חדר הילדים מהשרפה שפרצה בדירה ברחוב כצנלסון
חדר הילדים מהשרפה שפרצה בדירה ברחוב כצנלסון

"כשאתה שומע כאבא מהבן שלך שהוא רוצה למות, אתה מת" | האב שבנו נפצע קשה בשריפה במונולוג קורע לב

שבועיים אחרי השריפה הנוראית בדירה ברחוב כצנלסון, בה נפצע קשה מאוד אחד מבניו, מדבר האב במונולוג קורע לב, על רגעי האימה בדירה, על סדרת הניתוחים שעובר הבן, על התגובה הראשונה שלו כשהתעורר, ועל הניסיונות לעודד אותו

פורסם בתאריך: 27.7.20 16:43

האירוע הזה נגע באנשים רבים. לפני כשבועיים פרצה שריפה בדירה ברחוב כצנלסון בעיר. מהדירה חולצו טרם הגעת הצוותים, אב ושני בניו. האב פונה במצב בינוני. אחד מבניו, בן שבע, פונה במצב קל. למרבה הצער, הבן השני, בן העשר, נכווה קשה בגופו. הוא מאושפז מאז השריפה הנוראית בבית החולים שניידר, במצב לא פשוט, וצפויה לו עוד דרך ארוכה עד להחלמה.
במונולוג מצמרר שקורע את הלב, מספר האב למלאבס על השריפה, על הימים הקשים שעוברים על המשפחה, ועל הפחד הגדול שמלווה אותו וילווה אותו עוד זמן רב.
# # #
"השעה הייתה בערך חמש וחצי, אולי רבע לשש בבוקר", חוזר האב אל אותו בוקר נורא. "ישנתי בחדר והבן הקטן שלי בן השבע בא ומעיר אותי ואומר לי שאני אקום מהר, כי החדר עולה באש ואחיו בפנים. תוך שניה קמתי ורצתי לחדר וכאשר באתי לפתוח את הדלת, עפתי אחורה מעוצמת הלהבות. נכנסתי עוד פעם בכוח, החזקתי את הדלת בחוזקה ולא ראיתי כלום, נכנס לי העשן לעיניים וצעקתי לבן שלי שאם הוא שומע אותי שהוא ייצא. הוא עדיין ישן, הסתובבתי להביא מים וחזרתי לחדר והוא התעורר כנראה מהצעקות והצליח לצאת. כשהוא יצא מהחדר, הוא היה בהכרה. אבל באותו רגע כבר ראיתי שהמצב לא טוב ושהוא כולו כוויות", מספר האב בכאב גדול ועם דמעות בעיניו. "הוצאתי את שני הילדים למרפסת. ראיתי בן העשר מלא כולו בכוויות ופרצתי בבכי. הוא אמר לי 'אבא אל תבכה', הוא אמר לי שהוא בסדר. התקשרתי לכוחות הכיבוי, למשטרה, למד"א. אחרי זה התחלנו לרדת למטה. הם הגיעו מהר, תוך שלוש דקות הם היו אצלנו. כשירדנו, הצוותים כבר היו במקום. ואז הבן שלי נשבר והתחיל לבכות. אמרתי לו שהכל יהיה בסדר, ניסיתי לעודד אותו. הוא אמר שהוא לא בוכה בגללו, אלא בגלל שהכלב שלו עדיין בחדר. הכבאים עלו בחזרה לדירה וחיפשו את הכלב. כשהוא ראה את הכלב הוא נרגע".

