יסמין אפרים. צילום זאב שטרן
יסמין אפרים. צילום זאב שטרן

אחרי הלידה ובמהלך ההיריון: הדיכאון היכה ביסמין אפרים פעמיים

"אין שליטה על הגוף, אין שליטה על הנפש, יש סיוטים. זה היה כמו חור שחור, יש רצון לשים קץ לחיים", היא מספרת. ראיון חושפני על התקופות הקשות בחייה ועל הדרך בה היא מסייעת כיום לנשים אחרות

פורסם בתאריך: 17.5.19 10:08

לפחות אחת מתוך עשר נשים בארץ סובלת מדיכאון לאחר לידה. יש שנים בהן הסטטיסטיקה קופצת לאחת מתוך שש. אחוז הנשים שסובלות מהדיכאון נע בין 10 ל-15 אחוז מהיולדות, וככל שגיל היולדת יורד אחוז הנשים שסובלות מהדיכאון הזה עולה.
עוד ניתן לציין כי הממוצע העולמי גבוה במקצת, כך שמצבנו טוב יותר, אבל בקטנה. בכל אופן, בחודש מאי מציינים בעולם את יום המודעות ל 'בריאות הנפש לאימהות', וזאת לאחר מחקרים שנעשו ובהם הסתבר שכ-80 אחוז מכלל היולדות חוות קשיים רגשיים לאחר הלידה ואצל 10-15 אחוז מהנשים קשיים אלה יכולים להתפתח להשלכות רגשיות ותפקודיות של האם.

# # #

"אני חוויתי דיכאון לאחר לידה פעם אחת, ובהיריון הבא חוויתי דיכאון במהלך היריון שעד אז לא ידעתי שבכלל קיים. הבטחתי לעצמי, שכשאצא מהדיכאון אפעל למען העלאת המודעות והסרת הבושה והסטיגמה", מספרת תושבת העיר, יסמין אפרים, שטוענת שקיים סוג של מנגנון השתקה בנושא.
אפרים, בת 40, חוותה כאמור את הדיכאון פעמיים. לאחר הלידה השנייה שלה לפני כשבע שנים וחצי, היא סבלה מדיכאון לאחר לידה. הפעם השנייה הייתה לפני כארבע שנים, אז חוותה דיכאון במהלך היריון, בהיריון השלישי שלה. "בגלל שהתביישתי בזה, אמרתי לעצמי מה יחשבו, יגידו שאני משוגעת, לא נורמלית ומסוכנת ולכן לא סיפרתי ולא הראיתי את מה שעובר עלי לחברה. רק הסביבה הקרובה לי, בעלי, המשפחה וההורים ידעו. הם אמרו לי שזה הורמונים וזה יעבור לאחר הלידה והם בעצמם לא ידעו איך להתמודד עם זה".
במה התבטא אצלך הדיכאון שלאחר הלידה?
"בפעם הראשונה שזה קרה לי עדיין לא ידעתי במה מדובר. היו לי לילות ללא שינה, חוסר תיאבון, חוסר מצב רוח, לסבול ימים ולילות בלי סיבה. אין שליטה על הגוף, אין שליטה על הנפש. עכשיו אני יכולה לדבר איתך, אין סיכוי שלפני כן הייתי יכולה לדבר ומבלי להתחיל ישר לבכות. כל הזמן היו עולים לי בראש סיוטים, מחשבות מאוד מפחידות. זה היה כמו חור שחור, יש רצון לשים קץ לחיים. כל הזמן אמרתי לעצמי שאף אחד לא מבין אותי, חושב עלי ומקשיב לי, למרות שלא באמת הייתי לבד, הייתי מוקפת באנשים ומשפחה ובבן זוג. אבל ההרגשה שאת לבד היא נוראית וזה משפיע על הגוף. היו לי לחצים בחזה, כאבי גוף וסחרחורות, חוסר יכולת לגעת ולטפל בתינוק, חוסר מצב רוח לצאת החוצה, לבלות, ליהנות, לא הייתי יכולה לצחוק ולחייך. אנשים היו מספרים בדיחה ואני לא הייתי מבינה מה מצחיק, הייתי כבויה לחלוטין מבפנים. ועדיין המשכתי לעבוד כרגיל, הייתי על אוטומט. מטפלת בבית, מסדרת ומארגנת, אבל אטומה ואפתית, בלי שום רגש".
ואיך הבנת שזה דיכאון לאחר לידה?
"כעבור כמה חודשים הגעתי לטיפת חלב, במסגרת החיסונים של הילד והאחות במקום שאלה אותי 'מה שלומך'. אני לא זוכרת מה הגבתי, אבל היא נתנה לי למלא שאלון. עברתי עליו ואמרתי לעצמי שאני חייבת להיות אמיתית כשאני ממלאת אותו ואם לא אהיה עכשיו אמיתית, לא בטוח שאצליח להשתחרר מכל הרגשות שיש לי. הייתי כנה עם עצמי כמה שיכולתי והאחות ישר הפנתה אותי לבריאות הנפש בעיר. התחלתי טיפול שיחתי, נתנו לי גם תרופות, אבל הגוף שלי דחה אותן ולכן אמרו לי להפסיק. אחרי חצי שנה בה הייתי בטיפול של פעם בשבוע אצל עובדת סוציאלית הצלחתי לצאת מזה. עצם היציאה מהבית, זה סוג של הבנה שיש לי בעיה וצריך לטפל בזה. לנשום את האוויר, לשנות אווירה ולא להיות רק בבית. לדאוג לעצמך, לטפל בך. אחרי חצי שנה חזרתי לעבודה. היה לי מאוד קשה לחזור לעבודה, חששתי שיזהו שיש לי בעיה, פחדתי ממה יגידו. כל הזמן חששתי שכולם יודעים מה קורה איתי. מרוב שפחדתי מזה, הסתרתי את זה עוד יותר".

