הטענה: העירייה הפרה את הסכם השכירות ואיכלסה גנים של עמותה חרדית

חברת בית האיכר בפתח תקוה, יחד עם אגודת האיכרים, המחזיקות בבית האיכר ברחוב נורדאו בעיר, הגישו בשבוע שעבר תביעה נגד העירייה, כל זאת בשל הפרת הסכם לטענתן וגרימת נזק לבית האיכר, לאחר שהעירייה בחרה לאכלס במקום – אותו היא שוכרת בעצמה מבית האיכר – גני ילדים של עמותה חרדית פרטית, ללא ידיעת התובעות וללא קבלת הסכמתן כנדרש. התובעות מבקשות להוציא צו מניעה האוסר על העירייה להעביר את השכירות בבית האיכר בשכירות משנה.
"בית האיכר הינו נכס בעל ערך היסטורי-התיישבותי, שהוקם בשנת 1936 והוכרז לשימור", נכתב בכתב התביעה שהוגש על ידי עו"ד הדס ברוה, "ביום 31.12.09 נחתם הסכם שכירות בלתי מוגנת לכל דבר ועניין בין עיריית פתח תקווה מצד אחד, לבין חברת בית האיכר כבעלים של בית האיכר ואגודת החקלאים כבעלת זכות החזקה בבית האיכר מצד שני. במסגרת הסכם השכירות הוסכם כי עיריית פתח תקווה תשכור את שטח בית האיכר למעט שני חדרים (חדר זהבי וחדר איזיקסון) שנותרו ברשות אגודת החקלאים, לתקופה של 5 שנים עם אופציה ל-3 תקופות נוספות של חמש שנים כל אחת, בתמורת סך של 30 אלף שקלים".
בסעיף השכירות נקבע כי מטרת השכירות היא לשם שימוש פעילות עירונית בנושא תרבות, חברה וחינוך ובכלל זה שימור מורשת מייסדות פתח תקווה ולא לכל מטרה אחרת. עוד נכתב בהסכם כי העירייה לא תבצע במושכר כל שינוי בניה או שיפור בניה או תוספת בניה וזאת מבלי לקבל את הסכמת המשכירה בכתב מראש.
בשנת 2012 תכננה העירייה לערוך שיפוץ במבנה, באופן שאינו סותר את תיק התיעוד של הבניין וללא פגיעה בחדרים שנותרו בחזקת התובעות. השיפוץ תוכנן לכלול מעלית ומדרגות חירום חיצוניות. העירייה פנתה לתובעות וקיבלה את אישורן לביצוע אותן עבודות, אולם תוכנית זו לא קודמה. "בחודש אוגוסט 2017, בביקור אקראי שנערך בבית האיכר, גילו התובעות לתדהמתן כי העירייה ביצעה שינויי בנייה וריצוף נרחבים במבנה, פלשה לחדרים זהבי ואיזקסון שלא הושכרו לה, זרקה ציוד מתוכם וכן התגלה כי כספת כבדה במשקל 200 קילו שהייתה באחד החדרים נפרצה ונעלמה, וכי נעלמו לוחות הזיכרון שהיו במקום", נכתב בכתב התביעה, "עוד גילו התובעות כי מטרת העבודות היא להכשיר את המבנה לשמש כגן ילדים של דרך ישרים. העירייה לא פנתה לתובעת בבקשה לקבל את הסכמתן לשינוי הבניה או להעברת המבנה לחזקתה של עמותה חרדית שתפעיל במקום גן ילדים, בניגוד להסכם בין התובעת לעירייה ולייעוד של המבנה, וזו מעולם לא ניתנה. כמו כן, לא התבקשו ולא ניתנו ההיתרים המחויבים לשינוי הבניה, בפרט בהתחשב בכך שמדובר בבניין לשימור שיש לעמוד בתנאים מחמירים ולקבל היתרים מיוחדים לצורך ביצוע שינויי בנייה בו".
