הכירו: היו"רית של חוג אוהדי הפועל מחנה יהודה

כמה קבוצות אתם מכירים שיכולות להתגאות ביו"ר חוג אוהדים אישה? במקרה של עידית ישראלוב לוין החיבור להפועל מחנה יהודה מליגה א' דרום בכלל לא מפתיע, כשהמשפחה המורחבת כולה חיה את הקבוצה מילדות. עד כמה טבוע המועדון בהוויה המשפחתית? כבר בתחילת השיחה לא נותר כל מקום לספק. "כל המשפחה המורחבת מעבירה תוצאות בסופי שבוע, אנחנו שש אחיות וזה מה שמעסיק אותנו – כמה עשתה הפועל מחנה יהודה", היא מתגאה בראיון ל"מלאבס".
הקשר העז לקבוצה מהשכונה הוותיקה לא נוצר כמובן בחלל ריק. הוריה, שמחה ויחזקאל, סחבו איתם את הבנות למגרשים מאז שהן זוכרות את עצמן. "גדלתי בבית שבבוקר היו הולכים למחנה יהודה ובצהריים להפועל פתח תקוה. זו הייתה התרבות וסדר היום שלי בשבת, לא היה שום דבר אחר", היא מספרת. "אמא שלי צפתה בשבת במשחק של הפועל פתח תקוה במגרש האליפויות המיתולוגי ברחוב אברבנל ובערב ילדה את אחותי".
אביה ז"ל היה ממקימי אגודת הסדרן של הפועל פתח תקוה ובמרכז שכונת מחנה יהודה הייתה לו חנות לעיתונים וכלי כתיבה. "החנות הייתה רק הכיסוי לפרלמנט שהיה מתכנס בה בכל יום ודן בענייני הקבוצה", צוחקת עידית. "האהבה להפועל מחנה יהודה היא מבטן ומלידה. הקבוצה הזו יושבת בליבנו וזה לא משהו שאפשר להתנתק ממנו".
גם המשך הדרך בישר על קשרים ענפים במגרש הביתי, כשגיסה, נתן הלל, שימש שנים רבות כיו"ר הקבוצה וגיס נוסף, אבינועם שמעוני, שיחק בעברו בהפועל פתח תקוה. אביו של אבינועם, יהודה שמעוני, היה ממייסדי הפועל מחנה יהודה וחברו הטוב דאז, שמעון פרס ז"ל, הדריך את אמה בתנועת הנוער העובד. הכל נשאר במשפחה, ובמקרה הזה גם בין כתלי המועדון.