שריפת בדירה ברחוב ברל כצנלסון בעיר,. צילום דוברות תחנה אזורית פתח תקווה

השריפה ברחוב ברל כצנלסון בעיר צילום דוברות תחנה אזורית פתח תקווה

# # #
המשפחה פונתה לבתי החולים בשני אמבולנסים. הילד הגדול שנכווה קשה, פונה למרכז שניידר לרפואת ילדים. האב והבן הצעיר יותר שנפגע קל, פונו לבית החולים בילינסון. האב מספר: "אחרי טיפול קצר הלכתי לשניידר בשביל להרגיע אותו, הוא היה בפאניקה, אחרי שהרגעתי אותו הוא הורדם ומאז אנחנו פה".
איך מתפקדים במצב כזה?
"הכל קרה כל כך מהר ולא חושבים, אלא ישר פועלים. כל הכבוד לילד הקטן שלי שהתעורר, זה היה יכול להיגמר באסון גדול והעיקר שהילד שלי בחיים. הלהבות היו מטורפות והמשקוף נעקר מהמקום".
היית בבית מאז האסון?
"השבוע הייתי בבית בפעם הראשונה מאז השריפה. אני רוצה להודות לבעלת הדירה שלנו שדואגת לנו. היא הייתה ראשונה בבית החולים ולא עניינה אותה הדירה, אלא רק שהילד בסדר. היא כל הזמן בקשר איתנו, שיפצה את הדירה מאלף ועד ת', עשתה דברים שהיא בכלל לא חייבת כמו פרקטים בחדרים, ארון בחדר הילדים והחליפה דלתות. היא ויתרה לי על חודש שכירות והיא אישה מדהימה".
הילד בן העשר מאושפז בטיפול נמרץ במרכז שניידר לרפואת ילדים. "בימים הראשונים אחרי שהעירו אותו, המצב הנפשי של הילד היה לא טוב", אומר האב. "הוא מודע למצב שלו, רואה את התחבושות שלו, הוא בדיכאון ואנחנו צריכים להיות כל הזמן חזקים בשבילו וכל הזמן להעסיק לו את הראש בדברים אחרים. כשהוא ראה את עצמו בצורה כזו, הוא אמר לי שהוא רוצה למות. כשאתה שומע בתור אבא מהבן שלך, שהוא רוצה למות, אתה מת. באותו רגע שהוא אמר לי את זה, סגרתי לו את החדר והתחלתי להקריא לו את כל הברכות שהילדים שלו מהכיתה כתבו לו. אמרתי לו כמה כולם מחכים לו ורוצים שהוא יחלים, שרוצים לראות אותו. ביומיים האחרונים יש לו מצב רוח קצת יותר טוב. הוא פחות מדבר על עצמו".
הוא שואל שאלות לגבי מה שקרה?
"לא. כי אני לא חושב שהוא זוכר מה היה. הוא יצא בהכרה וזוכר את עצמו שלם ואז הרדימו אותו. הוא לא ראה את עצמו במראה עם תחבושות. זה הולך להיות שיקום ארוך וקשה וצריך להיות חזקים עבורו ולאגור כוחות. זה לא פשוט ולא קל בכלל".
ומה עם הבן הצעיר?
"המזל הוא שאחיו הקטן הוא ילד מאוד תמים, אז הוא לא קיבל מזה טראומה. הוא לא מגיע לבית החולים כי אני לא רוצה לחשוף אותו למראות האלה. בינתיים אני עושה ביניהם שיחת ווידיאו מבלי שהוא יראה את המצב של אחיו. ביום שהעירו אותו לפני מספר ימים והוציאו לו את ההנשמה – כבר קשה לי לזכור מתי כי אתה מאבד את תחושת הזמן – הוא אסף את עצמו ואת כל הכוחות שיש לו בגוף ושאל מה עם אחיו. היה מאוד חשוב לו לדעת שאחיו בסדר ועד שהוא לא ראה אותו בשיחת וידאו הוא לא נרגע. הוא נשמה טובה, הוא תמיד דואג לאחרים. גם בבית, כשאנחנו יושבים לאכול, עד שהוא לא רואה שכולם אוכלים, שאני אוכל, הוא לא אוכל. בבית הספר, הוא יכול לראות שיש ילד שאין לו עיפרון, אז הוא ייתן לו את העיפרון האחרון שלו. הוא ילד מדהים".

שריפת חדר בדירה ברחוב ברל כצנלסון בעיר, צילום דוברות תחנה אזורית פתח תקווה

הבניין ברחוב כצנלסון לאחר השריפה. צילום דוברות תחנה אזורית פתח תקווה

# # #
בתום חקירה ראשונית של הסיבות לפרוץ הדליקה על ידי חוקר דליקות מתחנה אזורית פתח תקווה, עלה כי כיוון החקירה העיקרי הינו מכשיר נייד שהיה מונח מתחת למזרון במיטתו של אחד הילדים. ככל הנראה המכשיר הנייד החל לבעור עקב כשל טכני והדליק את המזרון שעליו ישן ילד. בשירותי כבאות המליצו בעקבות השריפה להתקין גלאי עשן עצמאי בבית, וציינו כי "מוצר זה מציל חיים ומתריע בשלבים המוקדמים של השריפה וכך מציל נפש ורכוש".
כבר יודעים בוודאות ממה נגרמה השריפה?
"כשל בסוללה בטלפון. הטלפון שלא היה במטען התלקח לבד. האחים בגילאים האלה משחקים ומחביאים אחד לשני את הטלפונים שלא ייגעו להם ולכן הוא החליט להחביא את הטלפון מתחת למזרן או מתחת לכרית והסוללה התלקחה ותוך שניות המזרן נדלק. אנשים לא חושבים על כך עד שקורה אסון ולכן עם כל הצער שבדבר חשוב שהורים יתחילו לקחת אחריות וכמובן גם אנשים מבוגרים שיבינו שזה מסוכן לישון עם טלפון מתחת לכרית או המזרן. זה יכול לקרות לכל אחד וצריך ללמוד מהמקרה שלנו. אני לא מאחל לאף הורה לראות את הילד שלו במצב כזה, כמו שאני ראיתי את הילד שלי, זה סיוט שלא עובר".
מה איתך?
"אני בסדר ונמצא שם בעיקר עבור הילד. מאז המקרה עדיין לא חזרתי לעבודה, אולי במהלך השבוע אני אנסה להשתלב. כרגע יש לנו משמרות של 24 שעות עם הילד. הם לא מכניסים לטיפול נמרץ חוץ מהאבא והאמא אף אחד וזה קצת קשה. הוא גם לא רוצה שאף אחד יראה אותו במצב הזה. אולי בהמשך נבקש עזרה".
מה אומרים לכם הרופאים?
"לפני הערכה של הפלסטיקאים זה עניין של כשלושה חודשים. הוא עבר בינתיים ארבעה ניתוחים בעשרה ימים ולצערי יש לו עוד כמה בדרך. הוא נשרף מהמותן עד הפנים, כולל הפנים, ולכן הם כל הזמן מעבירים את העור מהרגלים והירכיים למעלה. כל פעם שהירכיים מחלימים, הם לוקחים עור ומנתחים".
# # #
בינתיים מי שמנסה לעזור למשפחה, הוא בית הספר חיים חפר, שם לומד הילד ואמור לעלות השנה לכיתה ה' וכן וועד ההורים בראשות רוני צרפתי יו"ר הנהגת ההורים. ההורים ובית הספר פתחו קבוצת התרמה לסיוע ראשוני למשפחה.

כנסו כאן לקבוצת ההתרמה

איזו עזרה המשפחה צריכה?
"כרגע אני לא חושב שאנחנו צריכים משהו מיוחד. בית הספר וועד בית הספר מלווה אותנו ואני רוצה להודות לכל האנשים שמציעים לנו עזרה, אבל אני כרגע לא שם. אני בחיים לא ביקשתי עזרה מאף אחד וקשה לי מאוד אם זה".
מבית החולים שניידר נמסר: "מצבו של ילד יציב ונכון לו עוד הליך טיפול ארוך. הוא כבר לא מונשם".


רוצים להיות מעודכנים בכל הנושאים החמים בפתח תקוה?

הורידו את אפליקציית "מלאבס" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "מלאבס" באייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק של "מלאבס"

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "מלאבס"


 

אולי יעניין אותך גם

תגובות

2 תגובות
  1. סיגל

    נשמע שהוא ילד מדהים, שיהיה חזק, גם לי יש ילדה בגיל הזה ואני יכולה להבין עד כמה זה קשה אבל אנחנו הרבה יותר חזקים ממה שאנחנו חושבים, לפעמים עומדים במבחנים אבל שורדים אותם ויוצאים יותר חכמים ומחוזקים. אני שמחה שגיליתם עד כמה אנשים יכולים להיות טובים בעת הצורך כמו בעלת הבית שלכם וכמו בית הספר, ואל תחששו לבקש עזרה נוספת אם תצטרכו. המון המון בריאות ואהבה!

🔔

עדכונים חמים מ"מלאבס - פתח תקוה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר