מרגע שפרצה המערכה הנוכחית בין ישראל לחמאס, ניתן היה לראות את ליאור אקרמן, לשעבר בכיר בשב"כ, וכיום פרשן טלוויזיה מבוקש מאוד לענייני טרור, בכל המדיות האפשריות. הוא דיבר השבוע על הכישלון המתמשך, על היעדר אסטרטגיה ומדיניות, ייעץ לגבי המהלכים הדרושים, דיבר על ערביי ישראל וגם על הספר שייצא בקרוב.
"אופטימיות זו שאלה של נקודת מבט", הוא עונה על השאלה האם הוא אופטימי לגבי המאבק בין ישראל לחמאס. "כמו כל המערכות הקודמות שהיו, זה סבב שמסתיים באותה צורה שהסתיימו הסבבים הקודמים. בשלב מסוים שאנחנו מחליטים או הם מחליטים (הראיון נערך ביום רביעי בבוקר) יש הפסקת אש, ואז כמה חודשים של שקט ושוב פעם חמאס יתחיל לבנות את עצמו. אנחנו נמצאים בלופ שאנחנו לא יוצאים ממנו בשום דרך כי המדיניות של הממשלה זה לא לצאת מזה ולהשאיר את המצב כמו שהוא".
למה?
"אני מניח שנוח מאוד לממשל הנוכחי בישראל להשאיר את חמאס על מקומו ברצועת עזה ולשמר את השליטה שלו, כי זה מחליש את אבו מאזן והרשות הפלסטינית ומרחיק את הצורך להתעסק בכן במדינה פלסטינית לא מדינה פלסטינית. ביום שבו חמאס ייפול ופת"ח ישתלט מחדש על הרצועה, אז יחזור לשולחן כל עניין הקמת המדינה הפלסטינית וישראל תידרש להיכנס למשא ומתן ומזה אני מאמין שרוצים להתחמק. זה נוח להשאיר את חמאס ברצועות עזה ולייצר מצב שיש שלוש מדינות שונות: ישראל, רשות פלסטינית איו"ש וחמאס עזה. הבעיה היא שהחמאס מחזיק אותנו ובעיקר את עוטף עזה 20 שנה כבני ערובה תחת טרור מתמשך ובלתי פוסק".
ומה השתנה במערכה הנוכחית?
"עכשיו הרגשנו את זה בגוש דן, בפתח תקוה, ראש העין, השרון ותל אביב, וזה לא נגמר. לחמאס יש ארסנל גדול מאוד של רקטות והם לא מתכוונים לצאת כשידם על התחתונה, גם אם יהרסו להם חצי מהבתים. ובהיעדר מדיניות שאומרת בוא נשבור את הארגון ונוריד את כל מנהיגיו שום שינוי לא יקרה גם בעתיד. זו הבעיה הגדולה מול רצועת עזה, עוד מבצע ועוד מבצע ואנחנו חוזרים למבצע ויוצאים ממבצע ושום דבר לא משתנה ואנחנו חוזרים לאותה מקום כל פעם מחדש".
מה דעתך לגבי כניסה רגלית?
"לדעתי לאף אחד אין אומץ היום לקבל החלטות להכנסת כוח רגלי, מאחר ויש לכך מחיר כבד של פגיעות אפשריות בנפש ואני לא רואה מנהיג ישראלי שיהיה מוכן לקחת על עצמו דבר שכזה. אבל גם דברים הרבה יותר אלמנטרים ופשוטים שאפשר לעשות לא נעשו במשך שנים".
כמו מה?
"סיכולים ממוקדים. למשל לפגוע בכל אנשי חמאס ולא רק בזמן מבצע כשהם מתחת לאדמה, אלא בשגרה. שיבינו שהם נרדפים כל הזמן ולא רק כשהם מחליטים לייצר מבצע. כי כל המבצעים הם תמיד ביוזמת חמאס, הם הראשונים שיוצאים למבצע ואנחנו כבר שנים רק מגיבים. הגיע הזמן שאנחנו ניטול את היוזמה ונחליט במי פוגעים ובמה פוגעים. יש לנו מודיעין ויש לנו מודיעין טוב ואפשר להוריד אותם ולפגוע בהם ולשבש את פעילות החמאס ולהביא אותו לפשיטת רגל מוחלטת ברמה שהוא יאבד את השלטון. אבל צריך בשביל זה מנהיגות וזו כנראה מנהיגות שלא קיימת אצלנו בשנים האחרונות. אני לא רואה שזה יקרה כרגע ולכן נשאר במלכוד האין סופי עד שמישהו יחליט לשנות את המשוואה".
שהיא?
"חמאס יצר משוואה מטורפת שבה הוא יכול לירות ברצף במשך שנים על עוטף עזה ולהחזיק מאות אלפים בני ערובה והוא מבין שישראל מוכנה לסבול את זה. ואם הוא רוצה להתעצבן או לייצר יותר מתח אז הוא יורה לכיוון אשדוד. וכשרוצים לשבור את הכלים ממש אז מכוונים לכיוון ראשון לציון, פתח תקוה ותל אביב ואז ראש הממשלה ושר הביטחון מצהירים הצהרות שווא שניתן להם בראש ונעניש אותם, מה שלא בטוח שהם מסוגלים לעמוד בו".
לפי הדברים שלך, נחיה כך לעד.
"נחיה כך עד שמדינת ישראל, הממשל שלנו, יחליף את הדיסקט, יחליט ליזום ולהוביל פעולה נחושה ברצועת עזה, כי בסופו של דבר זה ארגון טרור שלא יניח את נשקו. עד שזה לא יקרה, לא יתחולל שום שינוי, עוד מבצע ועוד מבצע ועוד הפסקת אש וחוזר חלילה".
ואי אפשר לא להתייחס גם לאלימות בקרב ערביי ישראל.
"אנחנו רואים שנשאבים חבורות החוליגנים, הפרחחים והעבריינים של ערביי ישראל שמנצלים את הדבר הזה, בשילוב של ההסתה עם כל מיני תנועות והפלג האיסלאמי הצפוני בישראל. הם לוקחים את אותם חוליגנים מוסתים שבימים רגילים הם בעיקר עבריינים ומסיתים אותם לכיוון פגיעה ביהודים ופגיעה ברכוש".
ואיך מטפלים בכך?
"הטיפול צריך להיות משולב. קודם כל להגיע לכל אחד מאילו שהיה מעורב ולעצור אותם ולהעניש אותם בצורה הקשה והחומרה ביותר. הדבר השני העמוק יותר, הוא לטפל בצורה אסטרטגית במגזר של ערביי ישראל, זה מגזר שמוזנח לאורך שנים, המדינה לא מטפלת בהם ו-21 אחוז מאזרחי המדינה מרגישים אזרחים סוג ב'. כי לא בונים להם אזורי תעשיה, קריית חינוך, מרפאות, כבישים, תשתיות, המדינה הזניחה אותם וגם במשילות והחלת החוק. אנחנו רואים את התופעה בנגב שהם עושים שם מערב פרוע, וגם בלוד, עד שהמשטרה הצליחה להגיע לעשות משהו נגרם נזק רב. המדינה צריכה להשקיע המון תקציבים ולפתח מנהיגות מחברת בתוך ערביי ישראל ולא את המנהיגות הקיימת והמקצינה. הם בעצמם מתחננים שמדינת ישראל תחיל את החוק בתוך הכפרים והערים, יש להם אינתיפאדה יומיומית והמדינה לא נמצאת שם, ואת זה צריך לעשות בהקדם".
# # #
ב-2018 הודיע תחילה אקרמן כי יתמודד על ראשות עיריית פתח תקוה, אך בהמשך הודיע שהחליט לא להתמודד מסיבות אישיות. הוא מתגורר בראש העין ובעבר התגורר בפתח תקוה. כאמור בימים אלה הלוז של אקרמן צפוף. הוא עובר בין ערוצים ולצד זה הוא מקיים הרצאות. "בתקופת הקורונה לא היו הרצאות ועכשיו הכל מתחיל לחזור", הוא אומר ומספר שיש לו 12 סוגי הרצאות שונים אשר הוא מעביר לציבור הרחב ולארגונים בנושאי שפת גוף, תקשורת בלתי מילולית, ניהול משא מתן, בטחון, מזרח תיכון, מנהיגות ועוד. בעוד כחודש וחצי, ייצא לאור הספר השלישי שלו, "אינטואיטיבי", מודל עצמי אשר פיתח לאורך השנים שעוסק בין היתר בניהול והתמודדות במשברים בתחומים אישיים ועסקיים ומתן פתרונות. "בניתי מודל שאומר תעזבו את כל המנטורים החיצונים שמבטיחים דברים, בסוף יש סדרה של תהליכים שבנאדם יודע לבצע עם עצמו ולהגיע לפתרונות הכי טובים עבורו", הוא מספר. "מי שקורא את הספר ופועל על פי מה שמופיע בו, יכול לפתור לעצמו המון דברים ולתעדף דברים בחיים".
בנוסף, מוביל את מיזם 'מועצת העם החדשה' – מיזם חברתי אזרחי פוליטי שרוצה לשנות את מבנה הממשל והבחירות בישראל. "בסופו של דבר ההבנה היא שלא משנה מה הדעות הפוליטיות של אדם כזה או אחר, אי אפשר לייצר שום שינוי אסטרטגי בלי לשנות את מבנה הממשל", מסביר אקרמן. "אנחנו נמצאים אחרי 4 מערכות בחירות ושום ממשלה לא שורדת יותר משנתיים במבנה הנוכחי. זה לא מאפשר בנייה של אסטרטגיה ארוכת טווח וזו המחלה הקשה ביותר של מדינת ישראל. אני מחובר לגורמים פוליטיים בכירים בתקווה להוביל שינוי גדול במדינה".
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
