9,000 לידות בשנה, 13 חדרי לידה, 70 מיילדות, 4 מחלקות יולדות (אשפוז לאחר לידה) ואפשרות לביות מלא ואפס הפרדה. יחד עם עליית העונה החמישית של הסדרה בייבי בום, שצולמה בבילינסון, (ערוץ 10), תפסנו לשיחה שתי מיילדות מבית החולים בילינסון ואמא לחמישה ילדים אותם ילדה בבית החולים, על ההבדלים בין לידה אז והיום, תפקיד המיילדת, הרפואה המתקדמת ומה שיש לה להציע והאם עידן האינטרנט והמידע החופשי, עוזר או מקשה על הצוות.
"בלידה הראשונה רק רצו לסיים". היולדת מורן בגים
"את הילד הראשון שלי ילדתי בבית החולים בילינסון לפני 12 שנה ואת האחרון לפני שנה ואין מה להשוות בין הלידה הראשונה לאחרונה", מספרת מורן בגים, בת 35, אמא לחמישה ילדים. "אני זוכרת שכאשר הגעתי בפעם הראשונה ללדת, הייתה הרגשה שפחות התייחסו ליולדת, לא שאלו אותי שאלות והרגשתי שאני עוד אחת מיני רבות. בלידה הראשונה הייתה הרגשה שרק רצו לסיים את הלידה. בלידה השנייה, היה בבית החולים עומס, היו 39 לידות במחלקה בלילה. אישה ילדה ברכב, אחרת במסדרון ואותי לבסוף הכניסו לחדר המתנה ושם ילדתי. בלידה השלישית כבר התחלתי להרגיש את השינוי. ברביעית התחלתי להרגיש שהיולדת נמצאת במרכז, שאלו אותי אם אני רוצה דמיון מודרך והייתי ממש מרוצה".
ובחמישית?
"בלידה החמישית הרגשתי שהתפיסה השתנתה, זה היה בכלל הבדל של שמים וארץ. כבר כשהגעתי המיילדת שאלה האם אני רוצה שהיא תעשה לי עיסוי, מסאז' ברגליים ואם אני רוצה לשמוע מוזיקת רקע מרגיעה. הרגשתי שמתחשבים בי, ביולדת, הכל היה רגוע, האווירה הייתה נעימה, הנמיכו את התאורה. היא שאלה אותי האם אני רוצה להתחיל בלידה טבעית ורק לאחר מכן להתקדם לאפידורל וממש ירדה איתי לפרטי פרטים".
בגים נשואה למשה ולשניים יש צהרון, "הצהרון של מורן". משה אחראי על האוכל ומורן על התכנים. לזוג כאמור חמישה ילדים, בגילאי 12, 9, 5, שנתיים ושנה. "בעלי היה שותף מלא בלידה", היא מספרת על הלידה החמישית, "המיילדת שאלה אותו האם הוא רוצה לחתוך את חבל הטבור, בסוף הלידה שמו את התינוק עלי למעלה מרבע שעה ולאחר מכן הביאו לי תה מתוק וחטיפי בריאות וזה ממש ריגש אותי. החדר היה נקי ומסודר, יש בו אנרגיות חיוביות והכל הרבה יותר מקצועי. הצוות מסביר מה הוא הולך לעשות ושואל את היולדת האם היא מסכימה לכך ומרגישים יותר מעורבים".
משפחת בגים צילום פרטי
"עברנו דרך עצומה". המיילדת הוותיקה מינה שפט
מי שמכירה היטב את השינויים שעברו במחלקה היא מינה שפט, שעובדת כמיילדת בבית החולים בילינסון כבר 40 שנה. "ההבדל הראשוני שנראה לעין זה המבנה הפיזי של חדרי היולדות", אומרת שפט, "בעבר היו הרבה חדרי לידה בחדר אחד גדול, כשמה שהפריד בין היולדות זה וילונות. כיום אלו חדרים מפוארים, לכל יולדת יש חדר לבד, עם כל הפסיליטיס: ציוד רפואי מתקדם, מוניטורים, מקלחת צמודה, טלוויזיה, ווי.פיי ולפני הלידה נותנים לה את כל הקורסים והמידע".
