מרגש: השבוע התקיים טקס יקירי ויקירות העיר לשנת 2021. הטקס התקיים בהיכל התרבות העירוני בהשתתפות הנבחרים והנבחרות ובני משפחותיהם והועבר בשידור חי ביוטיוב בתרגום לשפת הסימנים. את הטקס הנחה דן כנר והופיע בו הזמר והאמן גיא זוארץ, יקיר העיר מוישל'ה גרשטיין, שסחף את הקהל בשירתו ותלמידת הקונסרבטוריון העירוני – שירי מאור אשר חתמה את האירוע.
ועדת יקיר העיר בחרה 23 יקירי ויקירות עיר לשנת 2021, וזאת מתוך עשרות בקשות איכותיות שהוגשו לוועדה. הנבחרים והנבחרות הם תושבי העיר, בני 70 ומעלה, אשר נבחרו בזכות התנדבות ועשייה ייחודית ומשמעותית באחד מהתחומים הבאים: מדע וטכנולוגיה, חינוך ותרבות, ספורט, עשייה ציבורית והתנדבות למען הקהילה והחברה. את האירוע ניהלה והפיקה שלומית אדלשטיין, מנהלת ועדת יקיר העיר.
ראש העירייה רמי גרינברג אמר בטקס: "עשרים ושלושה יקירי ויקירות העיר פתח תקוה שנבחרו, יוצרים את המרקם הייחודי של העיר, ומציגים בגיוונם האישי ובקשת הרחבה של תחומי עיסוקם את עושרה האנושי של פתח תקוה. כולם נבחרו בזכות עשייה ייחודית ופורצת הדרך, ולכולם יש רוח התנדבות, נתינה אין קץ ורצון לתרום ולפעול למען הקהילה והחברה. מעיון בסיפור חייו של כל אחד ואחת מעשרים ושלושה הנבחרים, אני נוכח כי סיפור חייהם שלהם אינו פשוט כלל ועיקר, ואף על פי כן ולמרות זאת הצליח כל אחד ואחת מהם למצוא את הכוחות, הרצון והזמן לסייע לאחרים, ולעשות לא רק לביתו שלו אלא גם לקהילה ולחברה כולה. אני רוצה להודות מקרב לב לנחמה אפטר יו"ר עמותת יקירי העיר על הפעילות השוטפת למען יקירי העיר, לחברי הוועדה על פועלם ותרומתם לבחירת יקירי העיר ולשלומית אדלשטיין מנהלת הוועדה".
רמי גרינברג מודה לנחמה אפטר בטקס יקירות ויקירי העיר פתח תקוה 2021
להלן שמות היקירים והיקירות לשנה זו:
1. איציק אדורם – יליד העיר. איש עסקים, משפיע דעת קהל ופעיל חברתי נמרץ. החל את דרכו בשנות השישים בכתיבת מאמרי דעה בעיתונות המקומית. במהלך השנים וכחלק מעבודתו ליווה מיזמים רבים בעיר והיה שותף להקמתם, בהם: בית חולים "שניידר", בתי ספר, גני ילדים, מתנ"סים, ומפעלים באזורי תעשיה. ייסד את עמותת "ידידי בלינסון" ומתנדב עד עצם היום הזה למען עמותות רבות, תנועות הנוער, החיילים והנזקקים.
2. דליה אוחיון – ילידת עיראק, עלתה לישראל בגיל שנה והגיעה לפתח תקוה ב-1972. מורה ומחנכת שחינכה דורות שלמים למצוינות ולערכים. כמורת מקצוע לימדה מחשבת ישראל ואף חיברה את מבחני הבגרות במקצוע. אלמנתו של ראש העיר לשעבר יצחק אוחיון ז"ל, ממקימות הפורום של נשות ראשי ערים הראשון בארץ, ב-2009 שימשה כנשיאתו. בין השנים 2014-2000 כיהנה בתפקיד יושבת הראש של פורום ארגוני המתנדבים. הוכתרה בתואר אשת השנה של הליונס. ב2010 הוענקו לה מגן שר עבודה והרווחה ומגן נשיא המדינה. עד היום מתנדבת ומסייעת לקהילה ומשמשת כיושבת הראש של הנהלת היכל התרבות.
