הלך לעולמו ניר ניצן, גיבור ישראל, בעל עיטור מופת בקרב על גבעת התחמושת

הלך לעולמו ניר ניצן, אל"מ במילואים, גיבור ישראל, בעל עיטור המופת על גבורתו בקרב על גבעת התחמושת במהלך מלחמת ששת הימים. עדותו על הקרב שימשה בסיס לשורות הפתיחה של השיר המפורסם גבעת התחמושת. בן 92 היה במותו. הוא הובא למנוחות בכפר מעש.

ניצן ז"ל נולד במושב כפר מעש, שם גדל והתגורר לאורך רוב שנות חייו. הוא נמנה עם דור הלוחמים של שנותיה הראשונות של המדינה. עם גיוסו לצה"ל שירת בחטיבת הצנחנים. במלחמת ששת הימים (יוני 1967) שירת כקצין בדרגת סרן בתפקיד סגן מפקד פלוגה ב' בגדוד 66 של חטיבה 55 (חטיבת צנחנים במילואים), בפיקודו של דודיק רוטנברג.

הלווייתו של ניר ניצן ז"ל, צילום זאב שטרן

הלווייתו של ניר ניצן ז"ל, צילום זאב שטרן

הוא היה נשוי לאביבה, אבא לאיתן, גליה, יעל ותמר, סבא למאיה, שיר, רועי, דוד, אהוד, אריאל, רינה, הילה ונועם. בנותיו סיפרו: "הוא היה עבורנו השראה ומודל לחיקוי. אבא היה איש משפחה חם, אוהב ואהוב. אהבת הארץ הייתה נר לרגליו, כל הילדות חרשנו את הארץ לאורכה ולרוחבה, בכל טיול שמענו את ההיסטוריה של כל האתרים, שמות העצים, הצמחים היישובים. היינו נוסעים פעמים או שלוש בשנה לטנטורה (חוף דור), בונים אוהל ענק מחנאי מסנדות וחבלים. אבא לימד אותנו את כל הקשירות ותהליך הבניה. לאחר שחרורו מהצבא הצטרף לבית הספר לשחייה שאמא הקימה בעזרתו עוד כשהיה בצבא, לימד את הילדים כמו חיילים קטנים במשמעת מוקפדת, גידל בחצר עיזים לחלב וגיבן גבינות ולבנה משובחת".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה לאנדרואיד

הורידו את האפליקציה לאייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק של "מלאבס"

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "מלאבס"

"הילדות איתו הייתה חלום של כל ילד"

עוד סיפרו בנותיו: "אם הייתם מקשיבים לאבא שלנו מקריא לנו בילדות סיפור של חיים נחמן ביאליק הייתם אומרים שהוא צריך היה להיות שחקן. אם הייתם רואים איך הוא מצייר תוך כדי שיחת טלפון את מי שהוא מדבר איתו, הייתם אומרים צייר. הוא היה חקלאי ששותל וקוטף, ומנגן בפסנתר, במנדולינה ואקורדיון ובכל כלי נגינה שהזדמן לידיו. כל מוצאי שבת היה נפגש עם בני משפחת שהם של אלוף משנה חיים שהם, מכפר מעש. שם כל החברים היו מתאספים, היה מגיע מלבנון על מדים למוצאי שבת של נגינה ושירה משותפת שכל כך אהב. הוא אהב את הים, אהב לשיר ולרקוד, אהב חברים וחברים אוהבים אותו".

ניר ניצן עם אשתו אביבה, צילום באדיבות המשפחה

נכדיו של ניר סיפרו: "הילדות עם סבא הייתה חלום של כל ילד. יחד חלבנו את העיזים, מסקנו את הזיתים ועבדנו בחצר שסבא כל כך אהב. ביחס לעצמו תמיד היה צנוע אבל בנו תמיד אהב להשוויץ. כל אחד מאיתנו מכיר את הסיטואציה – חוזרים הביתה מבית ספר, סבא יושב בחצר עם חבר ומיד נדרשים להניח את הילקוט בצד ולהדגים גלגלון על הדשא. סבא הפך את החצר לסניף וינגייט וכל כישרון ספורטיבי או מוזיקלי שלנו נזקף לזכותו. סבתא וסבא הקימו משפחה שהיא אימפריה, מלוכדת ואוהבת, הבית של סבא וסבתא הוא מקום מפגש יומיומי לכל הנכדים ותמיד יצאו ממנו מנגינות על פסנתר ומנדולינה וריחות בישולים טעימים".

עוד ציינו בנותיו כי בשנים האחרונות אהב לטפח את הגינה בחצר, לשמוע הרצאות במועדון במושב, לנגן, לשחות בבריכה וליהנות מזמן איכות עם המשפחה.

ניר ניצן ז"ל עם בתו גליה, באדיבות המשפחה

במהלך הלחימה נפצע ניצן בידו, אך סירב להתפנות

כאמור ניצן קיבל עיטור מופת על גבורתו בקרב על גבעת התחמושת. ב-6 ביוני 1967, במהלך הקרב על גבעת התחמושת, הוביל ניצן כוח מטהר בתעלה ההיקפית המערבית תחת אש כבדה שנורתה מבונקרים ירדניים ומחוץ לתעלות. לאחר שאחת היחידות נתקלה בהתנגדות עזה ונעצרה, ארגן ניצן מחדש את הכוח והמשיך בהסתערות בראש עשרה לוחמים. הוא פיקד על שליחת מקלענים אל מחוץ לתעלה כדי לספק חיפוי. עוד מסופר כי במהלך הלחימה נפצע ניצן בידו, אך סירב להתפנות. הוא נחבש בשטח והמשיך להוביל את לוחמיו עד להשלמת טיהור הבונקרים, גם כאשר נותרו לצדו ארבעה לוחמים בלבד והקשר עם מפקד הפלוגה נותק. על מעשיו אלו הוענק לו עיטור המופת.

זמן קצר לאחר המלחמה התפרסמה עדותו של ניצן בעיתון "במחנה". עדות זו שימשה השראה ישירה ליורם טהרלב בכתיבת שורות הפתיחה של השיר "גבעת  התחמושת". ניצן המשיך לשירות הקבע והגיע לדרגת אלוף-משנה. במהלך שירותו השתתף במלחמת יום הכיפורים ובמבצעים נוספים. בין היתר כיהן כראש מחלקת כושר קרבי בצה"ל. גם לאחר שחרורו נותר פעיל בהנצחת מורשת הקרב והצנחנים. הוא הרצה בפני לוחמים והשתתף באירועי זיכרון באתר גבעת התחמושת.

יהי זכרו ברוך.

מערכת מלאבס משתתפת בצער המשפחה.