עוד שינוי שהיא מצביע עליו נוגע לשימוש באפידורל. היא מספרת שבעבר יולדת שרצתה להשתמש באפידורל, בן הזוג היה צריך ללכת למכונה שמוקמה בחוץ (כמו מכונה של שתייה וחטיפים), לרכוש את הערכה ולתת לרופא, וכיום זה מתבצע על ידי המרדימים שנמצאים בחדר 24/7. "היום היולדת נמצאת במרכז, יש לה את כל אפשרויות הבחירה", אומרת שפט. "זה מתחיל כבר במי היא רוצה שילווה אותה וכיום ניתן שני מלווים: הבעל או בת הזוג, אמא, חמות, חברה או דולה. בעבר היו בעיקר הרופא והמיילדת שהיו כמעט האלוהים ועל פיהם יישק דבר והיום היולדות מגיעות מוכנות, הן קוראות לפני, שואלות שאלות וזה מחייב גם את הצוות לעשות תיאום ציפיות עם היולדת ובן הזוג".
בנוסף, בשנים האחרונות כל מיילדת אחראית על שתי יולדות וכל אחת מקבלת טיפול אישי. "לאחר שעשינו תיאום ציפיות עם היולדת, היא יכולה לבחור האם ללדת בלידה טבעית ויש לנו חדרים שמאפשרים זאת, ללדת בתנוחה מסוימת, עם אפידורל או משככי כאבים אחרים, לבחור בשיאצו, דמיון מודרך או שמנים ארומטיים ואפילו ניתוח קיסרי היום עובר להיות טבעי ומאשרים נוכחות של הבעל בחדר ניתוח. בעבר ישר לאחר הניתוח היו לוקחים את התינוק מהאם והיום הוא יכול להישאר איתה. בכלל בבית החולים יש לנו אפס הפרדה והתינוק יכול להיות לצידה עד שהיא משתחרת הביתה".
איך הצוות הסתגל לכל השינויים?
"עברנו דרך עצומה בשביל להעמיד את היולדת במרכז. גם אנחנו עוברים כל הזמן שינוי, מאחר וזה מתבקש ואנחנו עושים הכל על מנת לייצר ליולדת חוויה חד פעמית".
וזה לא מלחיץ שכיום היולדות באות עם ידע רב?
"לא. אני חושבת שזה שהיולדת מגיעה עם ידע ושהוא ידע נכון, יכול לעזור לה. יש כאלה שמלקטות מידע מכל מיני אתרים, מחברות ולא פעם מגיעות מבולבלות ולכן חשוב לנו לעשות איתן את הסדר ותיאום הציפיות, על מנת שנדבר באותה שפה. לעיתים יש הפתעות שלא תלויות בנו, אבל אנחנו משתדלים להיות באותו ראש"
ומה את חושבת על לידות בבית?
"בשנים האחרונות יש יותר ויותר נשים מבקשות ללדת בבית, אבל אני כמי שמיילדת כבר 40 שנה, חושבת ומרגישה שנכון יותר ללדת בבית החולים. היום אנחנו מביאים את הטבע לבית החולים, עושים הרבה ומאוד משתדלים לתת להם לידה טבעית, יש לנו חדרים מפוארים עם כל האמצעים וגם אם החדר תפוס, אנחנו עושים הכל בחדר רגיל שהיא תרגיש בנוח", היא אומרת. "אני מרגישה שזו אחריות גדולה ללדת בבית, מהפחד שדברים יכולים לקרוא תוך דקות ואנחנו רואים זאת. שאתה בבית החולים, אנחנו שתי דקות בחדר ניתוח ויש צוות מוגבר שיכול לעבוד ולי זה נותן את השקט והשלווה, דבר שבבית זה לא תמיד כך. ובנוסף, לאחר הלידה היולדת מקבלת את כל התנאים הטובים, תנאים כמו בבית מלון. אם פעם שכבו 10 נשים בחדר, היום החדרים יחידניים או בזוגות, עם מקלחת ושירותים אישים ומשתדלים לתת להן את כל המענה, כולל פינוקים של ארוחות לילה".
