נרות שבת. צילום זאב שטרן
נרות שבת. צילום זאב שטרן

שבת שלום: זמני כניסת ויציאת השבת בפתח תקוה

ד"ר יואל בר-גיל מספר על פרשת השבוע, פרשת "ויקהל-פקודי"

פורסם בתאריך: 10.3.21 19:41

שבת פרשת "ויקהל-פקודי"

כניסת השבת בפתח תקוה: 17:26

יציאת השבת: 18:22
לנוהגים כמנהג ירושלים: 17:10, 18:22

יואל בר גיל

ד"ר יואל בר-גיל מספר על פרשת השבוע, פרשת ויקהל-פקודי

חמשת חומשי תורה חולקו על ידי הגאונים של יהדות בבל (במאה השישית לספירה) לחמישים וארבע (54) פרשות שבועיות אותן נהוג לקרוא מדי שבת בציבור (בבית כנסת). בשנה שאינה שנה מעוברת, יש פחות שבתות בשנה. לכן, כמו בשבת זו, מחברים שתי פרשות-שבוע קצרות (ויקהל & פיקודי) לפרשה מחוברת ויקהל-פיקודי, וקוראים את שתיהן בשבת מסוימת. כך, לא יווצר מצב שלא נקרא את כל התורה בין שמחת-תורה לשמחת-תורה, ובשנה מעוברת תהינה מספיק פרשות כדי לקרוא פרשת-שבוע שונה בכל שבת במהלך השנה.
הייחוד של שבת הקרובה הוא דווקא בהיותה "שבת החודש". כידוע לכל, מיד אחרי פורים מתחילים לעסוק בפסח. בשבת שלפני ראש חודש ניסן – היא "שבת החודש" – קוראים מפטיר שמזכיר לנו את ההכנות שנעשו לקראת חג הפסח וחג המצות. ראשית מודיעים לנו שלפי המסורת היהודית, חודש ניסן הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, רֹאשׁ חֳדָשִׁים: רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם, לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה; א' בניסן הוא ראש השנה לרגלים ולמלכים. אחר כך מתארים את ההכנות לסימון בתי העברים שנעשו ערב היציאה מצרים: בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה: וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית-אָבֹת – שֶׂה לַבָּיִת; וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה; וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת-יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם. כך, בערב היציאה ממצרים, לָקְחוּ, מִן הַדָּם וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת, וְעַל הַמַּשְׁקוֹף, וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת, עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם, וְרָאִיתִי אֶת-הַדָּם וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם; וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית. לאחר סימון המשקופים, בני ישראל צלו את השה שנשחט וְאָכְלוּ אֶת-הַבָּשָׂר צְלִי-אֵשׁ, עם אזהרה מפורשת: אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא, וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם. חג קורבן הפסח, שחל ביום י"ד בניסן, היה במשך מאות שנים (בזמן שהיו מקריבים קורבנות) חג נפרד שנחוג בערב חג המצות, לְזִכָּרוֹן, וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיהוָה לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם. אז, את בשר הקורבן הצלוי היו אוכלים בליל הסדר, בסעודה החגיגית של חג המצות: צְלִי-אֵשׁ וּמַצּוֹת עַל מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ .רק במוצאי חג קורבן הפסח, החל חג המצות – אותו אנו חוגגים היום: שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ, תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם; וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת כִּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצֵאתִי אֶת צִבְאוֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. משהפסיקו הקורבנות, עבר מן העולם חג קורבן הפסח, ונשארנו עם חג המצות – חג החרות, לו אנו קוראים היום (בטעות?) חג הפסח. בצלחת הסדר, הזרוע (שגם היא צריכה להיות צלויה ולא מבושלת) היא הסימן לקורבן שהוקרב בחג קורבן פסח, בערב חג המצות.
בהפטרת "שבת החודש" אנו קוראים קטע של הנביא יחזקאל בו הוא מתאר את קרבן הפסח ואת הקורבנות שהקריבו במהלך שבעת ימי חג המצות בבית המקדש.
גם היום החל מראש חודש ניסן, במשך שבועיים, אנו עסוקים בהכנות לחג פסח – הוא חג המצות: בניקיונות, בקניות, בהכנות לסדר ובהכנות לבילויי החג. לקראת שבת החודש וראש חודש ניסן (שיחול ביום א' 14/3/21), נברך את קוראינו ובני ביתם ואת כל תושבי פתח-תקוה בחודש טוב ובחג פסח כשר ושמח.

# ד"ר יואל בר-גיל הוא דוקטור לפילוסופיה ועוסק בתקשוב. הוא יו"ר הקהילה המסורתית בפתח-תקוה, המקיימת תפילות בשוויון מלא בין גברים ונשים בשבתות, בחגים ובאירועי מעגל החיים, בכפר-גנים, במסגרת מגבלות התקופה והוראות השעה.


רוצים להיות מעודכנים בכל הנושאים החמים בפתח תקוה?

הורידו את אפליקציית "מלאבס" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "מלאבס" באייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק של "מלאבס"

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "מלאבס"

הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו


 

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"מלאבס - פתח תקוה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר