יוכי כהן משוכנעת שבתה בחיים. עכשיו היא מבקשת את עזרתכם

לפני 46 שנה, ב-16.2.1973, כשהיא בת 23, ילדה יוכי כהן את בתה הבכורה בבית החולים השרון בפתח תקוה. השמחה הייתה גדולה. יוכי התרגשה, כמו כל אמא טרייה. היא חיבקה את הבת וחלמה על העתיד שצפוי לה. "ההיריון היה תקין וכך גם הלידה", היא מספרת, "מה שכן, מאחר וילדתי בסוף חודש שמיני, היו צריכים לשים אותה באינקובטור, שלא היה בשרון ולכן נמסר לי ששלחו אותה לפגייה בקריה בתל אביב".
מה שיוכי לא ידעה באותו רגע שזו הפעם הראשונה וגם האחרונה שבה היא תראה את בתה. "אני ילדתי ביום חמישי בלילה וישר לקחו אותה ממני. לאורך כל סוף השבוע, בשישי ובשבת, שאלתי את האחיות והרופאים מה שלום הבת שלי וכל הזמן אמרו לי שהיא בסדר, אוכלת, מתפתחת ומשמיעה קולות", היא נזכרת. "אבל משהו אמר לי שלא הכל בסדר והייתה לי הרגשה לא טובה. ביום שבת עליתי לתינוקייה, כי למחרת הייתי צריכה להשתחרר וביקשתי מהאחות שתבדוק. היא התקשרה לפגייה והאחות בצד השני צרחה עליה בטלפון, צרחות חזקות. היא אמרה לה 'כהן יוכבד', אין פה כהן יוכבד ושיפסיקו עם הטלפונים ולשלוח אנשים. באותו רגע אמרתי לעצמי: גנבו לך את הילדה ואין לי מושג למה אמרתי זאת".
יוכי יצרה טלפון עם בעלה (היום הגרוש שלה) וסיפרה לו על מה שקרה. "הוא חשב בהתחלה שאני השתגעתי. אבל לאחר מכן ניגשנו לשוחח עם הרופא. הוא אמר לנו שהריאות של הילדה לא היו מפותחות והיא מתה. אני אמרתי להם שהיא לא מתה וגנבו לי אותה ויצאתי מהחדר".

# # #
יוכי כהן, המתגוררת כיום במושב חגור, השתחררה מבית החולים, בלי בתה, בלי תעודת לידה או פטירה. "השתחררתי מבית החולים עם תחושה חזקה שמשקרים לי והילדה שלי נגנבה, אך בתור בחורה צעירה לא היה לי יותר מידי מה לעשות", היא אומרת.
במהלך השנים ילדה יוכי עוד שלושה ילדים. היא חוותה כאב גדול כאשר בתה נפטרה לפני שלושה חודשים ממחלת הסרטן. הכאב והרצון להבין מה קרה לבת הבכורה שלה תמיד היה שם. "זה לא כמו היום שיש אינטרנט ואפשר לברר פרטים. הרופא באותה תקופה היה אלוהים, יותר נכון, אלוהים היה הסגן של הרופא וזה לא כמו היום שאפשר לדבר ולברר פרטים", היא אומרת.
לפני כשנה, בחודש פברואר, החודש בו נולדה הבת שלה, היא נסעה עם חברים לדרום. בדרך חזרה היא ראתה מדור של חיפוש קרובים ובו פרסום של בחורה שמחפשת את אחותה אותה ראתה לאחרונה לפני 30 שנה. "ואז ירד לי האסימון שאם היא מחפשת, גם אני יכולה והחלטתי לעלות פוסט בפייסבוק"", אומרת יוכי. "תוך שניות הפוסט היה באוויר ואחרי זמן קצר הפייסבוק שלי היה מלא בהודעות של עשרות אימהות שכולן סיפרו בדיוק את אותו סיפור, שהן ילדו בבית החולים השרון בשנות השבעים והשמונים והילד שלהם נעלם".
לאחר הפרסום בפייסבוק, פנו ליוכי מהתוכנית חי בלילה והציעו לה להתראיין. "אחרי הריאיון יצרו איתי קשר נשים נוספות, נשים שלא הכירו אחת את השנייה, והמשותף הוא שכולן ילדו בשרון. בחי בלילה ראיינו נשים נוספות ואצל כולן חזר סיפור דומה. אני בטוחה שהילדה הזו בחיים", היא אומרת בביטחון ומספרת שרק לאחר שפרסמה את הפוסט ניסתה להוציא תעודת לידה ופטירה. "זה לא היה פשוט. בסוף הצלחתי להוציא תעודת פטירה ממשרד הפנים, אבל יש בה המון סתירות".