3. יונה אמרוסי – יליד תוניסיה, עלה לישראל בגיל שנתיים וגדל במעברה בצפת. הגיע לפתח תקוה ב-1975. את שירותו הצבאי העביר בשנים 1971-1968 כלוחם ומפקד בחטיבת גולני. במהלך שירות מילואים ב-1975 נפצע והוכר כנכה צה"ל. עם שחרורו החל לעבוד כמדריך חבורות רחוב ומורה לשל"ח וידיעת הארץ, וכך הציל בני נוער רבים ממעגל הפשע. ב-2003 קיבל תעודת הערכה והוקרה כמפקח מצטיין. פעיל ציבור ומתנדב. ב-1990 הקים את הוועד של שכונת כפר אברהם. בין השנים 2012-2017 כיהן כמנהל אגף השכונות בעיריית פתח תקוה וקידם את נושאי הטיפוח ואיכות הסביבה, החברה, הנוער ועוד. שימש כוועד בית הכנסת "יד דניאל" במשך עשור ועד היום. חבר בהנהלת הפדרציה של יהדות צפון אפריקה ובהנהלת הפדרציה העולמית של יהדות תוניסיה ויועץ ראש העיר בנושא שכונות ובתי כנסת בהתנדבות מלאה.
4. ברכה גור אריה – ילידת פתח תקוה. למדה בבית הספר "נצח ישראל" (בנות) ובתיכון "אחד העם". דור שלישי בעיר: נכדה למשה ומזל ברכה בכר, ממייסדי המושבה. בין השנים 2001-1976 שימשה כמנהלת ארגון הקבלנים והבונים בעיר. ב-1991 נידבה את אולם "בית הקבלן" לטובת גיוס של חיל הרפואה. נכחה בעצמה בכל התרגילים וקיבלה על כך תעודת הוקרה מהחיל. כמשוררת, הוציאה לאור שני ספרי שירה: "כזאת אני", שיצא בשתי מהדורות (1969 ו־1977), ו"התבהרות חלקית" (1982). שיריה התפרסמו ב"הד פתח תקוה" וב"קטיף" (שניהם בהוצאת עיריית פתח תקוה), וב"פסיפס", ירחון שירה בהוצאת "עקד". שמה מופיע בלקסיקון המשוררים בישראל שבהוצאת "עקד". בשנות ה־80 התנדבה בקריאה משיריה בשיעורי ספרות בבתי ספר יסודיים בעיר. התנדבה לקרוא בערבי תרבות שנערכו בבית התלמיד העירוני. בתחילת שנות ה־2000 נקראה להתנדב בצוות ההקמה של "בית שיח נשים" בפתח תקוה, ובמסגרת זו ראיינה נשים פורצות־דרך רבות.
5. הרב ד״ר מאיר צבי גרוזמן – ד"ר לפילוסופיה, סופר ואיש חינוך. הוציא לאור ספרים רבים העוסקים בהגות, במחשבת ישראל ובהלכה. יליד ירושלים ומתגורר בעיר פתח תקוה משנת 2010. בשנת 1957 התחיל לעבוד כראש מחלקה בישיבת "תורה ומלאכה" בכפר סיטרין, וכעבור שנה התמנה למנהל החינוכי של המוסד. בין השנים 1965-1968 שהה בשליחות חינוכית בניו יורק מטעם הסוכנות היהודית, ועם שובו ארצה המשיך את לימודיו לתואר שני ושלישי בתלמוד. בסוף שנות ה־60 התקבל כמרצה באוניברסיטת בר־אילן, שבּה התמיד במשך 45 שנה. שימש גם כמרצה ליהדות בבית הספר לפו"ם (פיקוד ומטה) וכן במכללת "אורות ישראל". מעל 30 שנה עסק בהוראת התנ"ך במדרשת "נעם" שבפרדס חנה. פעילותו ברובה היא הוראה במוסדות חינוך והוצאה לאור של ספרים ושל מאמרים, וכל זאת במקביל להרצאות בתחומי התנ"ך, התלמוד, ההגות וההלכה, שאותן הוא ממשיך להעביר לציבור.
6. מוישל'ה גרשטיין – יליד חיפה והגיע ב-1972 לפתח תקוה. סיים סמינר מורים למוזיקה והיה מורה למוזיקה בבתי ספר בעיר. בין השנים 1981-1974 ניהל את להקות המחול של עיריית תל אביב והנחה מועדוני זמר רבים ברחבי הארץ. בין השנים 1984-1981 יצא עם משפחתו לשליחות בעיר פרנקפורט שבגרמניה מטעם מחלקת הנוער והחלוץ של הסוכנות היהודית. בין השנים 1975-1974 הקים את תרבות מועדוני הזמר בעיר וב-1990 היה הראשון שהפיק את ערב שירי לוחמים ואת ערב יום הזיכרון לחללי צה"ל עוד בקולנוע היכל ובהיכל התרבות. לאורך כל השנים ועד היום מנחה ומתנדב בהנחיית שירה בציבור במרכז הרפואי בילינסון, בעמותת "טל חיים", באיל"ן, ב"ליונס", קליטת עלייה ועוד.
7. נוח דוידסון – יליד הודו, עלה לישראל ב-1969 ומאז מתגורר בפתח תקוה. ב-1970 הביא מר דוידסון את ספורט הקריקט לישראל, לקהילה ההודית בפרט ולשאר הקהילות בכלל. משנת 1975 ובמשך תשע שנים היה קפטן נבחרת ישראל וקפטן מכבי פתח תקוה בקריקט. בשנת 1975 קיבל גביע שנקרא Dastun Double-Wicket. מר דוידסון נתן הכרה לקריקט הישראלי וחינך דורות רבים לפעילות בתחום. כמו כן השתתף במכביות ובטורנירים בארץ ובחו"ל, במיוחד במכביות ב־1977 וב־1981. במהלך השנים זכה לסיקור בינלאומי. הביא כבוד לעיר פתח תקוה בגביעים ובתעודות.
8.זוהרה שרה הלוי – ילידת תימן וב-1948 עלתה לישראל עם בני משפחתה. ב-1958 התחתנה ועברה לגור בפתח תקוה. זמרת ואשת תרבות המשמרת את מורשת יהדות תימן דרך סיפורים ושירים ודרך טקס החינה המסורתי. שרה לכלות ולחתנים במעמד חופתם, ואף מסייעת בסתר למעוטי יכולת בהפקת הטקס ובקיום מצוות "לשמח חתן וכלה". כאם שכולה היא תומכת במשפחות שאיבדו את יקיריהם, ומשנת 1990 היא התנדבה ב"יד לבנים" והקימה יד ביד עם בעלה ישראל ז"ל גמ"ח כלים לסעודת מצווה, שמחה ואבל. בין השנים 1998-1973 עבדה בפיקוח העירוני והצליחה בדרכי שלום ונועם להביא את הציבור לשמירה על חזות העיר, על החוק ועל הסדר הציבורי.
