בחודש הבא ימלאו 25 שנה לאסון המסוקים. בערב יום ה-4 בפברואר 1997 אירע האסון, כאשר ברגע אחד בליל סערה, נפלו מהשמיים אל מותם 73 חיילים, כששני מסוקי יסעור, שהיו בדרכם למוצבים דלעת ובופור בלבנון, התנגשו באוויר מעל המושב שאר ישוב. זה היה האסון הצבאי הגדול ביותר בתולדות ישראל ואסונן האישי של 73 משפחות, בהן גם משפחת מלמד מפתח תקוה, ששכלה את האח הצעיר יעקב (קובי) מלמד ז"ל. "זה אולי 73 משפחות, אבל כשמפרקים את זה לכמה אנשים שהאסון הזה נגע בהם, מגיעים כמעט לכל בית בישראל", אומר אלון, האח הבכור במשפחה.
בשיחה עם מלאבס לקראת יום השנה ה-25 לאסון, מספר אלון על החיים שמאז האסון, כחלק ממשפחת השכול, על האירוע שמבקשים האחים השכולים לארגן לזכר ההרוגים (קישור לקמפיין מימון ההמונים בהמשך הכתבה), ועל הפצע שנפתח מחדש עם כל אסון. "למען האמת, אני מעדיף שלא לשמוע על אסונות, במיוחד כשמדובר במסוקים", הוא אומר ומתייחס להתרסקות מסוק ה"עטלף" הצבאי מול חופי חיפה בתחילת השבוע, בו נהרגו שני הטייסים רס"ן חן פוגל ז"ל וסא"ל ארז שחייני ז"ל, וקצין חיל הים סרן רון בירמן, חולץ במצב בינוני. "לצערי, עד היום אף אחד לא למד את הלקח – עדיין מטיסים במזג אוויר סוער, עדיין משתמשים במסוקים מיושנים ועוד. למעשה, אנחנו רק ממתינים לאסון הבא".
תמונה משפחתית – מימין האב עמוס, האחות תרין, לינוי ואיתי (ילדיו של אלון) ואלון
הבשורה על מות אחיו, הגיעה אל אלון שהיה אז כבן 22, בעת משמרת בעבודתו כמאבטח. "זה קרה ביום שלישי, על האסון דיווחו כבר בשעות הערב ובהתחלה אמרו שמדובר בחיילים שחוזרים מהמוצבים", הוא נזכר. "היינו רגועים כי ידענו שקובי צריך להיות בדרך למוצב וכנראה כבר הגיע. ההורים שלי היו בבית ואני יצאתי למשמרת לילה, לקחתי איתי רדיו כי רציתי לשמוע מה קורה. בסביבות השעה 23:30-23:45, שמעתי את הדיווחים וחשבתי לעצמי 'איזה מזל שהוא לא שם', בכלל לא קישרתי את זה אליי".
הוא זוכר שתוך כדי מחשבות, נכנס למקום עבודתו קצין העיר. "אני זוכר שהגיע אדם על אזרחי, ביקש לדעת איפה אחראי המשמרת. ראיתי שהם מדברים ביניהם ובאים לכיווני. הוא הציג את עצמו ואמר לי שאחי קובי נעדר ואני צריך לבוא הביתה. כשהגעתי הביתה ראיתי את אמא שלי על הכורסא ואמרתי לה בתמימות שקובי רק נעדר, הוא לא נהרג ויהיה בסדר כי ימצאו אותו. אבל אז אמא שלי אמרה לי שזה כבר סופי וזה רק עניין של יום או יומיים עד שיזהו אותו סופית".
אלון מימין במדים, משמאל קובי ז"ל
מה הרגשת באותו הרגע?
"זה שבר אותי. זו הייתה הנקודה שבה נפל האסימון בבת אחת, הסתגרתי בחדר ולא הפסקתי לבכות. היינו מאוד קרובים, אבל דווקא בפעם האחרונה כשהסעתי אותו מהבית לבסיס, ביום ראשון יומיים לפני האסון, רבנו ולא דיברנו כל הדרך. אבל אני זוכר שהדבר האחרון שאמר לי, רגע לפני שירד מהאוטו היה 'תשמור על אמא', שזה לא דבר שהיה אופייני לו לומר. אחרי שעיכלתי את האסון, הבנתי שהוא כנראה הרגיש או ידע שיקרה לו משהו".
אלון מסביר כי בעקבות האסון הוא איבד יציבות בחייו. "לא יודע אם זה קשור אבל מעריך שכן, כי מאז לא ממש מצאתי את עצמי", הוא אומר ומספר כיצד התחתן והתגרש כבר פעמיים ובימים אלה עומד להתחתן בפעם השלישית, וכמו כן החליף למעלה משמונה מקומות עבודה. "אני מעריך שאם הוא היה בחיים הוא היה מאזן אותי. למעשה לאורך הדרך אתה חושב על כל מה שכבר לא יקרה ומה הפסדת – איך לא תזכה לראות אותו מתחתן ומקים בית, לא תכיר את גיסתך, לא יהיו לך אחיינים ממנו. השגרה נשברה".
רוצים להישאר מעודכנים?
שנה אחרי האסון נולדה להוריו אחותו הקטנה, תרין. "זה מלשון תרנן – תשמח. השם מצדיק אותה, כי היא מאוד שימחה את המשפחה ובפרט את ההורים שלי, כשנולדה. אמא שלי הייתה עסוקה בה ופחות באבל ובכאב", הוא מוסיף ומודה כי הקשר שלו עם תרין אחר ממה שהיה לו עם אחיו. "על אף הפרש הגילאים, הקשר שלנו טוב מאוד. אבל זה כמובן שונה מהקשר שהיה לי עם קובי, שנולד כשהייתי בן שנתיים וממש גדלנו יחד".
מימין אלון, האם רחל והאחות תרין באתר ההנצחה
מאז אותו לילה בני המשפחות של הנופלים ממשיכים לציין את זכר יקיריהם. השנה, 25 שנים אחרי האסון, החליטו האחים השכולים, בשיתוף העמותה להנצחת חללי אסון המסוקים בשאר ישוב, ליזום ערב שירחיב את המעגל וישלב מוזיקה, שירים וסיפורים אישיים של אלו שהאסון השפיע על חייהם – המפקדים והחברים, קצינות הנפגעים, החיילים הראשונים שהגיעו למקום האסון, ותושבי שאר ישוב שחייהם כמו גם חיי 73 המשפחות השתנו ברגע.
"לקחנו על עצמנו לנסות ולהשיג תרומות להקמת האירוע", מסביר אלון, "הוקם הדסטארט היות ומשרד הביטחון לא היה מעוניין לממן זאת, כאשר התרומה עצמה מאפשרת לקנות כרטיס להופעה. היעד היה 70,000 שקלים ואמנם הגענו לסכום, אך נותרו עוד שבוע וחצי לסיום הפרויקט ועדיין ניתן לרכוש כרטיסים ולקחת חלק וכל עזרה תתקבל בברכה. האירוע עצמו יתקיים ב-1.2 באולם שפיים וזה הולך להיות אירוע אחר, מיוחד. שישלב סיפורים אישיים מנקודות מבט שונות על האסון".
לתרומה ורכישת כרטיס לאירוע היכנסו כאן
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