נדב בורנשטיין

זה בלתי נתפס כי אנחנו לא מדברים על קום המדינה או על חטופי תימן. חלק מהמקרים התרחשו לפני 30 שנה. ולכן אנחנו לא מוותרים וממשיכים לחקור כל קצה חוט כדי לנסות לאתר את הילדים האבודים מהשרון"

"התחקיר התחיל מפוסט בפייסבוק של יוכי כהן", אמר השבוע מגיש התכנית חי בלילה בערוץ 12, נדב בורנשטיין. "ראיינו אותה בחי בלילה ומיד הגיעו אלינו פניות של עוד נשים רבות שסיפרו סיפור דומה. הן טענו שילדו בשנות ה־70 ובתחילת שנות ה־80 תינוקות בריאים בבית חולים השרון. אמרו להן אחרי כמה שעות או כמה ימים שהתינוקות נפטרו ואין תעודת לידה, אין תעודת פטירה, התינוקות פשוט נעלמו. התחלנו לחקור וגילינו שהרופאים המטפלים והאחיות היו בכל המקרים האלה אותם רופאים ואותן אחיות ושזה היה שיטתי. מצאנו שבאותן שנים פעלה כנופיה שהבטיחה למכור תינוקות מבית חולים השרון. ומצאנו שבעצם אף אחד לא יודע לאן נעלמו התינוקות האלה. מצאנו רישומים במשרד הפנים של לידות ומיתות שהיו מזויפים או שגויים. איתרנו חלקת קבר שבה לכאורה טמונים הילדים – זו חלקת אדמה שאין בה שום מצבה או סימון לקברים".
"בעקבות הפרסום הגענו למעל 20 נשים שמספרות בדיוק את אותו סיפור. נפתחה חקירת משטרה שמתנהלת בימים אלה. הוקמה ועדה מיוחדת בכנסת שדנה בפרשה ודרשה תשובות. וכיום מתנהלת עתירה בבג"צ בדרישה לפתוח את הקברים שבהם לכאורה נטמנו התינוקות ולבצע בדיקות די.אנ.איי. באופן אישי נדהמתי מקנה המידה של הפרשה הזאת, באיזה אופן שיטתי ואכזרי היו מעלימים תינוקות בריאים, איך לקחו לאימהות האלה את הדבר הכי יקר ואיך עד היום זה רודף את המשפחות, הידיעה שיש ילד או ילדה שעדיין בחיים והם מחכים כל כך למצוא אותם. זה בלתי נתפס כי אנחנו לא מדברים על קום המדינה או על חטופי תימן. חלק מהמקרים התרחשו לפני 30 שנה. ולכן אנחנו לא מוותרים וממשיכים לחקור כל קצה חוט כדי לנסות לאתר את הילדים האבודים מהשרון".

עורך דין יהודה רסלר צילום טס שפלן

כשאתה בגיל 20 ורופא אומר לך שהתינוקת נפטרה אתה לוקח את האמת לאמיתה. מפעם לפעם חשדתי וכשהסיפור יצא התחלתי להבין דברים"

בחודש דצמבר 2018, הוגשה עתירה לבג"צ על ידי עורך הדין יהודה רסלר ושבעה הורים נוספים כנגד השר לשירותי דת, שר בריאות, מנכ"ל משרד הבריאות, קופת חולים כללית, בית החולים השרון וחברת קדישא פתח תקווה. העותרים מבקשים לפתוח את "קבר האחים" בבית הקברות סגולה בו נקברו תינוקות בני יומם בבור ללא רישום, ללא מצבה וללא כל אמצעי זיהוי ומבלי ליידע את ההורים או לקבל הסכמתם לקבורה, זאת על מנת להוציא את העצמות ולהעביר לבדיקת די.אנ.איי. "לכולם נאמר כי התינוקות נפטרו ונקברו, מבלי להראות להורים את התינוקות, לאפשר להם להיפרד מהם, לאפשר להם לקיים הלוויה או לקבור אותם בחלקת קבר. ברוב המקרים נאמר לאימהות כי אל להן להתאבל, הן צעירות, עוד ייוולדו להן ילדים רבים", נכתב בעתירה. עוד מצוין בעתירה כי בכל תעודות הפטירה נאמר שהתינוקות נקברו בפתח תקווה. לפי הנטען בעתירה מנהל בית הקברות הרלוונטי, סגולה בפתח תקוה, מסר כי כל התינוקות נקברו ללא רישום כלשהו. כן נטען בעתירה שיש אי דיוקים, טעויות ושמות בדויים לתינוקות בחלק מהמסמכים הרפואיים, דבר המעורר חשד כבד שהתינוקות הועלמו.
בעתירה הובאו כדוגמה הוועדות שבדקו את עניין הילדים חטופי תימן, וכך נכתב לגבי עניין זה: "במשך השנים, קוימו דיונים על ידי שלוש ועדות, אשר חקרו 1,049 מקרים של תינוקות אשר נמסר על ידי הצוות הרפואי כי נפטרו ונקברו. מתוך כל המקרים נמצאו כי נפטרו 932 תינוקות, 101 תינוקות גורלם נשאר עלום, 4 תינוקות אותרו: שניים נמצאו מאומצים ושניים נתגלו בחיים ודי בעובדה שאותרו 4 תינוקות בחיים שנמסר להוריהם כי מתו ונקברו, כדי לאשש את העובדה שיש דברים בגו, אכן תינוקות הועלמו".
"גם לי נעלמה תינוקת בבית החולים השרון ביולי 1965", אומר עו"ד רסלר. "כשאתה בגיל 20 ורופא אומר לך שהתינוקת נפטרה אתה לוקח את האמת לאמיתה. מפעם לפעם חשדתי וכשהסיפור יצא התחלתי להבין דברים. את העתירה הגשנו נגד משרד הבריאות, חברת קדישא וקופת חולים כללית".

לצפיה בסרטון ולתרומה לקמפיין של יוכי כהן היכנסו כאן

# # #
חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון מכולנו, שבכנסת הקודמת כיהנה כיו"ר הוועדה לזכויות הילד, מציינת: "בוועדה לזכויות הילד קיימתי דיון יחד עם נורית קורן שהקימה את הוועדה המיוחדת לבדיקת פרשת ילדי תימן. ביקשתי ממנה שהיא תצטרף מאחר והיא מכירה את הנושא מהמקום של ילדי תימן. מסתבר שהסיפור הרבה יותר רחב וזה לא רק ילדי תימן והייתה בארץ תופעה שצריך לברר אותה. בתחושה שלי, מישהו מנסה למשוך את הזמן והרשויות לא באמת נכנסות לעומק של כל הדברים".
למה?
"מתוך מקום של להרוויח זמן. צריך לקחת בחשבון שהאנשים הולכים ונעלמים, ובעיני זה אחד הדברים. לא מוכנים להיכנס ולדבר עם אותן אחיות שעדיין בחיים וללכת ולחקור את כל האנשים שהיו מעורבים בזה ויכולים ולשפוך אור. יש הרבה סיפורים שאין להם תשובות. היה דיון מאוד קשה רגשית וניסינו לדחוף לכך שתפתח חקירה. אני עקבתי מול המשרד לביטחון פנים, לדעת מה קורה עם החקירה ושלחתי מכתבים על מנת לזרז ולקדם את החקירות והם כל הזמן כתבו שזה על סדר היום ושיש הנחייה של השר גלעד ארדן למצות את החקירה בנושא. כשאני נכנסת פנימה ומנסה לבדוק עם האנשים, אני יכולה לומר שמתחת לפני השטח לא באמת קורים הדברים, כאילו יש פחד אמיתי לגעת בזה ולהגיע לחקר האמת. צריך להבין שאלמנט הזמן הוא קריטי".

בית חולים השרון צילום זאב שטרן

# # #
עכשיו, 46 שנה אחרי אותו סופ"ש, יוכי כהן יוצאת בקמפיין מימון המונים במטרה להביא לחשיפה גדולה יותר לסיפורה באצעות ספר וסרט תיעודי. "אני חולמת להפיץ את הסיפור באמצעות סרט דוקומנטרי וספר ביוגרפי", היא אומרת, "מתוך הרצון להגיע לעוד ועוד אנשים".

מה חושבים החברים והמשפחה שלך על הסיפור?
"לאורך השנים הם לא כל כך ידעו איך להגיב. לפני שנה הבת שלי שנפטרה, הפכה להיות שותפה שלי ושיתפה וביקשה שיעזרו לי. בהתחלה היא שאלה אותי איך אני הולכת להתראיין אם אין לי אף מסמך ויחשבו שאני משוגעת, אבל עם הזמן הם הבינו ותמכו בי לאורך כל הדרך.
יוכי מציינת שלפני מספר שנים, התקשר אליה מכר שלה וסיפר לה שראה בקניון בחורה שדומה לה. "הוא אמר לי שהיא הייתה בערך בגיל 30 עם ילדה והיא הייתה דומה לי ממש שהייתי באותו גיל. אותו קול ואותן תנועות. הוא היה לרגע בשוק ולא זז ואז שחיפש אותה, כבר לא מצא והוא מאוד כעס על עצמו".
לאורך השנים התאבלת?
"לא. כי תמיד ידעתי שהיא בחיים וגנבו לי אותה. עכשיו כשהבת שלי נפטרה, אני יודעת מה זה אבל. אני יודעת שהבת שלי בחיים ואמצא אותה, גם אם בדרך אצטרך לגלות הרבה דברים".
ומה יהיה בספר?
"אני אספר את סיפור חיי לאורך השנים, שהוא סיפור לא פשוט, שיש בו גם דברים טובים".
מבית החולים השרון נמסר: "בתקופה בה התרחשו לכאורה המיקרים לפני כארבעים שנים, התנהלה חקירה משטרתית שבדקה את הנושא ונסגרה. עם זאת, הקים לפני למעלה משנה בית החולים ועדה שבדקה את הנושא ולא מצאה עדויות התומכות בטענות אלו. מסקנות הדוח וכל המידע הרלוונטי הועברו לגורמי האכיפה. בבית חולים השרון לא פועלת מחלקת נשים ויולדות משנת 1995".

הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו