רגע לפני פסח, אין רגע דל באגף לשרותים חברתיים ובריאות של העירייה. בכלל דומה ששנים כמו השנתיים האחרונות, לא היו וכנראה לא יהיו. לצד החג, ואירועים שוטפים להם נדרש האגף, גם הקורונה עדיין כאן. רגע לפני חג הפסח, דיברנו עם חיה בנדק, מנהלת האגף, על הפעילות, הנתינה, התמיכה והסיוע למי שזקוק לכך. גם בשגרה, וביתר שאת בשנתיים האחרונות, התמודד האגף, שמונה כ–240 עובדים, עם אתגרים רבים וצרכים ייחודים ומגוונים אשר עלו מאלפי משפחות ויחידים מקרב תושבי העיר.
בנדק, תושבת ראש העין, מונתה לתפקיד לפני כשנתיים, בסמוך מאוד לפרוץ המגיפה ששינתה את העולם, ואשר העמידה גם בפני עובדי האגף, שלרבים מוכר גם כאגף הרווחה, אתגרים חדשים ולא פעם – גם מורכבים, שהצריכו חשיבה מחוץ לקופסה. לתפקיד זה הגיעה בנדק, לשעבר תושבת היישוב הקהילתי יובלים שבצפון, לאחר שכיהנה כמנכ"לית בשתי רשויות מקומיות בצפון הארץ ועוד לפני כן כמנהלת פיתוח ארגוני והדרכה ברשויות מקומיות. בער שימשה גם כמנהלת אגף רווחה בעיריית כרמיאל וכעובדת סוציאלית בעיריות עכו ובאר שבע. כמו כן, היא בעלת תואר שלישי בחינוך ומגדר, תואר שני בסוציולוגיה ארגונית ותואר ראשון בעבודה סוציאלית.
לרשותה של בנדק העמידה העירייה, כפי שאושר בתקציב לשנת 2022, תקציב רווחה וסיוע לאוכלוסיות השונות הזקוקות לעזרה ותמיכה בהיקף של 266 מיליון שקלים, עלייה של כ-25 מיליון שקלים. התקציב כולל שירותי שיקום, שירותים קהילתיים, סיוע לנוער ולצעירים – כמו מועדוניות, מעונות חסות, משפחות אומנה, בתים חמים, וכן טיפול בדרי רחוב, בהתמכרויות, סיוע לנשים מוכות ומשפחות במצוקה, שירותים לקשיש סיוע לשורדי שואה ועוד.
"בשנתיים האחרונות, עם תחילת הקורונה, נכנסנו לסיוע למשפחות שהקורונה הביאה אותן למצבים יותר מורכבים", מספרת בנדק. "מדובר במשפחות נורמטיביות שהגיעו למצוקות כאלו ואחרות בשל מגיפת הקורונה והשפעותיה. הענקנו סיוע, גם למשפחות, באמצעות בית המתנדב שלנו, גם למשפחות מבודדות וכן למשפחות שנתקלו בסוגיות של בדידות". למרות שתחלואת הקורונה בירידה, בנדק סבורה כי למגיפה השלכות ארוכות טווח. "הקורונה השפיעה רבות, על ילדים ונוער, משפחות, יחידים וזוגות. יש לא מעט אנשים שרוצים עדיין סיוע טיפולי והשתתפות בכל מיני תוכניות, כמו למשל תכנון הוצאות כלכליות. מדובר בטיפולים לטווח ארוך, הטיפול בהשפעות הקורונה הוא לא זבנג וגמרנו. אנחנו עוברים איתם תהליך שלם. מבחינת פניות חדשות, ישנה מגמת ירידה ופחות נזקקים. אולם, עבור אלו שהתחילו את התהליך, היה לנו מאוד חשוב לשמור על רצף טיפולי איתם".
למרות שהעיר מונה כרבע מיליון תושבים, לדברי בנדק, האגף מעניק שירות אישי כמו של כפר קטן. "במהלך תקופת הקורונה דאגנו לסלי מזון לבודדים ולמשפחות, חילקנו ערכות הפגה, ביצענו טלפונים יזומים לקשישים ולשורדי שואה, ורכשנו עבורם תרופות. בנוסף, הפעלנו מרכז למשפחות לאוכלוסייה עם צרכים מיוחדים. לצד זאת, יש לנו מחלקה שלמה שמתעסקת בכל הנושא של מיצוי זכויות. הקמתנו 'מרכז עוצמה', שמסייע להם בכלים שונים, מנגיש מידע ונותן כלים אופרטיביים להשתלב בשוק העבודה, כמו למשל קורסים בעברית ובאנגלית. אנחנו מפעילים גם מחלקה שעוסקת בכל הנושא של מניעת אלימות, תוך מתן סיוע פסיכו – סוציאלי, שיחות וחיזוק של מי שקורבן לאלימות".
לצד פרויקטים כמו נתיבים למתבגרים, ופרויקט עוצמה לאימהות חד הוריות – בו סטודנטים מסייעים לילדים בהכנת שיעורי בית, בנדק מספרת על פרויקט אחר, מיוחד, שנולד בתקופת הקורונה: "יש לנו פעילות קבוצתית עם משפחות שיקיריהם נפטרו בקורונה והם לא הצליחו להיפרד מהם. אנחנו עושים איתם סגירת מעגל של זיכרון כי לא תמיד היה אפשר ללוות או להיפרד".
.
רוצים להישאר מעודכנים?
האם היו רגעים קשים במסגרת תפקידך בעירייה בשנתיים האחרונות?
"יש הרבה מאוד רגעים קשים בהם אנחנו פוגשים אנשים שמתמודדים עם מצוקות שונות, או מיקרים בהם נשרף בית. אלו דברים שכל הזמן מעוררים אותך. תמיד אנחנו נמצאים בקשת של רגשות בתוך התהליך. לא היה קל כשנפל כאן הטיל. זה רגע מאוד לא קל לראות משפחות שצריכות להיערך מחדש וזיכרונות שלמים שהולכים. בגלל זה יש לנו מנגנונים של הדרכה גם של העובדים הסוציאליים כדי לעבור את הדברים האלו. עברנו את המלחמה וראינו משפחות שאיבדו את יקיריהם בקורונה כל אלו היו רגעים מאוד מאוד קשים. כולנו עברנו איזו טלטלה. מנגד יש לנו גם הרבה מאוד רגעים של קורת רוח וראינו גם דברים יפים, כמו התגייסות של אנשים, מתנדבים ומשפחות, שלוקחים חלק בפעילות שלנו. אי אפשר להיות עובד סוציאלי אם אתה מאבד את הרגש, אי אפשר שהדברים לא יגעו בך. אם מאבדים את הרגישות, כדאי לא להיות במקום הזה. חוזרים כל יום הביתה עם סיפורים בגלל זה מאוד חשוב לנו להדריך את העובדים שלנו ולעזור להם, אך אין פריווילגיה להישבר. זאת עבודה שאתה חייב להיות חזק בה".
תארי את הפעילות לקראת פסח.
"אנחנו ערוכים עם 2,200 חבילות מזון שיחולקו בשיתוף עמותות. לא מדובר רק במטופלי רווחה, אלא גם כאלו שפונים כי יש להם קושי מסוים, כמו בידודי קורונה ועוד. אנחנו יוצרים קשר עם אנשים בודדים ללא עורף שרוצים לקחת חלק בפעילויות שלנו, כשיש לנו שיתופי פעולה מדהימים עם ארגונים ועמותות. בנוסף, יהיו כמה סדרים ציבוריים בערב החג. אנחנו מסייעים ביציאה של ילדים מפנימיות לחגים, תוך שבודקים שהמשפחה ערוכה לקבלם".
ולאחר פסח נציין את יום הזיכרון לשואה ולגוברה. בפתח תקוה חיים כ-1,500 שורדי שואה. כיצד אתם מסייעים להם?
"אנחנו מקיימים מפגשים במועדון קפה אירופה, עושים פעילויות פנאי, מטפלים בהנגשה, מטפלים בצרכים פרטניים שלהם ומקיימים פעילויות במרכזי יום".
מה לדעתך המדינה צריכה לעשות יותר בתחום הרווחה?
"נעשים הרבה דברים אבל עדיין צריך להשקיע הרבה מאוד בכל הנושא של פיתוח שירותים לילדים ולמשפחות. יש צורך בעזרות חומריות לאזרחים ותיקים וסיוע בדיור למשפחות שמתקשות. צריך שתהיה לנו אפשרות להפעיל שירותים למשפחות כדי שהילדים יהיו יותר בקהילה. שנוכל לעזור יותר לקשישים ואנשים עם מוגבלויות. אבל לכל אלו נדרש הרבה יותר תקציב שזה כבר באחריות של משרדי הרווחה והאוצר".
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