נטע בריק זיסמן (מימין) ומינה שפט. צילום זאב שטרן
"הן יודעות מה הן רוצות". המיילדת הצעירה נטע בריק זיסמן
לדברים של שפט מצרפת גם המיילדת נטע בריק זיסמן. בריק זיסמן עובדת כמיילדת בבית החולים כשלוש שנים, שבמהלכן חוותה לידה בעצמה. "היום הנשים מגיעות הרבה יותר מוכנות ללידה", היא מסבירה. "הן יודעות בדיוק מה הן רוצות ומה הן לא רוצות. לפני הלידה, אנחנו מספקות להם קורס הכנה ללידה, סיור בחדר לידה והן יכולות להגיע עם תוכנית לידה".
מה זו תוכנית לידה?
"תוכנית שבה יש את כל הרצונות והבקשות שלהן ללידה: החל מחדר חשוך בזמן הלידה, האם היא רוצה ניתוק מושהה של חבל הטבור, לשים את התינוק עליה ישר לאחר לידה, מי היא רוצה שיהיה לצידה בחדר הלידה, האם היא רוצה אפס הפרדה לאחר הלידה ועוד. כיום אנחנו לא מטפלים רק ביולדת, אלא בזוג עצמו והבעל או מי שמלווה את היולדת הוא חלק פעיל ונוכח. גם לו יש חששות ובקשות וכיום כבר לא מדברים רק על לידה, אלא על חווית לידה ולנו היולדות חשוב להעניק להם טיפול כוללני ולהענות לכל הבקשות כמה שניתן, כמובן מבלי לסכן את היולדת והתינוק. היולדת יכולה להחליט מה היא רוצה מבחינת משככי כאבים. זה לא רק אפידורל, יש דמיון מודרך, שיאצו, סקין טו סקין ואפילו הנקה לאחר הלידה נכללת בחוויית הלידה. מעבר לכך יש לנו ניתוח קיסרי בשיטה טבעית, במהלך הניתוח שמים סדין שקוף והיולדת יכולה לראות את התינוק יוצא וכך היא לוקחת חלק פעיל בלידה וישר שמים לה אותו לאחר הניתוח על הבטן".
רוצים להישאר מעודכנים?
40 מצלמות לתיעוד הרגע. מה היה קורה אם בייבי בום הייתה מצולמת לפני 12 שנה
הסדרה "בייבי בום" מזמינה את הצופים להיות עדים לרגע הדרמטי והמרגש של הלידה. 40 מצלמות שהוצבו בשני חדרי לידה, במסדרונות ובחדרי הצוות בבית החולים בילינסון, תיעדו במשך מספר חודשים, את הנעשה מרגע הגעת היולדת לבית החולים ועד הרגע שבו התינוק יוצא לעולם. בבילינסון צולמו שתי העונות הראשונות והעונה החמישית שתעלה בקרוב בערוץ 10.
"אני חושבת שאם הסדרה הייתה מצולמת לפני 12 שנה, זה היה רק לטובת בית החולים", אומרת מורן בגים. "אמנם היולדת לא הייתה במרכז, אבל בית החולים היה נקי ומסודר ויכול להיות שזה היה מוביל לשינוי כבר לפני 12 שנה. באותה תקופה, זה מה שהכרנו".
"מכיוון שזו לא עונה ראשונה, כבר התרגלנו למצלמות שמלוות אותנו וההתרגשות הייתה פחותה מאשר בפעם הראשונה שאז לא ידענו איך לאכול את זה", אומרת שפט. "בעונה הראשונה היינו ספקניים ושאלנו למה צריך את זה. אחרי שהעונה שודרה, ראינו שהציבור אוהב את זה וזרמנו עם זה. בעונה הנוכחית, הכל היה יותר טבעי וזורם, היינו מוקפים באנשים שייעצו לנו, אבל בסופו של דבר זה היה נתון לשיקול דעת אישי ומבחינתנו באנו לעשות את העבודה שלנו".