9. סופיה הניכוביץ – ילידת פולין ועלתה לישראל מברית המועצות ב-1972 ושנה לאחר מכן הגיעה לפתח תקוה. החלה לעבוד כאחות מוסמכת במרכז הרפואי "בית רבקה" ותוך חודשים ספורים התמנתה למנהלת מחלקה. עבדה בבית החולים במשך 25 שנה וטיפלה בחולים סיעודיים קשים ביותר. מ-2002 ועד היום מתנדבת כמנהלת מזנון החיילים בצומת סירקין, שבו היא אחראית על כ־50 מתנדבים במשמרות. דואגת לקבלת תרומות ומצרכים גם לחיילים בודדים. כיום מלבד התנדבותה במזנון החיילים בסירקין דואגת גברת הניכוביץ להספקת מזון לכל ימות השבוע ל־13 חיילים המתגוררים בדירה בעיר.
10. דב טנצר – יליד רוסיה, עלה לישראל והתיישב בפתח תקוה ב-1949. במשך 25 שנה עבד בתעשייה הצבאית ושימש בה בתפקידים בכירים רבים, באחרון שבהם ניהל את הבטיחות של חמישה מפעלים מהמסוכנים במדינת ישראל. מנכ"ל לשעבר של בית החולים הסיעודי "משכנות זהב". מתנדב במשך חמישים שנה ועד היום במגוון תחומים: ביטחון, איכות החיים והסביבה, שימור אתרים וכן בבית המתנדב, במסגרת עמותת "קדימה". קיבל תעודות הוקרה מראשי העיר ומגורמים שונים. ב-2019 קיבל ממשרד הביטחון את אות מערכת ״צוק איתן״ על פעילותו למען העיר פתח תקוה ותושביה בתקופת המלחמה. בשנת 2020 הומלץ על ידי מפקד משטרת פתח תקוה לקבלת אות הנשיא למתנדב. נבחר לאיש השנה בפתח תקוה ב-2010, וב-2011 לאיש השנה הארצי מטעם ליונס (מתוך 35 רשויות) בעבור הפעילות הקהילתית.
11. מאיר כהן – יליד פתח תקוה, בן למשפחה שורשית רוויזיוניסטית שהגיעה למושבה ב-1912. בימי המנדט הבריטי הצטרף בגיל 15 לארגון האצ"ל. במלחמת השחרור והשתתף במבצע בתק ("קרב מגדל צדק") בראש העין, לאחר מכן פעל במשך כחמישים שנה לשימור מורשת האצ"ל. החל משנות ה־50 עבד במגוון תחומים, ביניהם תחום הבנייה: בניית מבנים וגם הקמה ויציקה של תשתית לבתי החרושת בעיר ולימים הפך לקבלן בניין ולחבר בהתאחדות הקבלנים. מוותיקי המתפללים בבית הכנסת הגדול. זכה להימנות עם הדור המייסד של בית הכנסת "העובד הדתי" ("היכל משה", ברחוב הראשונים), שבו שימש כחמישים שנה קורא בתורה.
12 .לברטוב יאיר – יליד תל אביב ומתגורר בפתח תקוה מ-1981. בין השנים 2005-1979 עבד כמהנדס במפעלים ביטחוניים של צה"ל. מתנדב לטובת שכונת צפון מזרח העיר מ-1981 ועד היום פעיל בעמותת קהילת מעלות קדושים הפועלת בשכונת משכנות גנים וכמו כן פעיל מרכזי בעמותת "קרן חן וחסד" שבה הוא מגייס תרומות לצדקה עבור משפחות נצרכות, אלמנות ויתומים. בין השנים 2016-2005 עבד כמהנדס בצה״ל במפעלים ביטחוניים ובחטיבת הטילים והחלל של התעשייה האווירית, תרם רבות וזכה בפרסי הוקרה ובתעודות .
13. מלאכי מוטי – יליד תל אביב, הגיע לפתח תקוה ב-1956. בין השנים 1956-1953 שירת בצה"ל בגדוד 51 שבחטיבת גבעתי. סיים בדרגת סרן, אך המשיך להתנדב בצבא עד גיל 75. מורה בכיר לחינוך גופני ולידיעת הארץ. ב-1956 היה סגן מנהל של בית ספר "נצח ישראל" בנים בעיר. בתחילת שנות ה־60 ניצח על תזמורת כלי נשיפה של בית הספר 'נר עציון', תזמורת שהופיעה ברחבי העיר. בין השנים 1971-1963 היה סגן מחלקת הנוער בעיריית פתח תקוה, וב־1971 הקים את מחלקת הנוער בלוד. ב-1988 הוציא את המשלחת הראשונה לפולין מטעם משרד החינוך. ב-2006 הוכר כיקיר העיר לודז' שבפולין. כיהן כמנהל בית ספר למדריכי המסעות לפולין וניהל את מנהלת פולין עד 2017. בשנה זו הקים את ארגון הגמלאים של מִנהל חברה ונוער במשרד החינוך. פעיל בהתנדבות מלאה במרכז העירוני לתיעוד, לחקר ולהנצחת השואה שבעיריית פתח תקוה.
14. גדעון מרקוס – יליד נווה צדק. הגיע לפתח תקוה בגיל ארבע. בין השנים 1962-1964 שירת בצה"ל כספורטאי מצטיין בגיסות השריון, כספרן בבסיס הגַיס בקסטינה, ובהמשך במילואים – כחבלן בחיל ההנדסה. בשנת 1967 החל לאמן במועדון "הפועל פתח תקוה" במחלקת הנוער, ושימש גם כעוזר המאמן של קבוצת הבוגרים. גידל וחינך דורות רבים של בני נוער, הכשיר למצוינות ולערכים שחקנים שפיארו את "הפועל פתח תקוה" בפרט ואת הכדורגל הישראלי בכלל.
15.הרב אברהם סבאג – יליד מרוקו, וב-1995 הגיע לפתח תקוה. במקצועו – מורה מוסמך בכיר לכיתות גבוהות. בין השנים 1973-1995 שירת בחיל הים כלוחם. בין השנים 2015-2005 כיהן כחבר מועצת העיר במגוון תפקידים. בין השנים 2009-2011 היה חבר דירקטוריון "חלד", חבר בוועדת מכרזים וראש מִנהלת התעשייה. מ-2003 ועד היום משמש כראש בית מדרש "אור ליצחק" בעיר וכרב בית הכנסת "רבי דוד ומשה" בשכונת עמישב. נוסף על כך, משמש מ-2007 כיו"ר ארגון "זהב"י" בפתח תקוה ובמרחב תל אביב. כמו כן משמש הרב סבאג כסגן וכמ"מ ראש המועצה הדתית בעיר ויו״ר ועד השכונה חזון עובדיה.
רוצים להישאר מעודכנים?
16. חיים סויסה – יליד מרוקו ועלה לישראל ב-1962 עם שני אחיו, ומ-1965 מתגורר בפתח תקוה. את שירותו הצבאי עשה בנח"ל בשנים 1967-1964. בין השנים 1988-1971 עבד במפעל "שמשון" ובין השנים 1988-1984 כיהן כחבר מועצת העיר פתח תקוה וטיפל ללא לאוּת בקליטת העולים מאתיופיה וחבר העמים, בשיכונם בעיר ובשילובם בה. קיבל את אות ראש העיר למתנדב ב-1998. ב-1990 הקים את סניף "בני עקיבא" בשכונת עמישב וליווה את פעילותו משך עשורים. בין השנים 1997-1990 שימש כיושב הראש של ועד השכונה והוביל את פרויקט שיקום השכונות. כיום חבר הנהלת המתנ״ס והבריכה בשכונת עמישב. משמש כגבאי, ומפעיל את בית הכנסת "בית אל".
17. אברהם פלד – יליד גרמניה ועלה לישראל ב-1934, וב-1964 עבר לפתח תקוה. בשנות ה־60 למד תקשורת והיסטוריה בבית הספר להכשרת מורים. לאחר מכן, בשנות ה־70, למד באוניברסיטת בר־אילן ובאוניברסיטה הפתוחה. בין השנים 1980-1966 עסק בהוראה והיה עיתונאי. בשנים 2005-1983 פרסם בעיתון ״ידיעות תקשורת״ בפתח תקוה והמרחב ובערי ויישובי המרכז והשומרון. סיקוריו עסקו בתחומי רווחה, תעסוקה, בריאות, איכות הסביבה, שימור אתרים ועוד. ב-1994 זכה בתואר עיתונאי מצטיין של עיתון "מה בפתח". לאחר פרישתו לגמלאות ב-2005 החל לכתוב בעיתון מקומי ובמקומונים דתיים ולהתנדב במחלקת הדוברות בבית החולים "בילינסון". עד היום מתנדב מר פלד כדובר הסתדרות המרחב, כמו כן מלווה את פעילות "עמך" בעיר, מפרסם וכן כותב בעיתון מקוון שנקרא ״פתח תקוה עכשיו״.
18. ד"ר אברהם פנחסי – יליד טג'יקיסטן, בגיל 24 סיים דוקטורט בתחום מוצרי החקלאות. ב-1992 ניצל את קשריו עם הממשלה המקומית כדי לעזור בהעלאת יהודים לישראל. ב-1993 עלה לארץ, ומאז מתגורר בעיר (28 שנה). ד"ר פנחסי הוא איש ציבור ידוע בקרב הקהילה היהודית הבוכרית בישראל, ובין השנים 2010-2002 שימש כיושב ראש של פורומים שונים בקונגרס העולמי של יהודי בוכרה. כיום משמש כמנכ"ל עמותת "מרבורית", הפועלת לפיתוח ולשימור של המורשת, התרבות והאומנות של יהודי בוכרה. המייסד והעורך הראשי של כתב העת "הקול הבוכרי" ומחברם של מאמרים רבים בנושאי בפוליטיקה, היסטוריה, מורשת ועוד. חבר באגודת הסופרים בישראל.
19. רעיה צ'מפרליק – ילידת רוסיה, ב-1969 הגיעה לפתח תקוה ולמדה בקיבוץ מרחביה באולפן. ב-1971 סיימה תואר "בוגרת" (B.A.) במדעי הרוח מהאוניברסיטה העברית. בין השנים 1976-1977 עבדה בעליית הנוער מטעם הסוכנות היהודית כקולטת תלמידים לפנימיות. באוגוסט 1977 התקבלה אל המחלקה לביקור סדיר בעיריית פתח תקוה, ובה עבדה במשך 37 שנה עד 2014. במקביל, החל מ־1988 שימשה כיושבת ראש ועדות השמה לחינוך מיוחד. בין השנים 1994-1989 קלטה כ־4,000 עולים חדשים ודאגה לשיבוץ הילדים במוסדות החינוך. בעזרת העירייה ובשיתוף המועצה הדתית ניהלה בהתנדבות טקסי ברית מילה בין השנים 1994-1989. על כך קיבלה ב-1991 ברכה והוקרה מהרב הראשי בפתח תקוה דאז, הרב סלומון זצ"ל. מאז פרישתה לגמלאות ב-2014 מתנדבת באופן אינטנסיבי בתחומי החינוך במרפאת הילדים והנוער שבבית החולים "גהה". חברה בוועדות זכאות ואפיון חינוך וממשיכה ללוות עשרות משפחות וילדים בתחום החינוך המיוחד.
20. גדעון קפלן – יליד פתח תקוה, מתגורר בעיר 71 שנה. עוד בנערותו השתתף ב"נוער חובב ספורט" ושיחק כדורסל וכדוריד בקבוצת הנוער של "הפועל" פתח תקוה. אביו היה ממקימי מועדון "הפועל" פתח תקוה. בין השנים 1983-1976 כיהן כסגן יושב ראש קבוצת הכדורסל "הפועל" רמת גן. במסגרת זו הקים את עמותת "ידידים" שדאגה לגיוס כספים עבור הקבוצה. ב-1981 החל לכהן כיו"ר הוועד למען השוטר בפתח תקוה, כצעד ראשון הפך את הוועד לעמותה. העמותה עסקה בגיוס תרומות לרווחת שוטרי פתח תקווה. בין השנים 1995-1985, בשיתוף פעולה עם בית הספר ״גננות ושתלנות״, הקים מר קפלן עבור ילדי שוטרי פתח תקוה קייטנה לחודשי הקיץ. מ-1995 ועד היום מסייע בהתנדבות מלאה לכל אדם שזקוק לעזרה רפואית וכן מסייע בגיוס כספים לעמותות של מרכזי רבין ושניידר לילדים. ב- 2017 הוכתר לאחד מאנשי השנה של ליונס ישראל על התנדבות מסורה ומתמשכת לאורך שנים.
21. דרורה קציר – ילידת פתח תקוה, ומתגוררת בעיר 76 שנה. דור שני למקבלי פרס יקירי העיר. משנות ה־90 עד 2010 התנדבה במועצה הלאומית למניעת תאונות דרכים, ועד 2015 המשיכה להתנדב במשמר האזרחי ובמשטרת פתח תקוה. כמו כן הייתה בין ראשוני המתנדבים של חברי דור ההמשך ל"ארגון חברי ההגנה בפתח תקוה", שהוקם לפני כ־14 שנה. במלחמת "שלום הגליל" התנדבה במשטרת פתח תקוה בתפקיד סידור חבילות בגדים ומזון לחיילים, וקיבלה תעודת הוקרה על כך. עם יציאתה לגמלאות ב-2011 התחילה להתנדב גם בביטוח הלאומי. בשנה מאתגרת זו, שבה התפרץ נגיף הקורונה, המשיכה לסייע לאנשים במצוקה: דאגה לכל מחסורם לשיחות תמיכה ועידוד ועוד.
22. אבשלום שמחי – יליד פתח תקוה, ומתגורר בעיר 84 שנה. דור שני למקבלי פרס יקירי העיר. במשך כחמישים שנה תרם לעיר מידיעותיו ומניסיונו כמומחה ארצי לבעיות תנועה ותחבורה ציבורית. דאג לארגון ההסעות עבור תלמידי בתי הספר והקייטנות. היה מנהל אזור ב"דן" פתח תקוה בין השנים 1973-1993. שותף להקמה של המשמר האזרחי בעיר ב-1973. ב-1987 בעל תואר עובד מצטיין במגזר התחבורה הציבורית בארץ. בין השנים 2000-2019 שימש כנציג עיריית פתח תקוה בפרויקטים גדולים בתחום התחבורה הציבורית (הרכבת הקלה והתחנה המרכזית), וסייע בהתנדבות בהתאמת התנועה והתחבורה בעיר למעמדה כמטרופולין מודרני. כיום פעיל בשירות הקהילה, כולל בבית הכנסת, בשכונת מחנה יהודה.
23. לבנון שרעבי – יליד פתח תקוה, מתגורר בעיר 81 שנה. דור שני למקבלי פרס יקיר העיר. בין השנים 1969-1975 למד את תחום החשמל ועוסק בכך מאז. בנה בהתנדבות תאורה למגרש הכדורגל של "הפועל" ו"בית"ר מחנה יהודה" למען הביטחון והרווחה של הילדים והנוער המשחקים בקבוצות. זה שנים רבות עוסק בפעילות התנדבות: סיוע כספי לעמותות חברתיות בעיר, מתן בסתר, הכנסת כלה, שבת חתן, טִקסי בר־בת מצווה, יתומים ואלמנות. ב-1966 יזם ומימן את הקמת אולם "משכן שלום" בבית הכנסת "בית יוסף" בשכונת שעריה. מסייע כלכלית לילדי השכונה ונותן להם הכוונה בלימודים ובהשכלה בכלל.
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
