כניסת השבת בפתח תקוה: 19:28
יציאת השבת: 20:31
ד"ר יואל בר גיל צילום זאב שטרן
ד"ר יואל בר-גיל על פרשת השבוע, פרשת"פנחס":
בפרשת השבוע "פנחס" מתואר אירוע בו תעוזת נשים והערכתן העצמית הביאה אותן להשפיע על חוקי ישראל לדורותיו. חמשת בנות צלפחד: מַחְלָה נֹעָה, וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה, באו לפני משה, אהרון והנשיאים, בככר ההפגנות – פֶּתַח אֹהֶל-מוֹעֵד, אך בשונה מההתכנסויות האופייניות של תלונות וטרוניות עליהן התרגלנו לקרוא בשבועות האחרונים, הן באו עם שאלה.
משה ערך מפקד לבני ישראל בו נספרו הגברים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְבֵית אֲבֹתָם, כָּל-יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל. על בסיס מפקד גברים זה, נקבע איזו נחלה תקבל כל משפחה בישראל: לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה … לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ, וְלַמְעַט תַּמְעִיט נַחֲלָתוֹ, אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו, יֻתַּן נַחֲלָתוֹ. לצלפחד לא היו בנים יוצאי צבא ולכן משפחתו לא זכתה לנחלה. על כך התמרמרו בנותיו: אָבִינוּ, מֵת בַּמִּדְבָּר, וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים עַל יְהוָה בַּעֲדַת-קֹרַח, כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת, וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ; לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ, כִּי אֵין לוֹ בֵּן; תְּנָה לָּנוּ – בנותיו – אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ.
משה, גדול מנהיגי ישראל, נדהם מהמשאלה הצודקת והישירה, ולא הייתה לו תשובה טובה. משה התייעץ עם הקב"ה, וקיבל תשובה נחרצת: כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת – נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה, בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶם; וְהַעֲבַרְתָּ אֶת נַחֲלַת אֲבִיהֶן, לָהֶן.
ביוזמתן, בנות צלפחד הרוויחו נחלה למשפחתן, אך גם יזמו תיקון חשוב לדיני הירושה בישראל: אִישׁ כִּי-יָמוּת, וּבֵן אֵין לוֹ – וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ. וְאִם אֵין לוֹ בַּת – וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְאֶחָיו. וְאִם אֵין לוֹ אַחִים – וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לַאֲחֵי אָבִיו. וְאִם אֵין אַחִים לְאָבִיו – וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ וְיָרַשׁ אֹתָהּ.
במהלך הדורות, חוקי הירושה בהלכה התפתחו להיות פחות שוויוניים, בעיקר כשלאיש יש גם בנות וגם בנים: הבנים יורשים, והנשים מקבלות די צרכן. האלמנה מקבלת בית לגור בו וכדי כל צרכיה להמשך חייה, והבנות מקבלות את כל צרכיהן עד שיתחתנו (כולל נדוניה). אני משוכנע שבימינו, נשים דעתניות ומורות הלכה צריכות לפעול כבנות צלפחד ולפתח את ההלכה לירושה שוויונית לבנות ולבנים, כמו שנפסקה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְחֻקַּת מִשְׁפָּט, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה, גם לירושת האב שמת וגם לחלוקת הרכוש בגירושין, ולא להסתפק בכך שחוקי המדינה כן דוגלים בירושה שוויונית. בינתיים, הסכם ממון לפני הנישואין (במקביל לכתובה המסורתית) יעניק גם כן ירושה שוויונית לבנות ולבנים.
# ד"ר יואל בר-גיל הוא דוקטור לפילוסופיה ועוסק בתקשוב. הוא יו"ר הקהילה המסורתית בפתח-תקוה, המקיימת תפילות בשוויון מלא בין גברים ונשים בשבתות ובחגים.
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
