בית המשפט לעניינים מנהליים במחוז מרכז דחה עתירה שהגיש תושב העיר נגד העירייה, וקבע כי יש לחייב את התושב בחיוב ארנונה רטרואקטיבי בסך 50 אלף שקלים. זאת, בין היתר, בהסתמך על צילום אוויר שהראה שהבריכה והמדשאות שסביבה מראים על שימוש בנכס.
מדובר בחיוב שבין השנים 2017-2015. ביום 27.12.18 שלחה העירייה לעותר תזכורת בדבר קיומה של יתרת חוב הארנונה. העותר הגיש השגה, בה טען שהוא מתגורר בנכס החל מחודש מאי 2017, ועד לאותו המועד הנכס לא היה ראוי למגורים והוא לא התגורר בו.
הוא טען שהדבר נלמד בחשבון של תאגיד המים, בו צויין כי הסיווג הוא לא למגורים. בנוסף הוא טען כי טרם הוצא לנכס טופס 4 ומונה החשמל חובר לנכס רק בחודש יוני 2017. את צריכת מים שהייתה בנכס באותן שנים הסביר העותר בנזילה מתמשכת עקב פיצוץ בצינור.
את העירייה ייצג עו"ד אריאל ליבר, ממשרד פריש, שפרבר ריינהרץ ושות'. בפסק הדין מצוין כי ממצאי העירייה העלו כי העותר ובני משפחתו מתגוררים בנכס ועושים בו שימוש, על פי עיון בתצלומי אויר של שנים קודמות, בהם התגלה כי בנכס קיימת בריכת שחייה מלאה במים, דשא ירוק כסאות ושולחנות.
"צירפה העירייה ראיות המלמדות כי הנכס שימש למגורים החל משנת 2015", כתבה השופטת זהבה בוסתן, "העותר לא נתן כל הסבר למה שנחזה בתצלומי אוויר המלמדים כי בריכת השחיה בחצר ביתו מלאה במי והדשא פורח ואביזרי הבריכה מפוזרים סביבה, נתונים המלמדים על מגורים בנכס. בנסיבות אלו לא נפל כל פגם בקביעת המשיבה כי העותר החל להתגורר בנכס למצער במאי 2015. היה על העותר להודיע לעירייה על התחלת השימוש בנכס. לא רק שהעותר לא עשה זאת, אלא גם לאחר שהדבר התגלה לעירייה, המשיך לטעון כי לא עשה שימוש בנכס עד ליום 17.5.17. בנסיבות אלה האשם לחיוב הרטרואקטיבי רובץ לפתחו של העותר".
פרט לכך, העותר ישלם גם הוצאות משפט בסך של 20 אלף שקלים.
