אחותו של בני אברהם ז"ל: "רק כשהפכתי לאמא הבנתי מה עבר על הורי כל השנים"

19 שנים חלפו מאז נחטף בני אברהם ז"ל בהר דב ונרצח על ידי מחבלים. הכאב במשפחה נשאר עד היום. במשך שנים נלחם אביו, חיים אברהם, להחזר גופתו ארצה ואף הצליח בכך, אך הכאב הגדול הכריע אותו. חיים ז"ל נפטר לפני כחמש שנים.

אפרת אברהם ליבנה, אחותו של בני אברהם, ותושבת שכונת נווה גן, מספרת השבוע למלאבס: "כמעט 10 שנים אני אמא ויש לי שלוש בנות, ורק כשהפכתי לאמא הבנתי מה עבר על הורי כל השנים", היא מספרת, "כל השנים רק יכולתי לנחש מה הם חשו בתור הורים לילד שנחטף בשירות הצבאי. בשל המקרה הפכתי להרבה יותר רגישה גם לסביבה, וגם לחברה שבה אני חיה. זה חיזק לי את העמדות הפוליטיות ואני חושבת שמדינת ישראל צריכה לעשות הכל כדי שיהיה סדר בגבולותיה ושלא תהיינה עוד משפחות שכולות. צריך לחשוב על הדורות הבאים".

חיים אברהם ז"ל. צילום ניר קידר

בני אברהם נחטף בגבול לבנון יחד עם עומר סואעד ועדי אביטן, באוקטובר 2000.  גופותיהם הוחזרו בעסקת שבויים בשנת 2004. אביו של בני, חיים אברהם, נלחם להחזר הגופות. "המקרה מאוד השפיע עליו", מספרת ליבנה, "הוא נפטר מסרטן, ובמקרה של הסרטן שהוא חלה בו היה אולי קשר ישיר בין גוף ונפש. אי אפשר לנתק את הגוף והנפש. עצם היותו אח שכול ואב שכול, לסחוב על גבך משקל כה כבד ולהתמודד איתו שעה שעה, זה בלתי אפשרי. הוא בלילות היה עם עצמו ועם המחשבות, וברגע שהוא התבשר שהוא חלה בסרטן הדבר האחרון שאבא שלי רצה זה לחיות. הוא פשוט לא רצה לחיות יותר. הוא הרגיש שתמו כוחותיו אז הוא רוצה לסיים כמה שיותר מהר. הוא נפטר בביתו".

אפרת אברהם לבנה. צילום גל בן חיים

היא מספרת על ההרצאות שהיא מקיימת. "בשבוע האחרון אני מקיימת מלא הרצאות. אני מרצה בהתנדבות ולא מקבלת כסף. בתפקידי אני הדוברת של האוניברסיטה הפתוחה, ויש לנו סטודנטים לתקשורת שפעם בשנה אני נותנת להם הרצאה על יחסי הגומלין בין משפחות שכולות לאמצעי התקשורת. זו הרצאה שמדברת על החשיבות של להיות ער בטיפול במשברים ביטחוניים. לאחר מכן אני מספרת את הסיפור האישי שלי ואיך השארנו את המאבק שלנו בסדר יום הציבורי, באותה תקופה של אינתיפאדת אל אקצא. אבא שלי בעצם הוביל את כל המהלכים להחזיר את בני הביתה. באותה תקופה היה צריך להשאיר את הנושא בסדר היום בתקופה מאוד רגישה ביטחונית, והיה צריך לא להעיק מצד אחד ולהשאיר את הסימפטיה של האזרחים למקרה שלנו. עשינו הכל מחדר השינה של ההורים שלי עם פקס שאז עוד היה קיים".

הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו