחפשת עוד חולים בארץ שיחד יוכלו לשתף אחד את השני בידע שברשותם על המחלה ולתמוך אחד בשני. חשבתי לשתף את הסטטוס שכתבה בפייסבוק על מנת להגביר את המודעות ואולי לעזור לאחרים.
"היי כולם, קוראים לי דנה קניגר הס, לפני כחודש, אובחנתי במחלה נדירה הנקראת נוירומיאליטיס אופטיקה, או בקיצור nmo . במחלה נפגעים חוט השדרה ועצב הראייה. כרגע המצב אצלי יחסית טוב. יש ימים טובים פחות וטובים יותר.
למחלה כיום אין מרפא, אלא רק תרופות המעכבות את ההתדרדרות. המחלה כל כך נדירה שיש בארץ רק כמאה חולים. לאט לאט החולים עצמם נאספים ולכן הוקמה קבוצת פייסבוק סגורה וגם קבוצת וואטסאפ. הקבוצות נועדו לתמוך, להקל ולשתף בידע של כל אחד. הבקשה שלי היא רק לשתף את הפוסט כמה שיותר.
ובמידה ומישהו מכיר מישהו חולה או שחולה בעצמו הוא מוזמן ליצור איתי קשר בטלפון 052-3584169.
הרצאת הרשימה לילדים / יובל אברמוביץ'
הרשימה לילדים
לפני כשבוע לקחתי את אבישי (בן 8 עוד מעט) להרצאה מיוחדת לילדים. את ההרצאה מעביר יובל אברמוביץ (סופר, עיתונאי, שחקן, יזם, מרצה והאיש שמלמד את כולנו שחלומות נועדו על מנת שנגשים אותם). ההרצאה היא למעשה פעילות משותפת של הורים וילדים היוצרת דו שיח על הגשמת חלומות וכיצד ניתן להפוך את החלום למציאות. הבן שלי אהב מאד את ספרי הילדים של יובל – "הרשימה לילדים" ו-"יש לי רעיון" – ולשמחתי ישב מרוכז במשך כל שעת הפעילות, השתתף, רשם את החלומות שלו, צחק מהבדיחות ולמחרת המליץ בבית ספר לכל החברים.
בסיום ההרצאה שאלתי את בני מה הדבר אותו הוא הכי זוכר מההרצאה והוא ענה לי כך: "אם מישהו אומר לי שאני לא יכול להגשים את החלום שלי, לא להאמין לו. לנסות בכל זאת". למען האמת עם המסר הזה גם אני מזדהה מאוד.
הפעילות מתקיימת במלון דיאגילב בתל אביב, רחוב מזא"ה 56. עלות כרטיס: 70 שקלים וכל ילד מקבל במתנה את הספר "יש לי רעיון". המועדים הקרובים בחופשת חנוכה: יום שישי 15.12.17 וביום ראשון 17.12.17. ההרצאה מתאימה לבני 7 עד 10, מומלץ להגיע בהרכב משפחתי מלא. לפרטים חפשו בגוגל: הרצאת הרשימה לילדים.
סטטוס לשבת
"תעברו לאיטלקית"
בעלי ואני מדברים באנגלית כדי שאבישי לא יבין.
אבישי: "אני מבין הכל. תנסו אולי לדבר באיטלקית כדאי שאני לא אבין או שאולי תעברו לחדר השני".