בחודש אוגוסט 2017 מסרו התובעות לעירייה את המכתב בו דרשו להפסיק מיידית את העבודות בנכס ולהחזיר את המצב לקדמותו, להפסיק את השכירות ולדרוש פיצוי הולם. באותו שבוע הגישו התובעות גם תלונה במשטרה נגד העירייה בגין גניבה והסגת גבול. שבוע לאחר מכן התקיימה פגישה של התובעות עם נציגי העירייה בראשם מנכ"ל העירייה דאז יעקב ממן ומנהלת אגף הנכסים צילה גרינהויז, בה נטען כי העירייה משתמשת בבית האיכר לצורך שיכון זמני של גני ילדים, אשר בניית מבני הקבע שלהם צפויה להסתיים תוך 4 חודשים. בכתב התביעה מצוין כי ממן התחייב לפנות את בית האיכר לאחר אכלוס הילדים בגנים, כי לא יחול שינוי בבית האיכר וכל העבודות ייעשו בפיקוח של אדריכל ובהתאם להחלטות שימור, וכי יוקם בו מרכז ליזמות. לטענת התובעות, לאחר בקשתם לקבל מסמכים ותוכניות רלוונטיות לבניין הם קיבלו תיק תיעוד ריק.
רק בהתערבות משרד הפנים קיבלו באגודת האיכרים את החוזה בין העירייה לבין דרך ישרים. "לא ברור הכיצד נחתם הסכם זה בין העירייה לדרך ישרים באישור הלשכה המשפטית העירייה, בראשותה של עו"ד שרית גרינבאום, בהיותו נוגד בתכלית את ההסכם עם התובעות", נכתב בכתב התביעה, "זאת ועוד, העובדה כי בהסכם בין העירייה ל"דרך ישרים" מופיעים שמות החדרים שלא הושכרו לעירייה, "זהבי" ו"איזקסון", מעידה כי עורכי ההסכם היו מודעים באופן מלא לקיומו של ההסכם בין העירייה לבין המבקשות, וחרף זאת ערכו את ההסכם הבלתי חוקי עם "דרך ישרים", ובמסגרות שינויי הבניה חלה פלישה לחדרים הנ"ל, קירותיהם נהרסו והיום הם אינם חדרים מופרדים אלא מהווים חלל אחד שמשמש את "דרך ישרים" כגן ילדים".
בכתב התביעה מצוין כי לפני כחודש ימים התקיימה ישיבה במשרדו של ממלא מקום מנכ"ל העירייה, אך במקום להגיע להבנות שיהיו מקובלות על התובעות, נמסר כי העירייה מעוניינת לחדש את ההסכם שחתמה עם דרך ישרים באופן בלתי חוקי ובהעלמת העובדות מהתובעות, וזאת לאחר שאמור לפוג ב-31.8.18. עוד נמסר בישיבה כי הכספת נפרצה ותוכנה הושם באחד ממבני העירייה, מבלי להעביר להם פרטים אודות מקו הימצאותה של הכספת ותוכנה.
תגובת העירייה: "העירייה שוכרת את מבנה בית האיכר, במשך שנים רבות, למטרות שהוגדרו בחוזה – כתרבות, חברה וחינוך. לאחר שנבחנו תוכניות שונות, החליטה העירייה להכשיר את המבנה לשמש כמרכז יזמות עירוני, שהינו צורך עירוני ומתכתב במחווה למייסדיו. עד להכשרת המבנה כאמור ובשל צורך אקוטי ליתן פתרון זמני לגני ילדים בשכונה, הכשירה העירייה במבנה, באופן זמני, מספר כיתות לימוד. העירייה כבר עמלה על מתן פתרונות אחרים לגנים אלה ומתכוונת לפנותם מהמבנה בחודשים הקרובים ולהכשירו כאמור, למרכז יזמות עירוני. מנכ"ל העירייה קיים במשרדו ישיבה עם נציגי בית האיכר ועם בא כוחם, ע"מ להבהיר להם את כוונות העירייה".