"לא פעם אני נפגשת עם אימהות שאומרות לי שהן מעדיפות לדבר איתי מאשר עם בעל מקצוע, כי הן מפחדות שאם הן ידברו על זה, יסמנו אותן, ייקחו להן את הילדים"

אחרי הטיפול וככל שחלף הזמן, אפרים התחילה להרגיש טוב יותר. היה הייתה משוכנעת שהסיפור הזה מאחוריה. כעבור שלוש שנים היא נכנסה פעם נוספת להריון (השלישי שלה). היא האמינה שלאחר שטיפלה לאחר הלידה הקודמת (השנייה שלה) בדיכאון, הוא לא יחזור יותר. "אבל לא ידעתי שקיים דיכאון בזמן הריון", היא אומרת. "עד היום כשאני פוגשת אנשים ואני משוחחת איתם, אין להם מושג שיש תופעה כזו, כולם בטוחים שיש רק דיכאון לאחר לידה", היא מגלה. "בהיריון הזה לא פחדתי ולא חששתי שזה יחזור שוב. אמרתי לעצמי שעברתי את זה והתגברתי ואני ממשיכה הלאה, גם אני וגם בעלי חשבנו כך".
השינוי והסימנים התחילו אצלה בשלב די מוקדם של ההיריון. "זה פרץ בשבוע 17, לקראת חודש רביעי", מספרת יסמין. "התחילו אצלי התסמינים של הדיכאון. זה כלל בכי בלי סיבה מוסברת, חרדה, לדוגמא הייתי מכינה את הילד בבוקר והוא לא רצה לגרוב גרביים וישר הייתי מתפרצת, כל דבר הכי קטן היה מתפרץ אצלי בגדול. זיהיתי את הסימנים וישר הלכתי לטיפול במרפאה".
והרפואה מכירה את זה שיש דיכאון במהלך הריון?
"כן ולא. כשזה התחיל ניגשתי לרופאת הנשים שלי. סיפרתי לה את מה שעובר עלי וביקשתי ממנה שמירת הריון. היא לא הבינה מה אני רוצה, היא אמרה לי שהכל בסדר אצלי ושאני יכולה לחזור לעבודה. אבל אני כולי הייתי סמרטוט, בקושי יכולה לתפקד, והייתה התעלמות מוחלטת מהצד שלה. לאחר שהחלפתי רופאת נשים קיבלתי יותר הכרה והכלה. מצד שני, כשהגעתי לבריאות הנפש כן הייתה מודעות והם טיפלו בי. הם נתנו לי כדורים שניתן לקחת בזמן היריון, אך מאחר וגם אותם לא הצלחתי לקחת, כי הם עשו לי צירים, התחלתי טיפול שיחתי".
מתי התחלת להרגיש שיפור?
"בסוף חודש שמיני התחלתי להרגיש הקלה. אחרי שילדתי את התינוק, הרגשתי הרבה יותר טוב. לאחר הלידה הדיכאון לא חזר על עצמו, כי טיפלתי בעצמי ומנעתי את הבעיות העתידיות".
וכיום את מטופלת?
"לא. סיימתי עם הטיפולים והיום אני הרבה הרבה מעבר לכך. אני הרבה יותר חזקה ומלאה ביטחון".
בהיריון הראשון לא היה כלום?
"לא. בהיריון הראשון וגם לאחר הלידה הכל היה בסדר. זה היה ילד ראשון, בכור, מאוד נהניתי בחופשת הלידה והיה ממש כיף".

יסמין אפרים. צילום זאב שטרן

יסמין אפרים. צילום זאב שטרן

אפרים, בת 40, נשואה לרונן ואמא לשלושה בנים בגילאי 9, 7.5 ו-4. היא עובדת בעיריית תל אביב ובשנה האחרונה החלה להיות פעילה בתחום הטיפול בדיכאון לאחר לידה ובמהלך היריון. היא מרצה ומלווה אימהות, יוצרת מפגשי אימהות ויש לה קבוצות תמיכה בפייסבוק. כמו כן היא פעילה בפורום נשות ויצ"ו "בנפשנו", שפועל למען העלאת המודעות והסרת הבושה והסטיגמה בנושא דיכאון בהריון ואחרי לידה. "כשהייתי בדיכאון בפעם השנייה ומאחר וידעתי שזה דיכאון, אמרתי לעצמי שאצא מזה", אומרת יסמין. "אני רוצה לעשות את כל מה שאפשר על מנת שהאמא הבאה או האמא שאני מכירה שחווה את זה, יידעו שאפשר לצאת מזה, אני רוצה לעזור להן. המטרה שלי היא לעלות את המודעות של זה כמה שיותר", היא מסבירה.
לאחר שחזרה לשגרה, לאחר הלידה השלישית, היא התחילה להיכנס לדפי פייסבוק, הצטרפה לקבוצות שונות, דיברה עם אימהות ושיתפה אותן במה שהיא עברה. "לפני כשנה וחצי, ראיתי מודעה אצלנו בעבודה להצטרף לסדנא 'מה הסיפור שלך' ואמרתי לעצמי שאני מצטרפת על מנת שאוכל לצאת עם הסיפור שלי החוצה. רציתי לצעוק את זה, שכולם יידעו והיה לי מאוד קשה. זה תהליך לא פשוט, תהליך של מודעות פנימית ועבודה עצמית מאוד קשה וזה כמו לצאת מהארון", היא מספרת.
היא סיימה את הקורס ולפני כשנה התחילה להרצות. זה התחיל בשלב הראשון לאנשים שהיא מכירה, חברות, דרך מקום העבודה שלה ולאט לאט החלה להרצות בעמותות שונות שמסייעות לאימהות. לפני כחודשיים פתחה את דף הפייסבוק שלה 'יסמין אפרים- לנצח דיכאון בהריון ולאחר לידה', מתוך הרצון להעביר את זה הלאה ולעזור לכמה שיותר נשים.

"המסר שלי לסביבה הוא שיראו את היולדת, שיהיו איתה ויעזרו לה. גם אם היא אומרת שהכל בסדר, להסתכל לה בעיניים ולוודא שהכל בסדר והיא לא אומרת את זה סתם. אני אמרתי שהכל בסדר והכל היה לא בסדר"

הסיבות לדיכאון לאחר לידה ובזמן ההיריון הן מגוונות. הרשימה ארוכה, קבלו חלק ממה: שינויים גופניים – הורמונליים המשפיעים גם על מצב הרוח; שינויים באורח החיים; עייפות כרונית; תשומת הלב שהייתה ממוקדת באישה ההרה ועוברת כעת לתינוק שנולד; הרצון להיות אם מושלמת; עד היסטוריה משפחתית של דיכאון או הפרעה דו־קוטבית (מאניה־דיפרסיה); היסטוריה של אלכוהוליזם; אירוע שהתרחש לאחרונה ושגרם ללחץ ניכר; קשיים ביחסים בין בני הזוג; קשיים כספיים; או לידות קודמות עם דיכאון סביב הלידה. "אצלי הטריגר היה שבהריונות הקודמים כל הזמן הקאתי. זה גרם לי לחוסר איזון ובמקום לעלות במשקל ירדתי. כל מה שהכנסתי לגוף הקאתי, היו לי בחילות וצרבות ואני לא מדברת על שלושת החודשים הראשונים, אלא לאורך כל תשעת החודשים. בזמן ההיריון לא ידעתי את זה ורק אחרי הטיפול זה הסתבר לי", היא מספרת.
היה לך קל לדבר על זה?
"היה לי מאוד קשה לדבר על זה. גם בקורס עצמו, היה לי קשה להגיד שחוויתי דיכאון לאחר לידה. היום אני אומרת את זה ומרגישה הכי גאה בעצמי והכי חזקה בעולם. בכלל, כשאני מדברת על זה היום ומספרת את הסיפור שלי, אני יותר מתחזקת. בעבר, ואפילו לפני שנה, לא היה סיכוי שאוכל לדבר על זה, כי התביישתי בזה.
למה התביישת?
"הסיבה העיקרית היא שיש בחברה סטיגמה מאוד חזקה ובושה מדיכאון לאחר לידה ובזמן לידה. לא פעם אני נפגשת עם אימהות שאומרות לי שהן מעדיפות לדבר איתי מאשר עם בעל מקצוע, כי הן מפחדות שאם הן ידברו על זה, יסמנו אותן, ייקחו להן את הילדים וזה פחד מאוד גדול אצל הנשים".
לאחר שאפרים סיימה את הקורס, היא השתתפה בקורסים של מודעות עצמית, העצמה אישית והתחברה לקבוצה שנקראת 'בנפשנו' – פורום של נשים שפועלות להעלאת המודעות בחברה, בכנסת, ובקופות החולים. בנוסף היא מנהלת בפייסבוק עם אימהות נוספות קבוצה שנקראת 'דיכאון בהריון ואחרי לידה תמיכה מניעה ותובנות – נשי-מה'. מדובר בקוצה שתומכת ומלווה נשים שזקוקות לכך.
"אני לא פסיכולוגית או עובדת סוציאלית", היא מדגישה, "אלא אני מגיעה עם הניסיון האישי שלי ומה שחוויתי. בשנה האחרונה חשפתי את עצמי וזה תהליך שעברתי מתוך הרצון לעזור לאימהות אחרות, לאימהות שמתביישות ואולי אפילו לא יודעות וזה גם מחזק אותי פנימית".

# # #

אפרים מציינת שב-1 במאי היה "היום הבינלאומי לבריאות הנפש של אימהות בהריון ואחרי לידה", והיא וחברותיה לקבוצות הפייסבוק, החליטו לקיים פעילות שתתפרש על פני כל החודש, על מנת להעלות את המודעות ולתמוך בנשים. "בחודש הזה לקחתי על עצמי להעלות כל יום תכנים, סרטונים, מחקרים וכל מה שקשור לנושא", היא מסבירה.
איזה מסר את רוצה להעביר לחברה?
"חשוב מאוד שהסביבה תדע לזהות את הסימנים. שתשים לב איך הייתה האישה לפני ההיריון ואיך היא עכשיו. לראות אותה, לדבר איתה, לעזור לה עם התינוק, לתת לה את הזמן שלה. המסר שלי לסביבה הוא שיראו את היולדת, שיהיו איתה ויעזרו לה. גם אם היא אומרת שהכל בסדר, להסתכל לה בעיניים ולוודא שהכל בסדר והיא לא אומרת את זה סתם. אני אמרתי שהכל בסדר והכל היה לא בסדר".

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

אולי יעניין אותך גם

תגובות

תגובה אחת
  1. תמר קלר

    כתבה חשובה ומרגשת
    מחזקת את ידיך יסמין על הדרך שעשית ועל הצמיחה.

🔔

עדכונים חמים מ"מלאבס - פתח תקוה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר