שמיני עצרת ושמחת תורה, כניסת השבת והחג בפתח תקוה: 17:55
יציאת השבת והחג: 18:51
לנוהגים כמנהג ירושלים 17:38 – 18:49
ד"ר יואל בר גיל על שמיני עצרת ושמחת תורה:
ד"ר יואל בר גיל צילום זאב שטרן
"שמיני עצרת חל לאחר שבעת ימי סוכות, אך הוא חג נפרד "בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם" (בדומה לשבועות שהוא העצרת שאחרי פסח שמתקיימת 49 ימים לאחר הפסח). לשמיני-עצרת אין משמעות הקשורה לעונות השנה כלשאר המועדים, עם כי, מתפללים בו תפילת הגשם. שמיני-עצרת (הרוחני) הוא השלמה לסוכות (החומרי). המשמעות הרוחנית העולמית של שמיני-עצרת היא שמחת-תורה, תורה שתהיה מקובלת בעתיד על כל העמים משום הערכים האוניברסליים והחברתיים שבה. בזכות התורה יגאלו ישראל ובעקבותיהם תבוא הגאולה העולמית.
המנהגים המקובלים בשמחת-תורה הם: לשמוח עם התורה (בריקודי הקפות), לכבד את כל הקהל בעליה לתורה, לסיים לקרוא בתורה ולהתחיל לקרוא בה מחדש (שהרי התורה אינה ספר רגיל שמסיימים ועוזבים; אנו מסיימים את התורה ואת התובנות של שנה שעברה, ומייחלים לקרוא בתורה ולמצוא בה תובנות חדשות בשנה שהחלה).
מסיימים את קריאת התורה בפרשת "וזאת הברכה" בה משה מברך את בני ישראל לשבטיהם, לפני מותו. הברכה אינה מלאה מחמאות ואיחולים כמקובל היום. היא תאור מאפייני כל שבט, שממנה נובעת הברכה לה יזכו בני השבט לחיים טובים, אם רק יקפידו ללכת בדרך הישר אליה מכוונת התורה, כי "אֵין כָּאֵל, יְשֻׁרוּן: רֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרֶךָ, וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים". דוגמאות:
לשבט יהודה תהיה נחלה גדולה "שְׁמַע יְהוָה קוֹל יְהוּדָה, וְאֶל-עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ; יָדָיו רָב לוֹ, וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה" ומתוך אמונתו בקב"ה ינצח במאבקים ובקרבות.
שבט לוי ישרת במשכן "יָשִׂימוּ קְטוֹרָה בְּאַפֶּךָ, וְכָלִיל עַל-מִזְבְּחֶךָ", וישמש כמאגר המורים בישראל "יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב, וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל".
בשטחו של שבט בנימין ישכון בית המקדש "יְדִיד יְהוָה, יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו; חֹפֵף עָלָיו כָּל-הַיּוֹם", וממנו השכינה תשפיע עליו טוב.
שבט יוסף, הכולל את "רִבְבוֹת אֶפְרַיִם, וְ…אַלְפֵי מְנַשֶּׁה ", יראה ברכה והצלחה בחקלאות "מְבֹרֶכֶת יְהוָה אַרְצוֹ, מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל … וּמִמֶּגֶד, תְּבוּאֹת שָׁמֶשׁ".
זבולון ויששכר שותפים לחוף ימים: "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ; וְיִשָּׂשכָר, בְּאֹהָלֶיךָ." זבולון יצטיין במסחר בינלאומי ויפליג בימים ויששכר יצטיין בלימודי-תורה. יששכר יקביל את פני אלה שבאו לישראל בספינות של זבולון, ויסביר להם על קורות הארץ וסגולותיה.
מתחילים לקרוא בתורה בפרשת בראשית, בתאור בריאת העולם. את כל אחד מימי הבריאה עלינו לקרוא כעידן בבריאת העולם והאנושות: אור וחושך; מים, שמים ואדמה; דשא ועץ; שרצים ודגים; עופות וחיות; אישה ואיש בצלם אלוהים. אם כך נבין, לא תהיה סתירה בין תורה למדע ןאןהלה של תורה יפרש מעל לכל מעשי ידינו, כשותפים לאל "המחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית".
ד"ר יואל בר-גיל הוא דוקטור לפילוסופיה ועוסק בתקשוב. הוא יו"ר הקהילה המסורתית בפתח-תקוה, המקיימת תפילות בשוויון מלא בין גברים ונשים בשבתות, בחגים ובאירועים משפחתיים, ב"חממה" שבכפר-גנים.