פוליטיקאית ביום, אוהדת בלילה

בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות נבחרה עידית כחברת מועצת העיר פתח תקוה כשדורגה במקום השני בסיעת "מצטיינים עם גנאדי" בראשות גנאדי בורשבסקי, שנמצאת באופוזיציה. מעט לאחר מכן, בדצמבר האחרון, יזמה את החיבור שלה למועדון באופן פעיל כיו"ר חוג האוהדים, שמורכב רובו ככולו מאוהדים ותיקים שרופים, חברי עמותת הפועל מחנה יהודה בראשות היו"ר ד"ר אמנון מעבי, שלדבריה עושה עבודת קודש במועדון. היוזמה נולדה לאחר שבנה עומר הצטרף למועדון בהתנדבות כמנהל קבוצות נערים ב' ו-ג' של האגודה. "הבנתי שאנחנו נמצאים במקום בו צריך לעשות מעשה, לפחות בפן הכלכלי, כדי שהמועדון היקר שלנו לא יברח לנו מבין האצבעות", אומרת עידית. "החלטתי להתחיל לפעול בכל מיני כיוונים שקצת הזנחתי בגלל גידול הילדים. הרגשתי את אווירת הנוסטלגיה וידעתי שזה הדבר הנכון עבורי".
גולת הכותרת של פעילות העמותה היא ערב התרמה שייערך ב-17 לחודש בהיכל התרבות (ראו מסגרת) במסגרת חגיגות 80 שנה לקבוצת היסוד "דרור", אותה הקים כאמור יהודה שמעוני ז"ל, שהיוותה בהמשך את הבסיס להפועל מחנה יהודה שקמה סמוך לקום המדינה. השם "דרור" אגב, סימל את יציאתה של הקבוצה לעצמאות ספורטיבית. "זו אמנם שכונה קטנה אבל מדובר בקבוצה שכונתה בזמנו "ברזיל". הם היו מאוד מפורסמים, סוג של סינדרלה שהגיעה לליגה הלאומית בשנות ה-60 המאוחרות ועשתה היסטוריה", משחזרת ישראלוב לוין את נוף ילדותה.
עידית ישראלוב לוין (58) נולדה, איך לא, במחנה יהודה וכיום מתגוררת ברחוב בן יהודה הסמוך לבית חולים השרון בפתח תקוה. היא החמישית מבין שש אחיות (השלישית, רונית, נולדה כאמור שעות ספורות לאחר שאמה צפתה בכדורגל) ואם לשלושה – אריק (33), נועה (30) ועומר (24), שמלבד ניהול שתי קבוצות נערים במועדון עושה גם קורס מאמנים בווינגייט ואוהד נלהב של ליברפול. 19 נכדים יש במשפחה המורחבת וכולם כבר יודעים בדיוק מי קבוצת הכדורגל האהודה בבית. "את הצעדים הראשונים כולם עשו במגרש בו יש לנו כל כך הרבה זיכרונות טובים, אבל אני מניחה ששחקנים הם לא יהיו", צוחקת עידית. "כל בני הדודים בענייני כדורגל. אין להם ברירה, כולם אוהדי מחנה יהודה וגם הפועל פתח תקוה ונוסעים אחריה לכל מקום, לא משנה אם זה עכו, אשקלון או ירושלים".
ב-13 השנים האחרונות היא מנהלת את המרכז המסחרי ישפרו סנטר במודיעין. קודם לכן ניהלה במשך עשור את קניון סירקין ואת דרכה החלה בכלל באל על כדיילת ובהמשך התקדמה לתפקידי ניהול בחברה. במחנה יהודה, להבדיל, חשוב לה להדגיש כי הקרדיט לעשייה העשירה הוא כל כולו לחברי העמותה ואילו היא אינה מחזיקה כלל בתפקיד רשמי. "אני קוראת לזה רוח גבית לפרויקטים מסוימים", היא בוחרת בהגדרה מעניינית. "אני לא מתערבת ולא מנהלת. כל דבר שצריך לפתור מחוץ לקטע המקצועי, אנחנו האוהדים שם. יש היענות נהדרת, אני שמחה מאוד שהצלחנו לחבר לא מעט אנשים ליוזמה של ערב ההתרמה ואני מודה לכולם. ככל שנגדל כך גם העשייה שלנו תהיה גדולה ומגוונת יותר".

עידית ישראלוב לוין. צילום עזרא לוי

כסף זה לא הכל

בכל הנוגע לפן המקצועי בקבוצתה האהובה, אין לישראלוב לוין יותר מדי סיבות לחייך. קבוצת הנוער נשרה בשבת האחרונה רשמית לליגה הארצית (השלישית) ואילו קבוצת הבוגרים מדשדשת מתחת לקו האדום וקרובה לירידה לליגה ב' כשלתום העונה נותרו שלושה מחזורים בלבד. בינתיים היא עושה ככל יכולתה להקל על התקציב השוטף, בכלל זה תרומת תלבושות ותיקים לאחת מקבוצות הנערים, סיוע בהסעות ובכיסאות לשיפוץ המגרש וביקורים בבית הספר לכדורגל המונה כ-100 ילדים. 35 מהם אגב, ייצאו יום לפני אירוע ההתרמה החגיגי לטיול בר מצווה שיכלול ביקור בכותל לצד ארוחת צהריים. "אני נהנית לראות את הקטנטנים וההשקעה בנערים ובנוער היא הכי חשובה", היא אומרת. "אנחנו מדברים עם הילדים ועם המשפחות, בודקים אם יש בעיות באים ואם צריך באים לקראתם, כספית ומנטלית. אנחנו מועדון חם ומחבק ולא הכל מתחיל ונגמר בכסף. יש כאן הרבה פעילויות מעבר וחשוב לנו שיהיה לילדים בית ומקום לבוא אליו".
לערב ההתרמה הוזמנו ההורים שילדיהם משתייכים לבית הספר לכדורגל של האגודה ללא תשלום, כאות תודה. "אנחנו מנסים לגרום להורים להיות מחוברים למועדון ולא לתת לילדים להתייאש אם הם לא מנצחים או לא בהרכב", אומרת עידית. "השאיפה שיעודדו אותם ויגרמו להם לבוא באופן קבוע ולהיות קשורים ומחוברים לקבוצה". מי כמוה יודעת שהכל מתחיל בחינוך מהבית.
אחת מנקדות האור היא שיפוץ המגרש הישן בלב השכונה על ידי עיריית פתח תקוה. לדברי ישראלוב לוין, הוא אמור להסתיים לקראת יום העצמאות שכן במת החגיגות השכונתית אמורה להיות ממוקמת במגרש. חרף היותה באופוזיציה, מפרגנת עידית מכל הלב לראש העירייה רמי גרינברג על פועלו. "ראש העיר מעביר לנו את ההקצאות, משקיע בשיפוץ מגרש ש-50 שנה לא נכנס אליו טרקטור ומקדם את הספורט בעיר ועל כך מגיע לו כל הכבוד", היא אומרת. "אני מאוד בעד קידום כל הפעילות הספורטיבית בפתח תקוה. בכל דבר שיחליט לעשות בעיר בנושא אני עם רמי גרינברג והוא יודע את זה". כמו כן, לשמחתם של חברי העמותה, אישר ראש העיר את השימוש בהיכל התרבות לטובת אירוע ההתרמה ללא עלות.
באופן לא מפתיע, הסיבה להתדרדרות המקצועית של הקבוצה נעוצה בעיקר בהיבטים כלכליים. "יש בעיות כספיות וקושי כלכלי לרכוש שחקנים ומאמנים ולשלם להם. כמובן שלמועדון מבוסס קל יותר לעשות את זה", היא מודה. "בנוסף, אסור לשכוח שאנחנו כבר שנתיים לא משחקים בבית. המשמעות היא שאין מגרש ביתי במרחק הליכה וזה לא בדיוק דבר שגורם להתחבר אליו. מדובר בילדים ונערים, לא כולם יכולים להגיע עם ההורים ואומרים להם תתאמנו פעם בסירקין, פעם במושבה ופעם במושב מזור. זה גורם לייאוש ומוציא את החשק והכיף כי פשוט אין איך להגיע. הרבה פעמים הבן שלי עומר עשה איסוף פרטי עם האוטו כדי ששחקנים יגיעו בזמן לאימונים ולמשחקים".
מה אפשר לעשות כדי למנוע מצב שהמועדון הוותיק הזה יימחק מהתודעה הציבורית?
"קודם כל אנחנו מנסים לעשות פעולות התרמה, אבל מעבר לזה צריך לאזן את התקציב עם הרבה חשיבה ולראות מה אנחנו מקבלים מהרשויות וממרכז הפועל. בטווח הקרוב אני מאמינה שמגרש ביתי יגרום לשיפור גדול ומאוד מקווה שערב ההתרמה יעזור לנו והמועדון לא ידרדר כי המצב לא טוב. אסור לתת להפועל מחנה יהודה להיעלם ואני מבטיחה שזה לא יקרה".
מה אביך ז"ל היה אומר לו שמע שאת פועלת לחיבור המועדון מחדש?
"אם היה רואה את הבנות שלו מחויבות כל כך הוא בטח היה אומר שעשה עבודה טובה. אבא תמיד אמר שלא משנה מי עולה או יורד, העיקר שיהיה הרבה הפועל".

"רוצים להעשיר את הקופה הריקה של מחנה יהודה"

ערב ההתרמה שיקיים המועדון בהיכל התרבות בהשתתפות אמנים רבים חשוב מאוד להמשך קיומו

אמנון מעבי צילום זאב שטרן

ביום רביעי הקרוב תערוך הפועל מחנה יהודה אירוע חגיגי לכבוד 80 שנים להיווסדה של קבוצת "דרור", שלימים הפכה להפועל מחנה יהודה. האירוע, אותו יזמה ישראלוב לוין, יורכב משני חלקים. בחלקו הראשון יתקיים טקס לזכרם של כמאה מאנשי המועדון שנפטרו לאורך השנים – שחקנים, מאמנים ופעילים. בנוסף יוענקו שלוש תשורות לשלושה שחקני עבר שעברו כבר את גיל 90. התכנית האמנותית כוללת שיר שנכתב לכבוד האירוע אותו תבצע מקהלה של שחקני מחלקת הנוער של המועדון והופעות של לא פחות מתשעה אמנים ושבעה נגנים, אותם גייס המועדון בהתנדבות – אופירה גלוסקא, סגיב כהן, ליאור פרחי, אהרן ירימי, שימי רון, איתן מסורי, רמי דנוך ולהקת "העוד" ודוד דהרי.
כל ההכנסות מהערב הן למען קופת המועדון הדלילה, שזקוקה להכנסות נוספות בכדי לסיים כראוי את העונה הקשה שעברה. "מעבר לרצון לתת כבוד לאנשי המחנה, המטרה השנייה שלשמה אנחנו עושים את הערב היא כדי להעשיר את הקופה הריקה של הפועל מחנה יהודה", אומר יושב הראש אמנון מעבי. "נכון לעכשיו אנחנו עוד לא עומדים בציפיות. עד עכשיו נמכרו 320 ועוד היד נטויה, אני מקווה שיבואו כמה שיותר אנשים. לא הייתי רוצה לגמור את העונה ולהתחיל עם תביעות בוררות".
המועדון של שכונת מחנה יהודה סובל מעונה קשה במיוחד ובכלל משנתיים לא פשוטות, מאז החל השיפוץ במגרש הקבוצה, שנמשך כבר שנתיים ועדיין לא קרוב להסתיים. "אלו שנתיים מזופתות בהן היינו מחוץ לבית שלנו", אומר מעבי בכאב. "זה משליך על מחלקת הנוער, הילדים לא יודעים איפה הם משחקים ומתאמנים, זה לא בית. זה קשה מאוד וזה סיוט שאני מקווה שהוא ייגמר במהרה. בחילת העונה לא האמנו שתהיה עונה כל כך קשה, המצב לא טוב וזה לא חדש. קיוויתי וציפיתי שהעונה כבר נוכל לחזור למגרש שלנו, אבל זה לא קורה. את בלומפילד כבר תכף גומרים ואת המגרש של מחנה יהודה עוד לא".
הפועל מחנה יהודה אמנם לא מועדון הכדורגל המצליח בעיר, אך הפעילויות הקהילתיות אשר עושים שם באופן קבוע בהחלט מעוררות כבוד ונותנות למועדון חשיבות בנוף הספורטיבי של העיר. "לא זכיתי אף פעם באליפות, אנחנו מועדון צנוע שמנסה לחנך לאנשים טובים", אומר מעבי. "אנחנו לוקחים ילדים מהשכבות החלשות של העיר ונותנים להם הזדמנות. אצלנו אין דבר כזה שילד עוזב בגלל שהוא לא יכול לשלם את המיסים, זה אסור".
לירון סובול