אני זוכר היטב את ימי מלחמת יום כיפור, החל מגיוסי מתוך בית הכנסת בערב החג, ועד המראות והאווירה ששררה במוצבים בתעלת סואץ. הייתי בדרגת סרן במהלך המלחמה. חצי שנה לפני המלחמה עברתי מתפקיד של קצין חימוש בחטיבת 401 של השריון לתפקיד אחראי מערך גיוס הרכב הפרטי לשעת חירום. בערב יום הכיפורים, יצאתי לעשות את החג בבית, ומה שקרה זה שפשוט גייסו אותי מתוך בית הכנסת. היה צריך להתחיל מיידית בהפעלת גיוסי הרכבים. זה היה יום לפני תחילת המלחמה, שהחלה למחרת, ביום הכיפורים עצמו, בשעה 14:00. הטראומה הגדולה מבחינתי זה גם שאותו קצין שהחליף אותי בקו התעלה כקצין חימוש, נהרג במלחמה. מן השמיים כנראה החליטו על זה, כי אי אפשר להסביר את העניין.
כאשר גייסו אותי בהתחלה לא הבנתי. הייתי בשוק טוטאלי. בא הנהג שלי הביתה ואז אמרו לו שאני בבית כנסת. הוא נסע לבית הכנסת לפני החג כשרכבים כבר לא נוסעים בשעה הזאת. אף אחד לא ידע שתפרוץ מלחמה. פתאום הוא ניגש אלי ואמר לי שזו שעת חירום ושיש פקודה להפעיל את כל מערך גיוס הרכב. חזרתי לצבא והתחלתי בהפעלת מערך גיוס הרכבים במדינת ישראל. למחרת כבר היינו בעיצומו של גיוס הרכבים, ובשעה 14:00, עם פרוץ המלחמה, כל המערך עוד לא גויס והתחילו הקריאות מיחידות השדה. הם ממש זעקו ואמרו שהם זקוקים למשאיות להובלת תחמושת וטנקים, ולשם כך אנו היינו זקוקים למובילי טנקים. כל המערך היה בהיסטריה. פתאום הסתבר שהצבא לא היה מאורגן. הרבה מהרכבים שהיו לצבא נמצאו במצב לא תקין. התחלנו להפעיל מערכי חירום כולל והעברנו רכבים ומשאיות פרטיות ושלחנו אותם למגרשי גיוס. קיבלנו אישורים מיוחדים לגייס מובילי טנקים ומשאיות. הרכבים היו צריכים להתגייס תוך 48 שעות מרגע הפקודה, אך בפועל המלחמה פרצה והפתיע את כולם.
בעיצומה של המלחמה ירדנו לכביש התעלה בסיני לאחר שכוחות הצבא שלנו עברו לצד המצרי. אני זוכר שהגענו ממש עד לכניסה לעיר סואץ וראינו את כוחותינו במצב לא טוב. אלו טראומות שאני זוכר עד היום מהמלחמה. היו יחידות שחזרו שפופות לאחר שאיבדו חיילים. חזיתי בכל הטראומות הגדולות שהיו במלחמה.
היום אני מדבר בכל מקום על החשיבות של להיות מוכנים לגרוע מכל, בכל תחום שהוא. לכל מקום שאני מגיע אני אומר שהמלחמה היא טראומה שלא עוזבת אותי ושהיא גם לימדה אותי. בית הספר הכי טוב מבחינתי הייתה המלחמה. תמיד צריך לחשוב על כל פעולה שעושים. לחשוב מה יקרה בשעת חירום. תמיד צריך לחשוב שבכל רגע יכולים לבוא ולהפתיע אותנו ולכן תמיד צריך להיות מוכנים. אסור לחשוב שיהיה בסדר. להיות מוכנים למצב הגרוע ביותר, כי רק אז יהיו תשובות. זה נכון גם לגבי מערכים וארגונים אחרים. זה המסר שאני מעביר. זה מה שהמלחמה לימדה אותי.
